כולנו בורים בהרבה מאוד דברים. איך יכול להיות אחרת. אנחנו אנשים עם זמן, אנרגיה והיקף מוגבלים. יש לנו אג'נדות ואחריות דחופות. אנחנו לא יכולים לעשות הכל. לא יכול לדעת הכל.
אבל יש דברים שלא נעלמים כי אנחנו מחפשים מקום אחר. כך הוא המקרה של התחממות כדור הארץ, ניצול כלכלי והטירוף שמכנה את עצמו רווח פרודוקטיבי, אבל הוא בסך הכל השבחה עצמית של חמדנות רוכבת על פחדנות צבועה. זה נכון באותה מידה לגבי גזענות וסקסיזם מתכחשת לשירות עצמי ולכל השפלה של מה שנראה לעצמו שהוא אחר מאשר עצמו.
ואז מגיעה מלחמה. ואז מגיע הטבח. ואז מגיע העיוות שמתיר, מזין ומגדיל את הבורות. אבל לא אושר. אלא, למען האמת, הפעם המלחמה הייתה שם כבר עשרות שנים, אך ברובה חד-צדדית. כפי ש קול יהודי לשלום מנסח זאת: "ייתכן שממשלת ישראל רק הכריזה מלחמה, אבל המלחמה שלה בפלסטינים התחילה לפני יותר מ-75 שנה. האפרטהייד והכיבוש הישראלי - והשותפות של ארצות הברית לדיכוי זה - הם המקור לכל האלימות הזו. המציאות מעוצבת לפי מתי אתה מפעיל את השעון". שותפות ארצות הברית? סיוע שנתי של 3.8 מיליארד דולר שנה אחר שנה אחר שנה. הנה בא חיל הים.
עם מרותק לכלא באוויר הפתוח. עם שוללים או מותר באופן מעורר רחמים - כמו שאתה יכול להתיר לכלב אבל לא לאדם - מזון, תרופות ותנועה דלים. עם כבוש. מצטמצם להכנעה. חלומות החופש שלהם תקפו ללא הרף. זו לא אלימות? ומה קורה לחלום שנדחה על ידי אלימות כזו? שקול את התשובה שנתן לנגסטון יוז, בשירו שכותרתו הארלם:
מה קורה לחלום דחוי
האם זה מתייבש
כמו צימוק בשמש?
או להתרפק כמו כאב -
ואז לרוץ?
האם הוא מסריח כמו בשר רקוב?
או שקרום וסוכר מעל -
כמו מתוק סירופ?אולי זה פשוט מתפוצץ
כמו עומס כבד.או שזה מתפוצץ?
כל ההשלכות שהוזכרו לעיל קורות, כמובן. וכשחלום חופש מתפוצץ אנחנו חושבים, מה לעזאזל, מה לא בסדר עם האנשים האלה? הם יורים בחזרה. האם הם ברברים? האם הם חיות שיתקפו אותנו ככה? אנחנו שוכחים בקפדנות מי לימד אותם אלימות נגד אזרחים. אנו שוכחים בקדושה שהתגובה שלהם אינה התקפה משום מקום. אנו שוכחים בצביעות שהם תוקפים מלמטה עשרות שנים של אלימות ישראלית, של תמיכה אמריקאית באלימות, או בורות עממית לגבי השפעת ההשלכות, אבל תמיכה בפעולות ההירואיות של הצוות "שלנו". שוב, שקול את זה מ קול יהודי לשלום: "במשך 16 שנים, ממשלת ישראל חנקה פלסטינים בעזה תחת מצור צבאי דרקוני אווירי, ימי ויבשתי, כלאה והרעיבה שני מיליון בני אדם ומונעת מהם סיוע רפואי. ממשלת ישראל נוהגת לטבוח בפלסטינים בעזה; ילדים בני עשר שחיים בעזה כבר עברו טראומה משבעה מסעות הפצצה גדולים בחייהם הקצרים". וכמובן שלא רק ב-Gaze סובלים הפלסטינים... אלא גם בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברחבי ישראל, שם הם מאוימים בטיהור אתני על ידי חברי ממשלת נתניהו.
לאן תלך המלחמה החדשה אך הישנה מאוד הזו? האם כלי תקשורת ההמונים ידווחו שישראל הותקפה בפראות ללא מטרה, ללא סיבה מלבד בגלל שהפלסטינים הם בעלי חיים שבחרו להטיל כאב בשביל ההנאה שבכך? האם מנהיגי ישראל יכריזו שעליהם להעניש פלסטינים, כולם, כל אחד מהם, בשם כל בני האדם האמיתיים. ואז, עם הנרטיב הזה במקום, האם ישראל תשחרר את הגיהינום הקדוש? לסגור את הגישה למים (כבר 95% מהם לא בריאים)? לכבות אוכל? לנתק חשמל? ואז להפציץ קצת? לקבל עוד תגובה פלסטינית אלימה או איומים להצביע עליהם? אתה חושב שאני מגזים. אתה חושב שהם לא יעשו דברים כאלה. לא ישראל. לא ארה"ב בתור מאיצים. ובכן בזמן שאני כותב את המילים האלה הם כבר עושים את כל זה. מה הלאה? לשחרר את הכאב בריבוע, כאב עם בקושי גבול? כאב אולי בלי גבול? יוצרי הזרוע חוגגים. בּוּם! לרסק את כולם! זוהי אפשרות צפויה מראש. חמאס היה צריך לדעת זאת לפני שהם פעלו. תארו לעצמכם את הייאוש שלהם להסתכן בתגובה מחרידה שכזו. אבל לעזאזל, הם לקחו בני ערובה. (כדי לקוות להדוף אלימות גדולה מדי ולסחור במאות באלפי פלסטינים כלואים, גם מובלים, שלא לדבר על כמה מיליון בני ערובה באוויר הפתוח.) מה יכול כעת למנוע הסלמה מסיבית?
אני בצער רב בספק אם החמלה מצד מנהיגי ישראל, בין אם צבאית או אזרחית, תופיע מספיק כדי להשפיע על המצב. אני בצער רב בספק אם החמלה מצד האוכלוסייה הישראלית לבדה תעשה זאת, אם כי היא עשויה לעזור רבות. אני בספק אם החמלה הישראלית אפילו לרווחתם של בני הערובה הישראלים תעשה זאת, אם כי גם היא עשויה לעזור לחלקם. עם זאת, אני בטוח לחלוטין שמנהיגי ישראל לא יכירו בכך שכמובן הייאוש הפלסטיני מההסלמות של ישראל בשנה האחרונה היה צריך להיות מונומנטלי כדי שהם יסכנו את ההתקפה שלהם, כך שהדרך האמיתית קדימה היא לעצור את ההסלמות, לסיים את הכיבוש , ולחפש שלום צודק גם נגד האינטרסים החומריים ורגשותיהם המעוותים של מתנחלים שנהנים כעת מקרקעות גנובות. אני חושד שרק פחד של מנהיגים ישראלים ומצדדיהם האמריקנים מהזעם הבינלאומי על הקטל שהם שוקלים לשחרר יכול לעצור את המשך הטבח האדיר.
אם כן, אז יש צורך בהתנגדות גלויה, פומבית, מושכלת, להמשך הכיבוש וההשפלה של ישראל בפלסטינים ברחבי העולם. אני עצמי, אני חייב להודות, בור במידה רבה בפרטים הארוכים והמלוכלכים של ההיסטוריה של האלימות הקולוניאלית, האפרטהייד, של ישראל נגד פלסטינים. אני, ללא ספק, לא מומחה. אבל הבורות שלי אינה מבורכת. שלך?
הרבה מה שנקרא מומחים יציעו דעות. חלק מהדעות הללו יהיו מונעות על ידי קצת יותר מאשר רצון להיות בצד שהם מצפים לנצח. חלקם יציגו אהדה מסיבית ולעיתים אפילו כנה לכאב הישראלי בימים האחרונים, על אף עשרות שנים של שתיקה לכאב הפלסטיני. אבל חלקם יהיו רציניים, מושכלים ומלמדים את ההיסטוריה והסיכויים. שווה לשמוע. האם יש דרך להבחין מהר מאוד בהבדל?
הצעד הראשון קל. אם פרשן או שחקן מעורב מתאר את המצב הנוכחי על ידי הצבעה על התקיפה הפלסטינית האחרונה כתחילתה, אז ההערה היא זלזול מתנצל, פחדן, צבוע - או אולי זו סתם זלזול בור ברצינות בגלל הטרטור המתנצל, הפחדן והצבוע. זה נבע מ. אם הפרשן או השחקן המעורב במקום זאת דן בהיסטוריה של הנישול והכיבוש הישראלי כהתחלה, אז יש תקווה שההערה עשויה להיות רצינית.
קיבלתי אתמול מייל ממזין קומסיה, מדען פלסטיני ופעיל בעל שם בינלאומי שרוצה לגייס סיוע למניעת ההסתערות לקראת חקיקה מלאה. הוא כתב: "הדלק, המזון, המים והתרופות לכל אוכלוסיית עזה נעצרו על ידי צבא הכיבוש (בעבר הם נשמרו למינימום כדי לשמור על אנשים בחיים אבל הכלכלה הרוסה). כך, הפעם אנשים יתחילו למות מחוסר מזון או תרופות. לבתי החולים בעזה נגמר הדלק כדי להפעיל את גנרטורי החירום שלהם. לא משנה מה דעתך על חמאס או הג'יהאד האסלאמי או על מערכת האפרטהייד הישראלית, אי אפשר לתת לאזרחים לסבול כך".
קומסיה מדווח אז כי "שר ה'ביטחון' הישראלי יואב גלנט אמר בבוטות: 'הזמנתי מצור מלא על רצועת עזה. אין חשמל, אין אוכל, אין גז, הכל סגור. אנחנו נלחמים בבעלי חיים אנושיים ופועלים בהתאם״. צבא המתיישבים כבר מפציץ בנייני מגורים רבים, הרג יותר מ-50 קונים בשוק, ויותר מ-80 ילדים פלסטינים נהרגו עד כה. זה כמובטח, קצה הקרחון. למרבה הצער, אפילו החטופים/אסירים המוחזקים על ידי חמאס מושפעים והפצצות ישראליות בעזה הרגו 4 שבויים ישראלים פלוס שוביהם. כעת ישראל משתמשת גם בזרחן לבן (נשק כימי) באזורי מגורים ואומרת בגלוי שהמלחמה היא נגד כל אוכלוסיית עזה".
הפלסטינים קיבלו חינוך לאלימות נגד אזרחים על ידי הישראלים. הישראלים קיבלו פוסט דוקטורט באלימות מהסנדק האולטימטיבי של האלימות, ארה"ב האם הנהגת ארה"ב תיתן לישראל אור ירוק ותשלח להם את התחמושת למוות שהם מבקשים - או שההנהגה האמריקאית תגיד, לא, זה לא הדרך. יש לי את אותן מחשבות לגבי זה כמו המחשבות שלי לעיל לגבי החמלה הישראלית. כמו בקבלת כל דבר אחר מלבד מדיניות משרתת אליטה מאדוני המלחמה, מה שיידרש כדי להשיג שלום מהם הוא לחץ, לחץ רציני מאוד, מאלה שלמטה. מי זה אנחנו. נכון?
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו