עברו שנתיים מאז שכתבתי על הנושא הזה. באותה תקופה, לפחות 36% מהיורים ההמוניים בארה"ב הוכשר על ידי הצבא האמריקאי. מאז, סך הכל אף אחד בכלל לא כתב על הנושא.
אני קולט את זה שוב, כי אנשים התחילו לשאול על זה, בעקבות חייל נחתים לשעבר שמשתמש בכישורים מאומנים כנראה כדי לרצוח רוכב רכבת תחתית בניו יורק, ויורים באטלנטה ובטקסס שזוהו למעשה כחיילים משוחררים בדיווחים בחדשות - נדירות קיצונית.
עם זאת, עבודה מתוך מסד נתונים של יורים המוניים שנוצרו על ידי אמא ג 'ונס, אני לא יכול לכלול את היורה באטלנטה, שלא הרג לפחות ארבעה אנשים, ואני לא יכול לכלול שום חנק, כי אלה לא ירי. למעשה, היורה ההמוני האחרון בטקסס הוא היחיד מבין 15 המקרים שיש לי נוסף למסד הנתונים מהשנתיים האחרונות שהצלחתי לזהות אותו בתור ותיק. היו כמובן יותר מ-15 יריות, אבל רובם לא נכנסים לשטח אמא ג 'ונס מסד נתונים, וכמה שאני מבטל כדי ליצור השוואה משמעותית. בארצות הברית, 14.76% מהאוכלוסייה הכללית (גברים, 18-59) הם ותיקים. על ידי הגבלת מסד הנתונים שלי ליורים המונים אזרחי ארה"ב בגילאי 18-59, אני יכול לציין ש-32% מהם ותיקים.
מיותר לציין שמתוך מדינה של למעלה מ-330 מיליון איש, מסד נתונים של 122 יורים המוניים הוא קבוצה קטנה מאוד. מיותר לציין, סטטיסטית, כמעט כל הוותיקים אינם יורים המוניים. אבל זו בקושי יכולה להיות הסיבה לכך שאף מאמר חדשותי אחד לא מזכיר שהסיכוי של יורים המוניים להיות ותיקים פי שניים מהאוכלוסייה הכללית. אחרי הכל, סטטיסטית, כמעט כל הגברים, חולי הנפש, המתעללים במשפחה, אוהדי הנאצים, המתבודדים ורוכשי הנשק הם גם לא יורים המונים. עם זאת, מאמרים בנושאים אלה מתרבים כמו שוחד של קמפיין NRA.
נראה לי שיש שתי סיבות מרכזיות לכך שמערכת תקשורת שפויה לא תצנזר את הנושא הזה. ראשית, הדולרים הציבוריים ונבחרי הציבור שלנו מאמנים ומתנים מספר עצום של אנשים להרוג, שולחים אותם לחו"ל להרוג, מודים להם על ה"שירות", משבחים ומתגמלים אותם על ההרג, ואז חלק מהם הורגים היכן שהוא נמצא. לא מתקבל. זה לא מתאם מקרי, אלא גורם עם קשר ברור.
שנית, בכך שהקדשנו כל כך הרבה מהממשלה שלנו להרג מאורגן, ואפילו מאפשרים לצבא להתאמן בבתי ספר, ולפתח משחקי וידאו וסרטים הוליוודיים, יצרנו תרבות שבה אנשים מדמיינים שמיליטריזם ראוי לשבח, שאלימות פותרת בעיות, ושהנקמה היא אחד הערכים הגבוהים ביותר. כמעט כל יורה המוני השתמש בנשק צבאי. רוב אלו שללבושם אנחנו מודעים לבושים כאילו בצבא. אלה שהשאירו מאחור כתבים שהתפרסמו ברבים נטו לכתוב כאילו הם לוקחים חלק במלחמה. לכן, למרות שזה עשוי להפתיע אנשים רבים לגלות כמה יורים המונים הם ותיקי הצבא, ייתכן שיהיה קשה למצוא יורים המונים (וותיקים בפועל או לא) שלא חשבו בעצמם שהם חיילים.
נראה לי שיש סיבה אחת סבירה לכך שקשה לגלות אילו יורים היו בצבא (כלומר שכנראה היו כמה יורים נוספים, שעליהם לא הצלחתי ללמוד עובדה זו). פיתחנו תרבות המוקדשת להלל ולהאדיר את ההשתתפות במלחמה. זו אפילו לא צריכה להיות החלטה מודעת, אבל עיתונאי ששוכנע שהמיליטריזם ראוי לשבח יניח שהוא לא רלוונטי לדיווח על יורה המוני, ובנוסף יניח שזה לא נעים להזכיר שהאיש ותיק. סוג כזה של צנזורה עצמית נרחבת הוא ההסבר האפשרי היחיד להפקרות מהסיפור הזה.
התופעה של סגירת הסיפור הזה לא בדיוק מצריכה "מניע", ואני רוצה להמליץ לכתבים על ירי המוני שגם הם יקדישו קצת פחות אנרגיה למצוד חסר משמעות לעתים קרובות אחר "מניע", ו קצת יותר לשקול האם העובדה שיורה חי ונושם במוסד המוקדש לירי המוני עשויה להיות רלוונטית.
למידע נוסף על איך חקרתי את זה ומה אני חושב על זה, ראה הדיווח שלי מלפני שנתיים.
לקובץ הנתונים שלי לחץ כאן.
דיברתי על נושא זה היום על מופע סנטיטה ג'קסון.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו