(2 בדצמבר 2009) - זו כבר מלחמה של 30 שנה שהתחילה על ידי נשיא דמוקרטי אחד, ובזכות האופורטוניזם הפוליטי של המפקד הנוכחי, מלחמת אפגניסטן עדיין חסרת סוף או מטרה הגיונית. היועץ הבכיר לביטחון לאומי של הנשיא ברק אובמה הצהיר כי ישנם פחות מ-100 אנשי אל-קאעידה באפגניסטן וכי הם אינם מסוגלים לבצע פיגועים. אילו גיבורי על הם חייבים להיות, אם כן, כדי לדרוש מ-100,000 חיילים אמריקאים להכיל אותם.
הנשיא טיפל באבסורד הזה על ידי חיבור אל-קאעידה, שהוא הודה שהוא סגור בפקיסטן, עם הטליבאן והכחיש את ההנחה הבסיסית של דו"ח מק'קריסטל לפיה האויב באפגניסטן הוא מקומי הן במוצאו והן במיקוד. אובמה הצהיר ביום שלישי בנאום שהכריז על הסלמה משמעותית של המלחמה, "חשוב להיזכר מדוע אמריקה ובעלות בריתנו נאלצו להילחם במלחמה באפגניסטן מלכתחילה". אבל אז הוא ניתק כל התייחסות רצינית לשאלה הזו בקביעה הקירחת ש"לא ביקשנו את הקרב הזה".
כמובן שעשינו. הקנאים האסלאמיים שתפסו את השלטון באפגניסטן זכו בעבר לגיבוי על ידי ארה"ב כ"לוחמי חופש" במה ששווק בעבר כהרפתקה נועזת במלחמה הקרה נגד הסובייטים. היה זה הנשיא ג'ימי קרטר, בסיוע נץ ליברלי צעיר בשם ריצ'רד הולברוק, כיום האיש האזרחי של אובמה באפגניסטן, שהחליט לתמוך שם בקנאים מוסלמים. הולברוק החל את שירותו הממשלתי כאחד ה"טובים והמבריקים" בווייטנאם והיה מעורב בתוכנית ההרגעה הכפרית וההתנקשות בפיניקס במדינה זו, וכעת הוא תומך גדול של תוכנית הסיכול המוצע על ידי הגנרל סטנלי א. מק'קריסטל כדי לזכות שוב בלבם ובמוחם של המקומיים שלא רוצים שום דבר מזה.
איש ההגנה הצבאי של הנשיא הנוכחי, שר ההגנה רוברט גייטס, שירת במועצה לביטחון לאומי של קרטר ויודע שאובמה מדבר שקר כשהוא טוען שהכיבוש הסובייטי הוא שהוליד את ההתקוממות המוסלמית שיזמנו. גייטס כתב ספר זיכרונות ב-1996, אשר, כפי שהכריז המו"ל שלו, חשף את "התמיכה הסמויה של קרטר שמעולם לא נחשפה לפני כן במוג'הדין האפגני - שישה חודשים לפני פלישת הסובייטים".
היועץ לביטחון לאומי של קרטר, זביגנייב בז'ז'ינסקי, נשאל בראיון למגזין הצרפתי Le Nouvel Observateur ב-1998 אם הוא מתחרט "שנתן נשק ועצות לטרוריסטים עתידיים", והוא ענה: "מה הכי חשוב להיסטוריה של העולם ? הטליבאן או התמוטטות האימפריה הסובייטית? כמה מוסלמים נסערים או שחרור מרכז אירופה וסוף המלחמה הקרה?" בז'ז'ינסקי אמר את ההצהרה הזו שלוש שנים לפני הפיגוע ב-9 בספטמבר של אותם "מוסלמים נסערים".
אז הנה אנחנו חוזרים, מוכרים מי אש לילידים וקוראים לזה ישועה. החלטנו לתמוך בממשלה אפגניסטן מושחתת חסרת תקנה מכיוון שכפי שטען אובמה באחד הקטעים המחפירים יותר בנאום ווסט פוינט של יום שלישי, "למרות שהיא ספגה הונאה, הבחירות [האחרונות] יצרו ממשלה שתואמת את המדיניות של אפגניסטן. חוקים וחוקה".
להציע שממשלת אפגניסטן תהיה במצב טוב יותר 18 חודשים לאחר שיגורו 30,000 חיילי ארה"ב נוספים ואולי עוד 5,000 חיילי נאט"ו, זה מנותק באופן מוזר עם האסטרטגיה של דו"ח מק'קריסטל, שקורא לחיילים אמריקאים לבנות מחדש את החיים עד ל- רמה של הכפר הכי עלוב. אין ספק שהתומכים האזרחיים והצבאיים של הגישה הזו שמעודדים את אובמה נתנו הבטחות שהוא לא יוחזק על ציר זמן קצר כל כך לא ריאלי. עדות לכך הוצעה בנאומו של הנשיא כשאמר על הנסיגה המתוכננת של כמה כוחות עד יולי 2011: "בדיוק כפי שעשינו בעיראק, נבצע את המעבר הזה באחריות, תוך התחשבות בתנאים בשטח. אמשיך לייעץ ולסייע לכוחות הביטחון של אפגניסטן כדי להבטיח שהם יוכלו להצליח לאורך זמן".
אכן, טווח ארוך מאוד, אם בודקים את ניסיונו של מתיו הו, קפטן הנחתים לשעבר, שזכה לזכותו שהצליח כמו כל אחד ביישום אסטרטגיית ההתקוממות כיום באופנה. במכתב ההתפטרות שלו כקצין שירות חוץ הממונה על אחד האזורים החריפים ביותר, כתב הוה: "במהלך חמשת חודשי השירות שלי באפגניסטן... איבדתי את ההבנה והאמון במטרה האסטרטגית של נוכחות ארצות הברית באפגניסטן... ראיתי שעיקר המרד נלחם לא למען הדגל הלבן של הטליבאן, אלא נגד נוכחותם של חיילים זרים ומסים שהוטלו על ידי ממשלה לא מייצגת בקאבול".
אולי הם היו צריכים לתת לקפטן הוה את פרס השלום האציל.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו