אלפי משפחות בדרום קולומביה, שנעקרו ממלחמת האזרחים תולים תקוות בתנועה שמטרתה לשים קץ לצורך לשלם שכר דירה כדי לחיות בעיר. Vocez de Esperanza (קולות של תקווה) היא קבוצה כזו המורכבת מ-2000 משפחות שמנסות לרכוש ביחד 31 דונם של אדמה כדי ליצור סגנון חדש של קומונה במאה ה-21. במדינה שדבקה בקפדנות במודל הניאו-ליברלי ואחת מאלה שמקבלות את מירב הסיוע הצבאי מארה"ב, זהו חלום שמסכן את חייהם.
בפברואר השנה החל מיגל מוראלס, חקלאי קולומביאני מההתחלה הצנועה הידוע אחרת "המנהיג" או "קול התקווה" לדבר עם סוחרי רחוב ואחרים העובדים באופן לא רשמי בעיר פופאיאן על תנאי חייהם. בשיחה אישית ודיסקרטית עם קבוצות מגוונות של אוכלוסיות מודרות מכל רחבי העיר, הם החלו לגבש תוכנית להגשים את חלומותיהם על מקום מגורים משלהם. משהו כמעט בלתי נתפס עבור מיליוני האזרחים העקורים והבלתי רצויים בקולומביה. מה שהיה בפברואר קבוצה של 50 משפחות הפך כעת לשנת 2000 והוא גדל בהתחשב במחסור הנואש בדיור ובעקבותיו המחירים הגבוהים בעיר עם אבטלה מסיבית וללא שירותים ציבוריים בחינם. רובם של 2000 המשפחות הללו נעקרו על ידי צבאות למחצה, גרילה, משטרה או צבא במלחמה שנמשכת בקולומביה למרות הטענות המשבחות את עצמן על ניצחון ב"מלחמה בטרור" שהוכרזה בגאווה על ידי הנשיא היוצא אוריבה.
ב-9 במרץ מאות מהמשפחות הללו שהשתלבו בקבוצה שנקראת "קולות התקווה" השתלטו על אדמות נטושות השייכות למחלקת קאוקה. ב-12 במרץ הם הוסרו בכוח על ידי 20 שוטרים חמושים ו-50 אנשי הכוחות המיוחדים (ESMA) באמצעות גז מדמיע, מה שהותיר 3 פצועים ומאות נשים וילדים מאוימים. מאז הקבוצה עברה ממקום למקום לכל מקום בו הצליחו לקבל אישור. כיום יש 1300 משפחות המתגוררות בבתים מאולתרים מפלסטיק ואוהלים ללא גישה לשירותים, מים זורמים או חשמל, יש עוד 700 משפחות שהיו מצטרפות אליהן אם היה יותר מקום בשטח. קשה לדמיין את הייאוש של המשפחות הללו ואת תנאי החיים. לעת עתה הבעיה הגדולה ביותר היא מה הם יעשו כאשר תקופת השכירות שלהם תסתיים בעוד 10 ימים. 31 הקטרים של אדמות הקרקע שנמצאות במשא ומתן נעצרו במאמץ להפוך כל שלב של התהליך לפורמלי ולהכשיר אותו על מנת להקשות על הממשלה למנוע את ביצוע הפרויקט ולהבטיח סיוע בינלאומי. שוחד ממשלתי מנע מבעלי קרקעות אחרים למכור לאזרחים המאורגנים פוליטית והבלתי רצויים הללו. הם גם נמנעו מלהשכיר אדמות אחרות בינתיים על ידי ניסיונות הממשלה לכשלון.
באופן רחב יותר "המנהיג" דיבר על תוכניות אחרות להבטחת קרקעות עבור 10 משפחות ושהפיתוחים החדשים הללו יפעלו לקראת עצמאות וכלכלה מקומית משולבת. הוא מקווה שהמודל יתרחב ברמה הלאומית והבינלאומית ותסיים את הצורך בהשכרה לטווח ארוך. הוא גם מדבר בגאווה על האידיאולוגיה שהוא מייצר בקרב חבריו הקרובים ביותר שמטרתם לשמור על ביטחונו האישי. ההשראה הברורה ביותר שלו היא צ'ה גווארה שהוא מצטט ועונד בגאווה סמלים שונים של דמותו. קבוצה של 000 עובדים עובדת במשמרות על מנת להגן על הנכס 30 שעות ביממה ולהתמודד עם הפרעות פנימיות. לעת עתה המבנה הפנימי של הארגון מורכב מוועדה של 24 חברים שהתנדבו ואשר נתפסו כבעלי היכולות והמודעות הפוליטית ביותר, 10 גברים ו-7 נשים. קבוצה זו הוקמה בין השאר בגלל הצורך ליצור קבוצה בהקמת הקרן "Voces de Esperanza" המבקשת סיוע מתורמים זרים ותמיכת האו"ם והאיחוד האירופי. הצורך בהשתתפות ודמוקרטיה רבה יותר בפתרון בעיות עשוי להופיע ככל שהתנועה מתקדמת. לעת עתה כל ההחלטות והבעיות החשובות מובאות למנהיג או על ידי הוועדה או על ידי האנשים עצמם. לאחר מכן הוא לוקח על עצמו להתמודד עם הבעיות.
לעת עתה התקווה הגדולה ביותר עבור האנשים הללו וילדיהם היא שבקרוב הם יבטיחו יחד את הבעלות על הקרקע שהם מנסים לקנות. אם הם יכולים להשיג זאת, כל משפחה תוקצה הרבה בעלות של כ-500 דולר למשפחה. משם יחל הקרב על המים, החשמל, הכבישים ושאר התשתיות הבסיסיות. איום האלימות מצד רשויות מקומיות ולאומיות שאינן מוכנות לציית לחובתן החוקתית דיור בטוח לעם הקולומביאני נוכח תמיד. כמו בכל מאבק עממי הפורץ מהמודל הקפיטליסטי הברברי, גם המעורבים בתנועה מסכנים את חייהם שלהם ושל משפחותיהם. ל"המנהיג" היו 3 ניסיונות ניסיונות לחייו ואיימו על חייהם של בנותיו בנות ה-14 וה-3. הוא חושד שהממשלה עומדת מאחורי הפיגועים. הצלחה של קבוצה זו של 2000 משפחות יכולה לספק השראה ומודל חדש לרפורמה של קולומביה, החל במודלים חדשים שנוצרו על ידי אלה שפחות נתמכו על ידי המנהיגים הנוכחיים שלה. שינוי בממשלה בבחירות הקרובות עשוי להיות מעבר מדיכוי לתמיכה במאבק לעניים להבטחת קרקע וביטחון פיננסי כפי שקורה בוונצואלה וברבים מהמאבקים העממיים בעבר ובהווה של אמריקה הלטינית.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו