הראיות מחורבנות. והשתיקה מדגישה את היוהרה.
יותר משבעה שבועות לאחר דיווח הרסני של קבוצת הצפייה בתקשורת FAIR, מנהלים בכירים ואושיות הפריים טיים ב-MSNBC עדיין מסרבים לדון כיצד האובססיה של הרשת לרוסיה זרקה את הסטנדרטים העיתונאיים המינימליים מהחלון.
המחקר של FAIR, "MSNBC מתעלם ממלחמה קטסטרופלית בתמיכת ארה"ב בתימן", תיעדה תמונה של התעללות עיתונאית קיצונית ב-MSNBC:
● "ניתוח של FAIR מצא שרשת הכבלים הליברלית המובילה לא הריצה אף קטע אחד שהוקדש במיוחד לתימן במחצית השנייה של 2017. ובחצי השנה האחרונה האלה בערך בששת החודשים של השנה, MSNBC הריצה כמעט 5,000 אחוז יותר מקטעים הזכיר את רוסיה מאשר קטעים שהזכירו את תימן".
● "יתרה מכך, בכל שנת 2017, MSNBC שידרה רק שידור אחד על התקיפות האוויריות הסעודיות הנתמכות על ידי ארה"ב שהרגו אלפי אזרחים תימנים. והוא מעולם לא הזכיר את מגיפת הכולרה העצומה של האומה הענייה, שהדביקה יותר ממיליון תימנים במדינה ההתפרצות הגדולה ביותר בהיסטוריה המוקלטת".
● "כל זה למרות העובדה שממשלת ארה"ב מילאה תפקיד מוביל במלחמה בת 33 החודשים שהחריבה את תימן, ומכרה מיליארדי דולרים רבים של נשק לסעודיה, לתדלק מטוסי קרב סעודיים כשהם מפציצים ללא הרף אזורים אזרחיים ומספקים מודיעין וסיוע צבאי לחיל האוויר הסעודי".
בינתיים, סיקור "Russiagate" הבלתי פוסק של MSNBC שם את הרשת בחזית התקשורת של ההפרבולות המוגזמות על הקרמלין. והצטברות מתמדת של טיפת העוינות היבשה כלפי רוסיה מגבירה את הסיכויים להתפוצצות אסון בין שתי המעצמות הגרעיניות בעולם.
למעשה, התכניות ב-MSNBC עוקבות אחר קו מפלגתי כחול דק, ותואם ללא נשימה את הפזמונים של מנהיגים דמוקרטיים לגבי רוסיה כאיום אנושי על הדמוקרטיה והחופש האמריקאיים ברחבי העולם. אבל היי - הרייטינג של MSNBC טיפס כלפי מעלה במהלך הדיווח המונוכרום שלה, אז למה לדאוג אם הסיקור מזניח עשרות סיפורים קריטיים אחרים? או למה לדאוג אם פעימות התופים האנטי-רוסיות מחמירות את הסיכונים של התלקחות עולמית?
הדו"ח של FAIR, שנכתב על ידי העיתונאי בן נורטון ופורסם ב-8 בינואר, בהחלט זכה לתגובה רצינית מצד MSNBC והעוגנים שזוהו ביותר על ידי המחקר, רייצ'ל מדאו וכריס הייז. עם זאת, שום תגובה לא הגיעה מהם או מבכירי הרשת. (גילוי נאות: אני שותף ותיק של FAIR.)
בעקבות מחקר FAIR, עצומה אספה 22,784 חותמים ו-4,474 הערות בודדות - המבקשת מ-MSNBC לתקן את חוסר האיזון הקיצוני שלה בסיקור החדשות. אבל הרשת ואנשי הפריים-טיים שלה מאדו והייז סירבו להגיב למרות בקשות חוזרות ונשנות לתשובה.
העצומה הוגשה בסוף ינואר למדו והייז דרך המפיקים שלהם, כמו גם לסגן הנשיא הבכיר של MSNBC ארול קוקפילד ולמנהל הבכיר של הרשת האחראי על קשרי התקשורת עבור "The Rachel Maddow Show" ו-"All In with Chris Hayes" ."
החותמים הגיבו להסברה של שלושה ארגונים - Just Foreign Policy, RootsAction.org (שאותם אני מתאם), ו-World Beyond War - וקראו לאנשים מודאגים "לדרבן ברייצ'ל מדאו, כריס הייז ו-MSNBC לתקן את כישלונם בדיווח על ההומניטריים. קטסטרופה בתימן והתפקיד הישיר של צבא ארה"ב בגרימת האסון על ידי חתימה על העצומה שלנו". (ה לעתור עדיין אוסף חותמים.)
כרשת החדשות בכבלים שהדמוקרטים האמינים בה כמגדלור ליברלי, MSNBC ממלאת תפקיד מיוחד בהדלקת זעם בקרב צופים פרוגרסיביים כלפי "ההתקפה של רוסיה על הדמוקרטיה שלנו" שנחשבת איכשהו מרושעת וראויה לחדשות יותר מאשר הדומיננטיות התאגידית של פוליטיקאים אמריקאים ( כולל דמוקרטים), דיכוי מצביעים גזעני, גרימנדרינג ועוד פגמים רבים אחרים בבחירות בארה"ב ביחד.
במקביל, המאניה האנטי-רוסית משרתת גם את המנועים של המנגנון המיליטריסט הנוכחי.
זה מה שקורה כשהלאומיות והלהט המפלגתי מתגברים על משהו שאפשר לקרוא לו עיתונות.
"גישת התקשורת האמריקאית לרוסיה היא כעת כמעט 100 אחוז תעמולה", העיתונאי העצמאי רוברט פארי נכתב בסוף 2017, בכתבה האחרונה שפורסמה לפני מותו. "האם כל אדם בעל חיים קורא את הסיקור של הניו יורק טיימס או הוושינגטון פוסט על רוסיה וחושב שהוא או היא זוכים ליחס ניטרלי או בלתי משוחד לעובדות?"
פארי הוסיף כי "להציע אפילו שיש צד נוסף לסיפור הופך אותך ל'מתנצל של פוטין' או ל'סטוק בקרמלין'. עיתונאים מערביים רואים כעת כנראה את חובתם הפטריוטית להסתיר עובדות מפתח שאחרת היו מערערות את הדמוניזציה של פוטין ורוסיה. למרבה האירוניה, "ליברלים" רבים שחתכו את שיניהם בספקנות לגבי המלחמה הקרה וההצדקות המזויפות למלחמת וייטנאם מתעקשים כעת שכולנו חייבים לקבל את כל מה שקהילת המודיעין האמריקאית מאכילה אותנו, גם אם נאמר לנו לקבל את הקביעות בנושא. אֱמוּנָה."
ברחבי נוף התקשורת בארה"ב שבו הצגת רוסיה כאויב נבל לחלוטין הוא שגרתי כעת, MSNBC היא בולטת. הסכנות העמוקות ביותר ממה שעושות רייצ'ל מדאו והחברה היא מה שהן הכי פחות רוצות לדבר עליו - איך ההשפעות המצטברות והמומנטום של עבודתן מגדילות את הסבירות שהמתיחות בין וושינגטון למוסקבה תסלים לסכסוך צבאי איום.
אפילו בשיא המלחמה הקרה במהלך שנות ה-1960, כאשר הקומוניסטים הסובייטים שלטו ברוסים ללא חופש ביטוי או עיתונות, רוב האליטות הפוליטיות והתקשורתיות בארה"ב הכירו בצורך החיוני בדיטנציה. הם מחאו כפיים ל"רוח גלסבורו"כאשר ההנהגה הבכירה של ארצות הברית ורוסיה נפגשה באריכות. כעת, על פני רוב קשת התקשורת בארה"ב, אין לסבול פתיחות כאלה לקרמלין.
ממשלת ארה"ב פרסמה לאחרונה "ביקורת גרעינית סקירה"מדגיש עד כמה המצב הפך לבלתי תלוי.
קחו בחשבון את ההערכה של ראש ארגון מחקר מהשורה הראשונה בתחום הנשק הגרעיני, קבוצת המחקר של לוס אלמוס. המנכ"ל שלה, גרג מלו, אמר: "מה שהכי 'חסר בפעולה' במסמך זה הוא מנהיגות אזרחית. טראמפ לא מספק את זה. חלקית האשמה בכך נובעת מהדמוקרטים - אשר, בעלי ברית עם קהילת המודיעין ואינטרסים צבאיים-תעשייתיים אחרים, מתעקשים כי ארה"ב חייבת לקיים מערכת יחסים יריבות עם רוסיה. אין התנגדות מאורגנת בדרג הבכיר למלחמה הקרה החדשה, שמתעצמת משבוע לשבוע. המסמך הזה משקף, והוא רק אחד מני מדיניות רבים שמגלמת, את המלחמה הקרה החדשה והמסוכנת מאוד".
אבל עם ההישרדות של כולם מונח על כף המאזניים - נראה שכל זה לא משנה הרבה למי שקורא את היריות ב-MSNBC.
נורמן סולומון הוא הרכז של קבוצת הפעילים המקוונת RootsAction.org.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו