מקור: הארץ
המסגד נפתח באוגוסט 2016, ורוב האנשים ששאלתי, כולל נהגי מוניות אחרים, מעולם לא שמעו עליו. הנחתי שהוא חייב להיות במקום מאוד נגיש לכל מי שרוצה פגיעה - עם נתיב מילוט נוח. ליד יישוב. ליד מצלמות צבאיות. ליד עמדת צבא הגנה לישראל.
הניחוש הראשון שלי היה אזור התעשייה אל בירה, מעבר למחסום צבא בית אל ובסיס המנהל האזרחי. באוקטובר 2019 הגיעו לשם אלמונים ברכב, ניקבו צמיגים של כ-30 מכוניות בבעלות פלסטינית, וכדי להסיר כל ספק לגבי זהותם - השאירו אחריהם כתובות נאצה בעברית.
אבל לא. המסגד לא נמצא באזור התעשייה. הניחוש השני שלי היה נכון: הוא ממוקם במתחם החינוך של העיר, ממש ליד אצטדיון הכדורגל. מולו, מדרום, במרחק של פחות מקילומטר בקו אוויר, נמצא היישוב פסגות על כל ירק.
כמדי יום, המואזין ג'לאל מחמוד עייש הגיע למסגד ב-3:10 לפנות בוקר ביום שני. עוד לפני שיצא ממכוניתו הבחין שהחשמל בבניין כבוי. אולי יש קצר חשמלי, חשב. הוא נכנס לאולם התפילה דרך הכניסה המערבית, ומיד הריח אש. הוא עקב אחרי הריח עד לדלת הכניסה המזרחית. הידית הייתה חמה. כשפתח את הדלת, הוא ראה להבות מטפסות במעלה האריחים שעל הקיר החיצוני של המסגד.
עייש לא בזבז זמן והזעיק את תחנת הכיבוי המקומית. הוא הניח שמדובר במתיחה של ילדים – שאולי הציתו את הארון, העשוי מעץ ופלסטיק, שבו מניחים המתפללים את נעליהם לפני התפילה. הכבאים, שהגיעו תוך מספר דקות, אמרו: "על מה אתה מדבר? זה לא ילדים", והם הצביעו על גרפיטי בעברית, מרוסס בשחור על קיר שזה עתה מסויד לבן. בהמשך היו באים לתרגם עבורו את המילים: "מצור לערבים ולא ליהודים", עם סימן קריאה אחד. "ארץ ישראל לעם ישראל", עם שני סימני קריאה.
בשעה 9 בבוקר, כשהייתי שם, מישהו אמר ששוטרים פלסטינים הגיעו מוקדם יותר, אבל הם היו לבושים בלבוש אזרחי, כי האתר ממוקם במה שמוגדר "אזור C": תחת שליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית מלאה. היכן שהמשטרה הפלסטינית אינה רשאית לפעול. "ג" היא קטגוריה מלאכותית, אך הקרקע שייכת לעיריית אל בירה, ושכונת המגורים בה היא נמצאת בתחומי העירייה – המשך טבעי לשכונות הוותיקות של העיר.
בשנת 2009 דרשו ההתנחלות פסגות והעמותה למען מתנחלים רגבים מהמנהל האזרחי להרוס את האצטדיון המקומי, אז בשלבי בנייה אחרונים. הם גם הזהירו שאלפי אוהדי כדורגל נרגשים יתר על המידה עלולים לזרוק "בלליסטה" (המונח המשמש בעתירתם לבג"ץ בישראל) לעבר ההתנחלות. אבל התברר שכבר בתחילת שנות ה-1980 נתן הממשל הצבאי לעירייה אישור לבנות בשטח זה. ניסיון ההריסה סוכל.
איך הגיעו המציתים למסגד? אולי בדרך מהיישוב לאתר פינוי האשפה של העיר, ומשם לאצטדיון ליד המסגד. הם יכלו להגיע במכונית, אם השומר במקום לא היה אז בעמדתו, או להחנות אותה במדרון הגבעה ולעלות ברגל.
המסר העקיף של המציתים הוא: תראו אותנו, אנחנו עושים מה שבא לנו ונמשיך לעשות את זה, כי המשטרה לא תטרחו לחפש אותנו והצבא לא יסגיר אותנו. ואם כן יתפסו אותנו , הם לא יעמידו אותנו לדין, ואם כן יעמידו לדין, השופטים ימצאו תירוץ לזכות אותנו. ככה זה כבר שנים.
המסר הישיר מאחורי ההצתה כתוב על הקיר: הפלסטינים חייבים להיעלם מכאן. ואם הם לא ייעלמו מרצונם החופשי אז אנחנו, יהודים אנונימיים, נכריח אותם לעשות זאת.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו