האירועים המתרחשים כעת בקמפוסים מרוממים מאוד, מעוררי השראה אתית וחכמים מבחינה אסטרטגית. בזמן שאני כותב, לשלושים ושמונה קמפוסים של מכללת ארה"ב יש מאהלים, אחד בצרפת ושניים באוסטרליה. אלו חדשות מעוררות השראה עבור פלסטין וגם עבור העולם. בקמפוס ומחוצה לו, כולנו צריכים לחגוג את המאהלים, לחקות את הסטודנטים שבונים אותם, וככל שאנו מסוגלים לנסות לסייע לגיוון ולהפצתם. תלמידים מלמדים. בואו כולנו נלמד מהם.
אבל, ממש מסביב לעיקול, ממש במורד הכביש בקושי שבריר סנטימטר לעתיד, מתנוסס בונוס נועז שמדי שנה משתק את תנועות הקמפוס. השטן הזולל לתלמיד הזה נקרא סאמר. ולכן נשאלת שאלה, איך להאריך את המומנטום במהלך הקיץ ועד לסתיו מסביר פנים.
חוויתי שתי קטגוריות רחבות של תשובות לאתגר האסטרטגי הזה. הם לא סתמיים. אולי יש גם אחרים. ראשית, הכרתי והייתי בין סטודנטים שעזבו את עליית הקמפוס וחזרו לעיר הולדתם - כדי להמשיך. שנית, הכרתי והייתי בין סטודנטים שנשארו בקמפוס, כדי להפוך אותו לעיר הולדתם - ולהמשיך. אני מקווה שבקרוב יתקיים, אם עוד לא התחיל, דיון בין פעילי סטודנטים כיצד לשמור על המומנטום שנערך בזמן חופש ממשימות המאהל הרבות. אולי אפילו מתנהל באופן קולקטיבי כמשימת מאהל.
עבור סטודנטים שעוזבים את הקמפוס, הגישה ההיסטורית הרווחת הייתה להתחבר למאמצים שכבר החלו בבית. השנה, למשל, זה יהיה ככל הנראה מאמצי חיפוש הפסקת אש, מאמצי סיוע לפלסטין, מאמצים חוסמי פשיזם (שצריכים באופן הגיוני לכלול מאמצי בחירה של ביידן (לא חוגגים, לא תומכים, אלא בוחרים), מאמצי הגנה על כוכבי הלכת האקולוגיים , ו/או סיוע בכל דבר, החל ממגורים ועד הכנסה ועד למאבקי בניית איגודים שעשויים כבר להתנהל בעיר הולדתו, כמו גם התארגנות בקרב עמיתים סטודנטים מקמפוסים אחרים המתגוררים בעיר הולדתך, ובין תלמידי תיכון שם גם להתכונן לסתיו מחוף לחוף אבל מה שיופיע בחזיתות הבית של הסטודנטים, אני רוצה להקדיש רק דקה להערה על האפשרות להישאר בקמפוס.
חוויתי שני כיוונים עיקריים של אקטיביזם בקמפוס שנמשכו במהלך הקיץ, שאולי כדאי יהיה לדון בהם כעיסוקים אפשריים. הראשון ממש פשוט. זה רק כדי לרדוף אחר האפשרויות של עיר הולדתו שהוזכרו לעיל ומשוכללות ומעודנות ככל שהסטודנטים יבחרו, אבל במקרה זה לראות את עיר המכללה והקמפוס שלך כמו שהיית רואה את עיר הולדתך וחברים ותיקים ובני בית אם היית הולך לשם. עם זאת, יש הבדל מעניין.
נניח שהרבה סטודנטים יסכימו בראש סדר העדיפויות שלהם להישאר בקמפוס, או די בקרבת מקום, כדי להמשיך בפעילותם בקיץ הקרוב. השודד הנועז אילף. אולי תושבים מחוץ לקמפוס יוכלו להזמין את אלה שרוצים להישאר בעיר אבל יזדקקו לדיור כדי לחלוק את השטח שלהם. ואכן, אולי תנועות יכולות לדרוש מהממשלות לפתוח מעונות לפעילים במהלך הקיץ. או בהינתן מזג האוויר בקיץ במקומות רבים, אולי מאהלים עשויים להמשיך עם תמיכה קהילתית נוספת. חלק מהחיים בחוץ עשויים לנצל את החום המודגש המודגש. אז אולי אלה שיכולים להיות בקמפוס בקיץ עשויים ליזום רמה גבוהה יותר של פנייה לקהילות הסובבות להעלאת התודעה ולסיוע בגיוס מהסוגים שהוזכרו בפסקה הקודמת. ואז יש עוד אפשרות קיץ בקמפוס שתהיה לה פוטנציאל שונה.
המחנות הנוכחיים מבקשים לשים קץ לקשרים עם רצח עם. בסדר, סדר יום אחד בקמפוס בקמפוס עשוי להיות כפול. הכירו בכך שההוצאות הצבאיות כשלעצמן הן קשר לרצח עם. השקעה בדלק מאובנים כשלעצמה היא קשר לרצח עם. לימוד חמדנות הוא קשר לרצח עם. וכולי. אז, אולי למד ולהכין חומרים כדי להגדיל את היקף המיקוד בסתיו. זה עשוי להתבצע לא רק כדי לטפל ברועות נוספות, אלא גם כדי לחזק מאוד את כוחו של המוקד הפלסטיני שיזכה לאיום של התפשטות לפעילות אנטי-מערכתית נוספת מהסמכויות הקיימות - כולל מועצת הנאמנים והתורמים של המכללה שלך - ישקלו עלות נוספת של אי ניהול משא ומתן, או אי דרישה בעצמם להפסקת אש.
אבל גם, תוך זכייה ב"התנתקות" של מכללה ממלחמתה של ישראל בפלסטין ואכן מסיימת את המלחמה הזו ממשיכים לחפש, מה עם גם לחפש שינוי במבנה הקמפוס כדי שבחירות איומות כאלה לא יתעוררו מלכתחילה. מה לגבי השימוש ב-Summertime לא לחיים קלים אלא לסיעור מוחות שחושב דרך נושא קבלת ההחלטות בקמפוס? מה לגבי הצעת קבוצת יעדים למכללה עצמה, למשל מי צריך לקבוע מדיניות, באיזו רמת אמירה. רק דוגמה אפשרית אחת למה שעשוי להופיע, מה דעתך לחשוב על מבנה מחדש שיצמצם באופן דרמטי את אמירת המנהלים ללא יותר מזו של כל עובד אחר בקמפוס, ואשר בו זמנית מעלה דרמטית את הסטודנטים והסגל לאמירה דומה.
מה עם לקבל את פני כל מי שהלכו הביתה לקיץ בחזרה בסתיו, מוכנים עם חזונות ותוכניות ואפילו דרישות אפשריות להעלות לחינוך המכללה ולקבלת החלטות בקולג'? מה לגבי הבאת דמוקרטיה לקמפוסים, או אפילו להביא ניהול עצמי לכולם לקמפוסים ולהביא גם הצעות חדשניות לתוכניות לימודים, הוראה, ציונים ואפילו שיתוף משאבים עם תושבי הקהילות הסובבות? אולי זהו מוקד מחקר והקצעה סביר של מכללה לקיץ של הפסקת אש, קיץ חינוך, קיץ חופש או קיץ שחרור פרודוקטיבי באמת. השודד הנועז קבור.
בכל מקרה, הקיץ מגיע. איך להרוויח מזה ולא להיהרס על ידי זה יהיה, אני מקווה, עניין לשיקול רציני. אולי זה לא יעבוד, אבל יכול להיות. ותחשוב על הצד החיובי אם כן.
"אני יכול להבין פסימיות, אבל אני לא מאמין בה. זה לא רק עניין של אמונה, אלא של עדות היסטורית. לא ראיות מוחצות, מספיק כדי לתת תקווה, כי בשביל התקווה אנחנו לא צריכים ודאות, רק אפשרות".
- הווארד צין
-
נ.ב. פודד נועז הוא שיר מדהים, מהפנט להפליא מזמן של ריצ'רד ומימי פארינה. הנה המילים... אבל אתה צריך לשמוע את זה, כדי להעריך זאת במלואה.
זה היי, הו, היי
אני השודד הנועז
והי, הו, היי
אני הורס לבן
כי אביא לך כסף וזהב
ואני אביא לך אוצר
ואני אביא דגל אלמנה
ואני אהיה המאהב שלך
ואני אראה לך את המערה והמערה
ומזבח קרבן
ואני אראה לך דם על האבן
ואני אהיה המנטור שלך
והלילה יהיה יקירנו
ופחד יהיה שמנו
זה היי, הו, היי
אני השודד הנועז
והי, הו, היי
אני ההורס הלבן
כי אני אוציא אותך ביד
ולהוביל אותך אל הצייד
ואני אראה לך רעם ופלדה
ואני אהיה המורה שלך
ואז נתלבש בקסדה וחרב
וטבול את לשוננו בשחיטה
ונשיר שיר לוחם
ולהרים את שבחי הרצח
והמשיח יהיה יקירינו
ופחד יהיה שמנו
זה היי, הו, היי
אני השודד הנועז
והי, הו, היי
אני ההורס הלבן
כִּי אֶחְמוֹץ אֶת-הַמִּשְׂרוֹת לְמַעְלָה
ואני אלכלך את הנהר
ואשרוף את התבואה בשדה
ואני אהיה אמא שלך
ואני אלך להרוס ולהרוג
ואני אלך לשדוד
ואני אקח זעם לאישה
ואני אהיה אבא שלך
והמוות יהיה יקירנו
ופחד יהיה שמנו
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו