כן, שעון יום הדין ממשיך לתקתק - זה עכשיו ב-90 שניות עד חצות, לפי ה עלון מדעני האטום - אבל פצצת הזמן האולטימטיבית אף פעם לא זוכה לתשומת הלב הראויה לה. גם כשהאפשרות של השמדה גרעינית מתנשאת, שלטי האזהרה הרבים של המאה הזו שומרים על מעמדה של קסנדרס.
הנשיאים ג'ורג' וו. בוש ודונלד טראמפ פרשו את ארצות הברית מהסכמים חיוניים בין ארה"ב לרוסיה, שתי המעצמות הגרעיניות, והשביתו את טיל אנטי-בליסטי, שמיים פתוחים, ו כוחות גרעיניים לטווח בינוני אמנות. ולמרות שהבטיחו אחרת, הנשיאים ברק אובמה וג'ו ביידן לא עשו דבר כדי להחיות אותם.
תחת מילת הבאזז "מודרניזציה", הוציאה הממשלה האמריקאית, קולוס תרמו-גרעיני 51 $ מיליארד בשנה שעברה לבדה מעדכנת ומקיימת את הארסנל הגרעיני שלה, וצובר תאוצה מופקרת בתהליך שאמור להימשך עוד עשרות שנים. "מודרניזציה ותחזוקה של ראשי נפץ גרעיניים ותשתיות נוכחיות מוערכות בעלות של 1.7 טריליון דולר עד שנת הכספים 2046", משרדו של הסנאטור אדוארד מרקי (D-MA) ציין, "בעוד שמשרד התקציבים של הקונגרס צופה שהמודרניזציה הגרעינית הנוכחית תעלה 494 מיליארד דולר עד שנת הכספים 2028".
סכומים מנופחים כאלה עשויים להוות טיעון טוב נגד מערכות נשק ספציפיות, אבל לדוד סם יש כיסים עמוקים להפליא עבור נשק גרעיני ועוד מגוון עצום של בונדוגלים צבאיים אחרים. למעשה, בהשוואה לעלויות של פריסת מספר רב של חיילים, נשק גרעיני יכול להיראות כמעט חסכני. וקחו בחשבון את המחיר המדהים של נושאת מטוסים בודדת שנכנסה לשירות ב-2017, ה ג 'רלד ר פורד: 13.3 מיליארד דולר.
המגה-גנבה הכוללת של המיליטריזם מהאנושות הייתה מזמן קיצונית, כפי שהנשיא דווייט ד' אייזנהאואר תעשה את זה נקי בנאום משנת 1953:
"כל אקדח שנעשה, כל ספינת מלחמה משוגרת, כל רקטה שנורה מסמלים, במובן הסופי, גניבה ממי שרעב ולא מאכיל אותם, ממי שקר ולא לבוש. העולם הזה בנשק לא להוציא כסף לבד. היא מוציאה את זיעת פועליה, גאונות המדענים שלה, תקוות ילדיה... זו אינה דרך חיים כלל, בשום מובן אמיתי. תחת ענן המלחמה המאיימת, זו האנושות התלויה על צלב ברזל".
המתחם הגרעיני ו"ריאליזם מטורף"
במקרה של תקציבים לנשק גרעיני, תגי המחיר העצומים הם - במובן המוחלט ביותר שניתן להעלות על הדעת - סימנים למהירה מתמשכת, מערכתית וראשית לעבר רצח כל, הרס המין האנושי. בינתיים, מה שעומד לדיון על גבעת הקפיטול הוא בדרך כלל תרגיל בשיח בגווני עיניים ירוקות, הערכת ההוצאות החסכוניות ביותר כדי להקל על ארמגדון, במקום דיון על החוכמה של שימור והסלמה של מרוץ החימוש הגרעיני מלכתחילה.
קח, למשל, את החדשות האחרונות על חריגות עלויות עבור המטפחת מערכת טילים יבשתית סנטינל, על לוחות השרטוט כדי להחליף את הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים הקיימים (ICBMs) ב-400 ממגורות תת-קרקעיות הממוקמות בקולורדו, מונטנה, נברסקה, צפון דקוטה וויומינג. נורת'רופ גרומן כבר שלפה לכייסה חוזה של 13.3 מיליארד דולר כדי להתחיל להניע את הפרויקט קדימה. אבל העלויות גדלו כל כך מהר עד שהפעילו פעמוני אזעקה בקונגרס, מה שאילץ הערכה מחדש.
"תוכנית הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים החדשה של חיל האוויר האמריקני נמצאת בסיכון לחרוג מהערכת העלות הראשונית של 96 מיליארד דולר עד כדי כך שהחריגה עשויה לעורר בחינה אם להפסיק את הפרויקט", בלומברג חדשות דיווח באמצע דצמבר. מאז, החריגות המשוערות רק המשיכו להמריא. בחודש שעבר, נורת'רופ גרומן חשפה כי עלות התוכנית לטיל עלתה ב-"לפחות 37 אחוז", והגיעה ל-162 מיליון דולר - ובתור "שובר הגנה" ציין, שר ההגנה לויד אוסטין יצטרך "לאשר את התוכנית כדי למנוע את ביטולה".
ברמה אחת, ביטול יצדיק את הגישה שנקטו קבוצות מוכוונות פירוק נשק לפני כמה שנים כאשר ניסו לעצור את יצירת הזקיף בטענה שזה יהיה "טיל בור כסף." אבל ברמה עמוקה יותר, טיעון העלות - על אף שהוא מנצח בפוטנציה על חסימת הזקיף - הוא מפסיד בכל הנוגע להפחתת הסכנות של מלחמה גרעינית, אשר ICBMs מחזקים באופן ייחודי כחלק היבשתי בשלישיית הגרעין של האומה הזו.
כמו דניאל אלסברג ואני כתב בתוך ה אומה בשנת 2021, "אם צמצום הסכנות של מלחמה גרעינית היא מטרה, העדיפות העליונה צריכה להיות להסיר את הרגל הקרקעית של הטריאדה - לא לחדש אותה". חיסול ICBMs יהיה צעד מכריע בכל הנוגע להפחתת הסכנות הללו, כי "בניגוד לנשק הגרעיני על צוללות או מפציצים, הטילים היבשתיים פגיעים להתקפה ויכולים להציג את המפקד העליון בפני שימוש פתאומי בהם- או -להפסיד את הבחירה." זו הסיבה ש-ICBM נמצאות בכוננות שיער ומדוע הבס רק את ה-Sentinel יהיה ניצחון פירוס אמיתי אם הצורך לכאורה בטילים יבשתיים כאלה יאושר מחדש בתהליך.
בתיאוריה, חסימת ה-Sentinel על ידי הכרעתו כיקר מדי יכולה להיות צעד לקראת השבתה מוחלטת של ICBMs. בפועל, למרבה הצער, טיעון העלות הוביל באופן שגרתי להתעקשות שאפשר פשוט לשדרג את ה-Minuteman III ICBMs הנוכחיים ולהמשיך לשרת באותה מידה - רק מחזקת את ההנחה שיש צורך ב-ICBMs מלכתחילה.
מחבר המחקר פורץ הדרך לשנת 2022 "העלות האמיתית של ICBMs," אמה קלייר פולי, היא כעת עמית שלי ב RootsAction.org, שם היא מרכזת את לנטרל את המלחמה הגרעינית הקואליציה חדשה קמפיין לחיסול ICBMs. "החדשות על חריגות עלויות דרמטיות בתוכנית Sentinel אינן מפתיעות, אבל אני לא חושבת שזה כשלעצמו אמור לעודד תומכי פירוק נשק", אמרה לי לאחרונה. "ביטול תוכנית ה-Sentinel אינו שווה הפחתה במספר הנשק הגרעיני, או הסיכון למלחמה גרעינית. תידרש תנועת המונים מאורגנת כדי לממש את ההזדמנות הזו כדי להפחית בצורה משמעותית את הסיכון למלחמה גרעינית".
המחלוקת המתעוררת מחדש של ICBM היא עוד דוגמה חשובה לסוג הכפפה שעומדים בפני תומכי פירוק הנשק באופן קבוע בוושינגטון הרשמית, שבה הצגת ניתוח המבוסס על שפיות היא כמעט בטוחה להיחשב כ"לא ריאלית". מצד שני, כשמדובר בנושאי גרעין, התאמה ל"ריאליזם מטורף” הוא תנאי מוקדם להילקחות ברצינות על ידי המובילים והמטלטלים בגבעת הקפיטול וברשות המבצעת.
התאמה כזו כרוכה בהסתגלות לגודל של אי שפיות מערכתית כמעט מעבר להבנה. תומכי פירוק הנשק מתמודדים לעתים קרובות עם בחירה שבשתיקה בין להיראות לא רציניים כלפי הכהונה הגרעינית וחסידיה, או דחיפה להתאמות קטנות למדי במה שדניאל אלסברג, בכותרת הספר האחרון שלו, כינה בצורה מדויקת מדי. מכונת יום הדין.
לקבוצות האנטי-גרעיני והפירוק של המדינה הזו יש נוכחות מועטה בתקשורת המרכזית. וככל שהם ישירים יותר לערער ישירות על הפזיזות הגרעינית הבלתי פוסקת של הממשלה - עם תוצאות שעלולות לכלול מיליארדי מקרי מוות מ"חורף גרעיני" - ככל שהם מוכנים לקבל פחות גישה למדיה. כשהנשיא ביידן נפסל בהתחייבותו של קמפיין 2020 לאמץ מדיניות ללא שימוש ראשון בנושא נשק גרעיני, למשל, הפגיעה הקריטית בתקשורת הייתה דלה וחולפת. סיקור חדשותי קטן התרחש כאשר מספר קטן של חברי קונגרס יצאו מגדרם כדי להתנגד.
"למרבה הצער," מרקי אמר בנאום שנשא ברצפת הסנאט לפני שנתיים, "לדמוקרטיה האמריקאית שלנו והאוטוקרטיה של רוסיה יש דבר אחד מרכזי במשותף: שתי המערכות שלנו מעניקות לארצות הברית ולנשיאים הרוסים את הסמכויות האלים הידועות כסמכות בלעדית לשים קץ לחיים על פני כדור הארץ. אנחנו יודעים זאת על ידי הזמנת תקיפה גרעינית ראשונה".
טירוף גרעיני והקהה נפשית
כל פגיעה גרעינית ראשונה תוביל ככל הנראה למלחמה גרעינית בקנה מידה מלא. והמדע ברור ש"חורף גרעיני" אכן יבוא בעקבותיו - אצל אלסברג מילים, "הורג יבול ברחבי העולם ומורעב למוות כמעט את כולם על פני כדור הארץ. זה כנראה לא יגרום להכחדה. אנחנו כל כך מסתגלים. אולי 1% מהאוכלוסייה הנוכחית שלנו, המונה 7.4 מיליארד, יוכל לשרוד, אבל 98% או 99% לא יצליחו".
צניחה תלולה כזו בטמפרטורות פלנטריות תחרוג מהתחזית הגרועה ביותר להשפעות שינויי האקלים, גם אם בכיוון השני, מבחינת הטמפרטורה. אבל מנהיגי תנועת האקלים ממעטים להזכיר אפילו את היכולת של ארסנלים גרעיניים להרוס את האקלים של כדור הארץ בצורה שונה מההתחממות הגלובלית. המחדל הזה משקף את הניצחון המתמשך של הטירוף הגרעיני וה"קהות נפשית" שמתלווה לזה.
במהלך יותר משלושת רבעי המאה מאז אוגוסט 1945, כאשר ממשלת ארה"ב הטילה פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי, השד הגרעיני ברח מהבקבוק לשמונה מדינות נוספות - רוסיה, צרפת, בריטניה, סין, פקיסטן. , הודו, ישראל וצפון קוריאה - כולם מניפים כעת את כלי הנשק האולטימטיביים להשמדה המונית משלהם. והמעצמות הגרעיניות הגדולות ביותר ערערו ללא הרף את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
הדינמיקה המרכזית כמעט ולא השתנתה מאז, בשנת 2006, פרסם המרכז לחדשנות ממשל בינלאומי ניתוח קוגנטי ש הגיע למסקנה: "אירופה וצפון אמריקה עסוקות בדגול בנשק גרעיני כקלף המנצח הביטחוני האולטימטיבי והסמל הבולט של כוח המשיכה הפוליטי, ובכך לבנות הקשר מדיני/ביטחוני שעוין יותר ויותר לאי-הפצה".
כמו ברק אובמה לפניו, ג'ו ביידן הבטיח כמה שינויים נחוצים במדיניות הגרעין במהלך מסע נצחון בבית הלבן, אבל פעם אחת בתפקיד - כמו בהתחייבויותיו של אובמה - הנדרים המעודדים האלה התבררו כל כך הרבה עשן. הממשל נכסף זמן רב ביקורת גרעינית סקירה (NPR), שהוצא באוקטובר 2022, היה במידה רבה המינון הרגיל של טירוף גרעיני. "למרות שג'ו ביידן במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות דיבר נחרצות בעד אימוץ מדיניות ללא שימוש ראשון ולמטרה יחידה, ה-NPR דוחה את שניהם במפורש לעת עתה", הפדרציה של מדענים אמריקאים קינן. "מנקודת מבט של בקרת נשק והפחתת סיכונים, ה-NPR הוא אכזבה. המאמצים הקודמים לצמצום מאגרי הנשק הגרעיניים והתפקיד שנשק גרעיני ממלא, הוכנעו על ידי תחרות אסטרטגית מחודשת בחו"ל והתנגדות של ניצי הגנה מבית".
בעקבות הממשל והקונגרס של ביידן, ארגונים ופעילים רבים שעבדו בנושאי נשק גרעיני התעודדו מהסרט שובר הקופות אופנהיימר, מקודם מלכתחילה כמותחן אפי על "J. רוברט אופנהיימר, האיש האניגמטי שחייב להסתכן בהשמדת העולם כדי להצילו". במשך מספר חודשים לפני יציאת הסרט לאקרנים ביולי האחרון, פעילים התכוננו להשתמש בו כקרש קפיצה לדיון ציבורי רחב יותר על נשק גרעיני. הסרט אכן עשה רעש גדול ועורר דיון ציבורי יותר על גרעין בארצות הברית מאשר התרחש במשך אולי עשרות שנים. לסרט היו ערכי הפקה מדהימים במיוחד. למרבה הצער, ערכיה האנושיים היו פחות מרשימים, במיוחד מכיוון שאנשים בהישג ידם של הזוהר המדעי בלוס אלמוס בהירושימה ובנגסאקי (ו אפילו downwinders בניו מקסיקו) נשאר מחוץ למסך.
כשצפיתי בסרט, חשבתי על ביקורי במעבדה הלאומית של לוס אלמוס כ-60 שנה לאחר המבחן האטומי המנצח של השילוש. במהלך ראיון, אחד ממומחי יחסי הציבור שם הסביר שהישות המשפטית המנהלת את מעבדת לוס אלמוס היא "תאגיד בערבון מוגבל". נראה כי זה מסכם את חוסר האחריות הנועזת של ממשלתנו להתגרענות של הפלנטה שלנו.
חצי שנה אחרי אופנהיימר הגיע למרבבים, נראה שההשפעה הפוליטית שלו קרובה לאפס. ההיבטים המטרידים של הסרט חרשו את הקרקע, אבל - בהיעדר תנועת פירוק נשק חזקה או מנהיגות יעילה בקרב פקידים בוושינגטון בנושאי נשק גרעיני - זריעה מועטה התרחשה.
בסוף ינואר ציינו התומכים את יום השנה הראשון של H. Res. 77, הצעת חוק בחסות הנציג ג'ים מקגוברן ממסצ'וסטס ובחסות שותפים של 42 חברים נוספים בבית הנבחרים, "המאמצת את המטרות וההוראות של האמנה בדבר איסור נשק גרעיני". הצעד הלא מחייב מסכם בצורה הולמת את הסכנה הגרעינית בעולם ומציע המלצות חשובות, החל בקריאה לארצות הברית להמשיך ולסיים באופן פעיל "משא ומתן על הסכם מסגרת חדש, דו-צדדי לפיקוח על נשק גרעיני ופירוק נשק עם הפדרציה הרוסית" וכן תכליתי. שיחות "עם סין ומדינות אחרות החמושות בגרעין".
המלצות ספציפיות בהצעת החוק כוללות: "ויתור על האופציה להשתמש תחילה בנשק גרעיני; סיום סמכותו הבלעדית של הנשיא לבצע מתקפה גרעינית; הסרת הנשק הגרעיני של ארצות הברית מכוננות השער; וביטול התוכנית להחליף את הארסנל הגרעיני של ארצות הברית בנשק מודרני ומשופר".
העובדה שרק 10% מחברי בית הנבחרים אפילו בחרו לתת חסות להחלטה מראה עד כמה רחוק אנחנו צריכים ללכת כדי להתחיל לשים את הבלמים במירוץ חימוש גרעיני שמאיים להרוס - פשוטו כמשמעו - הכל.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו