תמליל
איימי איש טוב: מו"מ נמשך בוושינגטון הבירה על העלאת תקרת החוב. ארצות הברית עומדת בפני מחדל חובה בתחילת יוני אם לא תושג הסכם בין הבית הלבן לקונגרס. ביום שלישי, יו"ר בית הנבחרים, קווין מקארתי, אמר באופן פרטי למחוקקים הרפובליקנים שהוא, לציטוט, "בשום מקום" להסכם עם הבית הלבן. מקארתי והנשיא ביידן נפגשו בבית הלבן ביום שני לאחר שבידן קיצר את נסיעתו לאסיה.
מקארתי דוחפת לקיצוץ תקציבי ודרישות עבודה חדשות עבור מקבלי תוכניות ממשלתיות, כולל ביטוח לאומי, מדיקייר, מדיקייד ו SNAP, התוכנית לסיוע בתזונה משלימה. הרפובליקנים, לעומת זאת, אינם מציעים קיצוץ באחד המניעים הגדולים ביותר של החוב של המדינה: התקציב האדיר של צבא ארה"ב.
לפי פרויקט עלויות המלחמה באוניברסיטת בראון, מלחמות ארה"ב מאז התקפות ה-11 בספטמבר עלו יותר מ-8 טריליון דולר. דו"ח נפרד של הקבוצה מעריך ש-4.6 מיליון בני אדם מתו מאז ה-9 בספטמבר כתוצאה מהמלחמות באפגניסטן, עיראק, פקיסטן, סוריה, תימן, לוב וסומליה. ובמהלך 11 החודשים האחרונים, הקונגרס אישר יותר מ-16 מיליארד דולר עבור אוקראינה בעקבות פלישת רוסיה.
כעת מצטרף אלינו הכלכלן ג'פרי סאקס. הוא מנהל המרכז לפיתוח בר קיימא באוניברסיטת קולומביה, נשיא רשת הפתרונות לפיתוח בר קיימא של האו"ם, שימש כיועץ לשלושה מזכירי האו"ם, משמש כיום כסנגור פתרונות פיתוח בר קיימא תחת המזכיר הכללי אנטוניו גוטרס. לאחרונה הוא כתב א מאמר בכותרת "מלחמות אמריקה ומשבר החוב בארה"ב".
פרופסור סאקס, ברוך הבא חזרה ל דמוקרטיה עכשיו! ובכן, למה שלא תפרש את זה עבורנו? דברו על מה שקורה בוושינגטון, האפשרות ההיסטורית שארה"ב תוכל להתנער מה - אולי לא תוכל להרים את תקרת החוב הזו, ומה זה אומר, ואיך זה משתלב בתקציב שהרפובליקנים רוצים לקצץ ולתקציבים שהם לא רק רוצים שלא. לחתוך, אבל להגדיל.
ג'פרי סאקס: ובכן, נהדר להיות איתך.
אתה יודע, זה מדהים שמאז שנת 2000, החוב שממשלת ארה"ב חייבת לציבור הפך מכ-35% מההכנסה הלאומית שלנו לכמעט 100% מההכנסה הלאומית שלנו, או תמ"ג. זה היה דרמטי כי היינו מעורבים במלחמות ללא הפסקה ממש מתחילת המאה החדשה הזו - אפגניסטן, עיראק, סוריה, לוב, תימן ועכשיו אוקראינה. והוצאנו הון תועפות. אבל אף נשיא לא אמר לנו, "המלחמות האלה כל כך חשובות שאנחנו צריכים לשלם מסים". הם פשוט שמו את זה על ההשאלה. וכפי שהמחקר הזה של מכון ווטסון הראה, שציטטת, זה באוניברסיטת בראון, המלחמות הללו עלו לנו בסביבות 8 טריליון דולר. זה הוצאות צבאיות ישירות. זה עלויות נלוות. אלו ההוצאות הרפואיות של הוותיקים. זה היה חלק משמעותי מאוד מהעלייה של החוב הזה. חלק משמעותי נוסף היה המגזר הפיננסי, חילוץ וול סטריט ב-2008 ועלויות המגיפה. אבל המלחמות היו עסקה ענקית.
וזה דו מפלגתי. זה לא רפובליקנים או דמוקרטים. אף אחד מהצדדים לא רוצה לדבר על הפיל בחדר, כלומר שאנחנו נמצאים כרגע במלחמה הרסנית להפליא, הרת אסון, והייתי אומר, בלתי נמנעת. האגרה עולה, כמובן, בהרס ובחיי אדם, אבל גם בהוצאות. הזכרת את ה-113 מיליארד דולר. ויש עוד לבוא, אם הממשל הזה יקבל את שלו. הם לא מדברים על זה במשא ומתן הזה. הם מדברים על קיצוץ בסיוע לאנשים העניים ביותר במדינה הזו ועל המשך מלחמות המלחמה והאכלת המתחם הצבאי-תעשייתי. בגלל זה כתבתי את מאמר, כי זה מזעזע. שני הצדדים אינם מדברים כאן על הנושא האמיתי.
JUAN גונזלס: וגם, ג'פרי סאקס, אם יכולת לדבר גם - אתה מדבר על אלה כמלחמות בחירה – למה אתה מתכוון בזה, וגם לסוגיית הלחץ עכשיו, לצטט, "לחדש" את צבא ארה"ב כדי להתמודד עם סכסוכים פוטנציאליים עם סין כתוכנית אסטרטגית נוספת שתגרום ליותר הוצאות צבאיות בעתיד?
ג'פרי סאקס: אלו לא רק מלחמות בחירה, אלה שהזכרתי. הן מלחמות של שקרים, כי מעולם לא אמרו לנו את האמת על מה הקרבות האלה, למה אנחנו עושים את זה. כמובן, כידוע, עיראק הייתה בתואנות מזויפות לחלוטין, אבל זה לא היחיד. כולם התבססו על שקרים.
כשזה מגיע לאוקראינה, ידענו - הדיפלומטים שלנו ידעו והזהירו שהלחץ המתמשך של המתחם הצבאי-תעשייתי להתרחב נאט"ו לאוקראינה יעורר מלחמה. אבל הם מעולם לא אמרו את זה לעם האמריקאי. הם אף פעם לא הסבירו את זה. ועד היום הם לא הסבירו על מה המלחמה הזו באמת.
אתה חושב על לוב. שוב, שקרים. אין הסבר. הפרה של מועצת הביטחון של האו"ם. אתה חושב על סוריה. לא רק שכל המאמץ הסורי היה שקר של ארצות הברית, אף פעם לא הוסבר אפילו לעם האמריקני שזהו מבצע שהנשיא אובמה הורה ה-CIA להפיל את ממשלת סוריה. זה נכשל, אבל זה היה מאוד יקר והרסני.
אז אלו היו מלחמות בחירה ומלחמות שקרים. הם נדחפים על ידי המתחם הצבאי-תעשייתי. הם נדחפים על ידי ניאו-שמרנים בשתי המפלגות. עכשיו יש לנו תופים חדשים של מלחמה, לא רק - כאילו אוקראינה לא הייתה הרסנית ומאיימת מספיק עם השמדה גרעינית, עכשיו אנחנו מדברים על מלחמה עם סין. בלתי נתפס. זה יכול לסיים את העולם. ובכל זאת זה שיח נורמלי במה שעובר לדיון בוגר בוושינגטון, שהוא בכלל לא בוגר, לדעתי.
JUAN גונזלס: ורציתי לשאול אותך - הזכרת את אוקראינה. כתבת לא פעם על כל הדרך הזו שהאמריקאים - בכירים בממשלת ארה"ב, כמו גם בתקשורת, מדברים על מלחמת אוקראינה ועל כניסתה של רוסיה, הפלישה כבלתי מעוררת, כל הנושא הזה של מלחמה ללא התגרות.
ג'פרי סאקס: ציינתי זאת ניו יורק טיימס השתמש במילה "ללא התגרות" לגבי הפלישה הזו 26 פעמים במאמרי המערכת שלה, בטורי הדעות שלה ובמאמרי האורחים המוזמנים שלה. הם לא מדברים על האמת, שהיא שהדיפלומטים שלנו - אני מדבר על דיפלומטים אמריקאים, כולל ה-CIA הבמאי וויליאם ברנס, שכתב תזכיר שפורסם על ידי ויקיליקס ב-2008. התזכיר שלו מ-2008 אמר שזה קיומי, מנקודת המבט של רוסיה. אם נמשיך ללחוץ נאט"ו ההרחבה לאוקראינה, עשויות להיות לכך השלכות קשות לחלוטין. הדיפלומטים שלנו ידעו את זה כל הזמן. אבל אלה היו הפוליטיקאים, זה היה המתחם הצבאי-תעשייתי, אלה היו החברות הגדולות שדגלו נאט"ו הַגדָלָה. זה הרבה מכירת נשק אם אתה עושה את זה.
למרות שהסיכונים מובנים לחלוטין בתוך הממשלה על ידי אנשים רציניים, הם פשוט לא נענים. וזה היה נכון לגבי אוקראינה כל הזמן. ועד סוף 2021, ולדימיר פוטין הניח על השולחן טיוטת הסכם ביטחון ארה"ב-רוסיה שהתבססה על "אל תתרחב". נאט"ו לאוקראינה. וזו הייתה הפזמון של רוסיה כבר 30 שנה, ובכל זאת אנחנו לא מקשיבים לזה, ועכשיו אנחנו משקיעים בזה 113 מיליארד דולר. זה נורא עבור אוקראינה. לכדנו עוד מדינה באמצע מסעות הלובינג שלנו, כי זה לא הולך לעבוד טוב עבור אוקראינה. זה אסון. זה כמו איך זה הסתדר עבור אפגניסטן. אז זה מה שבאמת קורה. ואני מאחל לזה ניו יורק טיימס היה נושא בזה קצת אמת כדי להסביר על מה זה באמת.
איימי איש טוב: ובכן, ג'פרי סאקס, גם אתה היית ביקורתי על הפלישה האכזרית של רוסיה. ואני תוהה איך אתה רואה את הסוף הזה עכשיו. וגם, כפי שהתחלנו, אם תוכל לדבר על איך אתה רואה את הדיון הזה על הסרת תקרת החוב מסתיים?
ג'פרי סאקס: ובכן, המלחמה הזו הולכת רע מאוד. היו עשרות אלפי הרוגים בקרב באחמוט הזה רק עכשיו, כשרוסיה ניצחה ואוקראינה הפסידה. וההערכות הן שרק הקרב הצר הזה עלה מיליארדי ומיליארדי דולרים, שלא לדבר על האסון של כמה הרוגים. אז, הם עוברים כסף כאילו אין מחר. ואם לא נזהר, לא יהיה מחר.
אנחנו צריכים לנהל משא ומתן על הפסקת המלחמה הזו, בין אם זו שביתת נשק או הסכם שלום אמיתי. זה מה שסין אומרת. זה מה שברזיל אומרת. זה מה שדרום אפריקה אומרת. זה מה שהודו אומרת. מדינות מרכזיות ברחבי העולם שאינן חלק מזה נאט"והסכסוך ברוסיה אומר, "תפסיק, לפני שזה יבלע לחלוטין את כל העולם", וזה בסיכון לעשות. אז אני חושב שהמעבר למשא ומתן עכשיו, בין אם זה לעצור את הלחימה ולהקפיא את הקווים, אם זה באמת הסכם שלום המבוסס על רוסיה, נאט"ו לא נכנס - זה היה נושא הליבה מההתחלה - זה אפשרי, והעולם דורש את זה, מחוץ למה שנקרא המערבי, מה שבאמת נאט"ו ובעלות בריתה של ארה"ב, העולם מול רוסיה. אז, אני חושב, כך נוכל לחסוך חיים, להציל את העולם ולעזור לתקציב, אגב.
כשזה מגיע למשא ומתן הזה על תקרת החוב, אני באמת מקווה שהמשא ומתן האלה יתמודדו עם העובדה שהתקציב הצבאי שלנו, שהוא 40% מההוצאות הצבאיות העולמיות, נשלט בצורה דרמטית, כי זה באמת איך לחסוך כסף. אנחנו 40% מסך ההוצאות הצבאיות בעולם כרגע, ויותר מ-10 המדינות הבאות ביחד. אנחנו חייבים לקבל שליטה על הלובי הצבאי-תעשייתי הזה, אבל זה קשה לעשות, כי זה עניין דו-מפלגתי. הקונגרס והבית הלבן, משני הצדדים, מחויבים ללובי הכל יכול לכאורה הזה. אבל הלובי הכל יכול הזה דוחף אותנו לאבדון.
JUAN גונזלס: וג'ף סאקס, יש לי שאלה אחרונה לגבי שתי המלחמות באפגניסטן שארצות הברית - כאשר ארה"ב תמכה נגדם כוחות מג'אהדין - כשאפגניסטן נכבשה על ידי הצבא הסובייטי, רבים מאותם לוחמי גרילה שארה"ב תמכה בהם חזרו בסופו של דבר. למדינות ערב ואפריקה שלהם והפכו לבסיס של קבוצות ג'יהאדיות כמו אל-קאעידה. הייתה הפגיעה הבלתי צפויה של אותה תמיכת ארה"ב במלחמה ההיא באפגניסטן. האם אנו עשויים לראות מכה דומה מהמלחמה באוקראינה, שהייתה מדינה שהפכה לאבן שואבת, עוד לפני הפלישה הרוסית, לקבוצות ניאו-נאציות ואולטרה-ימניות מאירופה ואפילו ארה"ב? האם הלוחמים הזרים הללו הנלחמים כעת ברוסיה באוקראינה יכולים להפוך בעתיד לסכנה לדמוקרטיות באירופה?
ג'פרי סאקס: כמובן. וזו נקודה מאוד טובה. אבל הייתי אומר משהו אפילו יותר מהמם על זה. נהגו לומר, במשך עשרות שנים, שארה"ב תמכה במוג'אהדין באפגניסטן כדי להתעמת עם הסובייטים, שפלשו לאפגניסטן. אבל זביג בז'ז'ינסקי הודיע לנו את האמת לפני כמה שנים, לפני שנפטר. וזה היה שארה"ב תמכה במוג'הידין תחילה כפיתיון כדי לגרום לברית המועצות לפלוש. התחלנו את זה. התחלנו לחמש מרד כדי לעזור למשוך את ברית המועצות לפלישה באפגניסטן. זה מזעזע בציניות שלו, וזה הותיר את המדינה ההיא במלחמה והרס ללא הפסקה משנת 1979 ועד היום, חברה הרוסה לחלוטין, הרוסה, מוכת רעב, מוכת רעב יותר מ-40 שנה, כי ארה"ב שיחקה משחק סמוי, עם כל תגובת הנגד שאתה מציין בצדק, שזה יצר את אל-קאעידה. זה יצר כל כך הרבה אסונות בהמשך הדרך. אבל זה התחיל כמשחק נהדר, כאילו זה משחק.
איימי איש טוב: ג'פרי סאקס, אנחנו רוצים להודות לך על שהיית איתנו, מנהל המרכז לפיתוח בר קיימא באוניברסיטת קולומביה, נשיא רשת הפתרונות לפיתוח בר קיימא של האו"ם. נקשר לקטעים האחרונים שלו, "מלחמות אמריקה ומשבר החוב של ארה"ב"ו-"המלחמה באוקראינה עוררה - מודעה למה זה חשוב כדי להשיג שלום".
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו