התוכנית של הדמוקרטים להתמודד מול רוסיה עלולה להתפרק.
לאחר שבזבז חלק גדול מששת החודשים האחרונים על האשמת הרוסים בנשיאותו הנוראית של דונלד טראמפ...
לאחר שהאשים את החסרונות החמורים של אמריקה בדמוקרטיה על הפלוטוקרטים ברוסיה יותר מאשר על הפלוטוקרטים באמריקה...
לאחר ששיווקו במידה רבה את המותג של המפלגה שלהם כאנטי-רוסית יותר מאשר תומכי-אנשים...
לאחר שהטילו ארגונים רבים, מומחים ופעילים התומכים במפלגה הדמוקרטית, כך שיתמקדו יותר ברוסיה מאשר באלף הקיצוצים הכרוניים לדמוקרטיה כאן בבית...
לאחר שספגה אינספור שעות של זמן שידור בטלוויזיה וכמויות אדירות של דיו וזיליוני פיקסלים כדי להוקיע את רוסיה במקום להציע תרופות מתקדמות לדאגות הכלכליות העמוקות של הבוחרים האמריקאים...
כעת, הדמוקרטים בקונגרס ומנהיגי מפלגות אחרים מתחילים להתמודד עם מציאות מתהווה: "הנושא המנצח" של רוסיה הוא נושא מפסיד.
התוצאות של סקר ארצי חדש ומהימן - ומה שחברי הקונגרס לא מפסיקים לשמוע כשהם מקשיבים למעשה לבוחרים בבית - זועקים לשינוי כיוון דרסטי של תשוקות המפלגה הדמוקרטית. ומספר הולך וגדל של דמוקרטים בקונגרס מקבל את המסר.
"לדמוקרטים מתוסכלים שמקווים להעלות את הונם בבחירות יש מסר מהדהד למנהיגי המפלגה: תפסיקו לדבר כל כך הרבה על רוסיה". היל דיווח בסוף השבוע. בניגוד חריף לדוברות הבכירים של מפלגתם, "דמוקרטים מהשורה הראשונה אומרים שהנרטיב בין רוסיה לטראמפ הוא פשוט לא עניין של מצביעי המחוז, שמודאגים הרבה יותר מדאגות כלכליות לחם וחמאה כמו עבודה, שכר ו עלות החינוך והבריאות".
היל הסיקור הוסיף: "בעקבות שורה של תבוסות בבחירות המיוחדות, מספר גדל והולך של דמוקרטים קוראים להתאמה בהודעות המפלגה, כזו שמסיטה את הפוקוס מרוסיה לכלכלה. התוצאה של בחירות 2018, הם אומרים, תלויה באיזו צורה הדמוקרטים מנהלים את השינוי הזה".
הערכות כאלה אינן רק אימפרסיוניסטיות או אנקדוטליות. סקר גדול הגיע זה עתה למסקנות המצביעות על כך שמנהיגי המפלגה פעלו תחת אשליות פוליטיות.
הסקר הלאומי של הרווארד-האריס, שנערך בשבוע שעבר, מצא נתק גדול בין האובססיה הרוסית של אליטות המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון לבין מצביעים ברחבי המדינה.
הסקר "חושף את הסיכונים הטמונים בדמוקרטים, שמקווים להשיג רווחים גדולים - או אפילו לזכות בחזרה בבית הנבחרים - ב-2018", היל דיווח. "הסקר מצא שבעוד 58% מהמצביעים אמרו שהם מודאגים מכך שטראמפ עשוי לנהל עסקאות עם מוסקבה, 73% אמרו שהם מודאגים שהחקירות המתמשכות מונעות מהקונגרס להתמודד עם נושאים חיוניים יותר עבורם".
המנהל המשותף של הסקר של הרווארד-האריס, מארק פן, הגיב על התוצאות: "למרות שלבוחרים יש עניין רב בכל התערבות רוסית בבחירות, הם מודאגים מכך שהחקירות הפכו להסחת דעת לנשיא ולקונגרס שפוגעת במקום מסייעת למדינה".
נתונים נכנסים כאלה מעוררים התנגדות גלויה יותר מהדמוקרטים בבית הנבחרים שרוצים להיבחר מחדש וכן להדיח את הרפובליקנים מכוח הרוב. בקיצור, אם אתה לא רוצה יו"ר הרפובליקה הדמוקרטית של בית הנבחרים, נסה להבין את הפוליטיקה הפועלת ברחבי המדינה.
חבר הקונגרס של ורמונט פיטר וולץ', דמוקרט פרוגרסיבי, ניסח זאת כך: "עלינו להיות ממוקדים ללא הפוגה בשיפור כלכלי [ועלינו להתרחק מלהעלות רק את הביקורת על טראמפ, בין אם מדובר ברוסיה, בין אם מדובר בקומי. מכיוון שיש לזה דינמיקה עצמאית משלו, זה יקרה מעצמו מבלי שנצטלם".
וולץ' אמר, "מצבנו הרבה יותר טוב אם רק נעשה את העבודה הקשה של להמציא אג'נדה. דיבור על טראמפ ורוסיה לא יוצר אג'נדה".
יצירת אג'נדה משכנעת משמעה לדחות את מה שהפך לרפלקס השוטף של הנהגת המפלגה הדמוקרטית - להמשיך להכות על טראמפ ככלי בקרמלין. בהערה אופיינית לאחרונה, מנהיגת המיעוט בבית הנבחרים, ננסי פלוסי, התנפלה בנקודת דיבור שכבר הייתה כה בלויה עד שיש לה מראה של מסמר כפוף: "מה יש לרוסים על דונלד טראמפ?"
לעומת זאת, דמוקרט אחר בבית הנבחרים, מאט קרטרייט מפנסילבניה, אמר: "אם אתה רואה אותי מתייחס לרוסיה ולביקורות על הנשיא ודברים כאלה כעניין משני, זה בגלל שכך מרגישים בוחריי לגבי זה".
אבל מאז הבחירות בנובמבר האחרון, מנהיגי הקונגרס הדמוקרטיים מטילים את ההימורים של המפלגה בכבדות על סוס רוסיה. ועכשיו זה צולע.
כן, דרושה חקירה עצמאית באמת כדי לחקור את ההאשמות שממשלת רוסיה הפריעה לבחירות בארה"ב. והחוקרים צריכים גם לחפור כדי לגלות אם יש ראיות ממשיות לכך שטראמפ או פעילי הקמפיין שלו עסקו בפעילויות מרושעות לפני או אחרי הבחירות. במקביל, בואו נתפוס אחיזה. מעמד הפרטיזנים בגבעת הקפיטול, של רפובליקנים ודמוקרטים מובילים, כמעט ואינו נחשב "עצמאי".
בשכבות העליונות של המפלגה הדמוקרטית הלאומית, ובמיוחד עבור אגף קלינטון במפלגה, להאשמת רוסיה הייתה חשיבות פנימית. ספר שנערך לאחרונה על מסע הבחירות לנשיאות האחרון של הילרי קלינטון - "Shattered", מאת העיתונאים ג'ונתן אלן ואימי פרנס - כולל קטע חושפני. "בתוך 24 שעות של נאום הזיכיון שלה", מדווחים המחברים, מנהל הקמפיין רובי מוק ויו"ר הקמפיין ג'ון פודסטה "הרכיבו את צוות התקשורת שלה במטה ברוקלין כדי להנדס את המקרה שהבחירות לא היו לגמרי במגמת המשך".
באותה פגישה, "הם עברו על התסריט שהם יציגו לעיתונות ולציבור. כבר עכשיו, הפריצה הרוסית הייתה מרכז הוויכוח".
בתחילת האביב, מנהלת התקשורת לשעבר של מסע הבחירות לנשיאות קלינטון ב-2016, ג'ניפר פלמיירי, סיכמה את הגישה שלאחר הבחירות. וושינגטון פוסט דעה לְחַבֵּר: "אם נבהיר שמה שרוסיה עשתה הוא לא פחות מהתקפה על הרפובליקה שלנו, הציבור יהיה איתנו. וככל שנדבר על זה יותר, כך הם יהיו איתנו יותר".
נתוני הסקרים מעידים כעת עד כמה טענות כאלה שגויות.
בהתחלה השנה, הדמוקרטים בגבעת הקפיטול כנראה לא הקדישו לזה מחשבה שניה אם הם קראו את שלי מאמר פורסם על ידי היל לפני כמעט חצי שנה תחת הכותרת "הדמוקרטים משחקים באש על רוסיה". בהתחלה הזהרתי ש"המסר הכי מגובש מהדמוקרטים בקונגרס הוא: להאשים את רוסיה. מנהיגי המפלגה הכפילו את הגישה שלא הגיעה לשום מקום במהלך הקמפיין לנשיאות - ניסיון לקשור את הקרמלין על צווארו של דונלד טראמפ".
והוספתי: "עדיין מתעניינים יותר בלשחק בגלריית העיתונות מאשר לדבר ישירות עם המצוקה הכלכלית של הבוחרים בחגורת החלודה ובמקומות אחרים שהעבירו את הנשיאות לטראמפ, הדמוקרטים הבכירים יעדיפו לשעיר לעזאזל ולדימיר פוטין מאשר לבחון כיצד הם הצליחו. איבד קשר עם מצביעי מעמד הפועלים".
אבל הדגש העיקרי שלי בזה ינואר 9 המאמר היה כי "הרטוריקה המתלהטת המתהווה נגד רוסיה היא מסוכנת ביותר. זה עלול להוביל לעימות צבאי בין שתי מדינות שלכל אחת יש אלפי נשק גרעיני".
ציינתי ש"ההתלהבות מהתופף נגד פוטין הופכת במהירות לחלק גדול מהזהות הציבורית של המפלגה הדמוקרטית ב-2017. ובאופן ערמומי - זה מתאים לתת למפלגה חלק פוליטי ארוך טווח בהמשך הדמוניזציה של ממשלת רוסיה".
המאמר שלי ציין: "המציאות עגומה, ועלולה להיות קטסטרופלית מעבר להבנה. על ידי דחיפה לקיטוב נוסף עם הקרמלין, הדמוקרטים בקונגרס מגדילים את הסיכויים לעימות צבאי עם רוסיה".
הנה שאלה שכדאי להרהר בה: כמה זמן מבלים חברי קונגרס במחשבה על דרכים להפחתת הסיכונים של שואה גרעינית, בהשוואה לכמה זמן הם מבלים במחשבה על היבחרות מחדש?
במונחים פוליטיים, הילמאמר החדשות של 24 ביוני שכותרתו "דמוקרטים דוחפים מנהיגים לדבר פחות על רוסיה" אמור להיות קריאת השכמה. כמה דמוקרטים בקונגרס, שהתקיימה במהלומה של הלחשים המנצחים את רוסיה מאז תחילת החורף, החלו להבין שהם חייבים לשבור את הכישוף. אבל הם יזדקקו לעזרה מבוחרים שמוכנים לעשות זאת בצורה בוטה תגיד להם לצאת מזה.
אם יהיה עתיד אנושי על הפלנטה הזו, זה ידרוש דיפלומטיה אמיתית בין ארה"ב לרוסיה, שתי מעצמות הנשק הגרעיני בעולם. בינתיים - גם אם האיום הגרעיני מהמשך הסלמה של העוינות כלפי רוסיה לא ידורג במקום גבוה ברשימת הדאגות של הדמוקרטים בגבעת הקפיטול - אולי הסיכויים לכישלון בבחירות בשנה הבאה יחייבו שינוי גדול. הגיע הזמן שהקדחת האנטי-רוסית המסוכנת תישבר.
נורמן סולומון הוא הרכז של קבוצת הפעילים המקוונת RootsAction.org ומנכ"ל המכון לדיוק הציבור. הוא מחברם של תריסר ספרים כולל "מלחמה קלה: איך נשיאים ואנשי מקצוע ממשיכים לסובב אותנו למוות".
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו