ביום שישי האחרון, קבוצה של אזרחים המקורבים למפלגה הפוליטית Podemos הקימה איגוד עובדים עצמאי בשם Somos ("אנחנו" בספרדית). הסיבות מאחורי איחוד כזה די ברורות כשקוראים את מסמך היסוד שלו: “המודל הנוכחי מוצה, מוכתם על ידי שחיתות והובלה על ידי ‘קאסטה’ שבגדה במחוז הבחירה שלה”. אמנם זה עשוי להישמע דומה מאוד למה שפאבלו איגלסיאס, המנהיג הנוכחי של פודמוס, מציין בדרך כלל בעיתונות (הוא לעתים קרובות מתייחס לכל חברי המפלגות הפוליטיות המיינסטרים בתור “הקאסטה”), המייסדים של סומוס, עשו את זה. שני הארגונים הם ויישארו עצמאיים אחד מהשני.
סומוס נוצר במהלך אחד מהמפגשים שאורגן על ידי פודמוס ב"כיכר פודמוס", שהיא מעין אסיפה פתוחה שבה חברים דנים ברעיונות ובהצעות פוליטיות. קיומו מקוון בעיקר דרך עמוד reddit שלו באותו השם. פלאזה פודמוס היא גם פורום שבו מנהיגיה משתתפים לעתים קרובות על ידי מענה על שאלות כחלק משגרה שנקבעה בתוך המפלגה לטיפוח דמוקרטיה ישירה.
במובן מסוים, אפשר לומר ש-Podemos הוא הרחבה, או חומרה פוליטית, של התנועה ב-15 במאי שראתה מאות אלפי ספרדים יוצאים לרחובות ול"כיכרות" של כל הערים הגדולות בספרד ב-2011.
בתוך שערוריית השחיתות המי יודע כמה בהשתתפות דמויות חשובות מכל המפלגות והאיגודים הפוליטיים הגדולים בספרד - ולרוחב קשת הפוליטיקה המרכזית - Podemos ("אנחנו יכולים" בספרדית) צובר תאוצה על ידי הפיכתה למפלגה הפוליטית השנייה בגודלה במדינה מבחינת חברות, למרות שנוצרה רק בינואר השנה.
ואכן, איגוד העובדים זה שנוסד לאחרונה, סומוס, הוא בעצמו המשך של תופעה פוליטית זו שמטלטלת את הקרקע של הפוליטיקה המיינסטרים בספרד. זה הצד השני של השאיפות שהציבה התנועה מאחורי Podemos.
כפי שאחד ממייסדי סומוס הסביר לי פעם, הרעיון הוא לא רק לשנות את ההנהגה הפוליטית של המדינה, אלא גם לשנות למעשה את כוח המיקוח של העובדים מול איגודי המעסיקים הגדולים, התאגידים הגדולים והבנקים, שנחשבים על ידי רובם כ. הלב האמיתי של העניין במשחק הפוליטי. "רק רצינו לשים את הכסף שלנו ואת האומץ שלנו במקום שבו הפה שלנו היה" ולעקוב אחר הרעיון הזה של יצירת 'מודל חדש לאיגוד'. זה היה רעיון שהגיע להסכמה די מהר בקרב החברים שלנו".
בהתחשב ברמות הנמוכות של שיעורי ההתאגדות בספרד (בסביבות 8% מהעובדים לעומת 75% בשוודיה) כמו גם בשערוריות השחיתות האחרונות שבהן מעורבים מנהיגי איגודים, אפשר לראות רק את הפוטנציאל של יוזמות כאלה וצפויות יותר.
כמו פודמוס, איגוד העובדים סומוס אינו רוצה להיות מקושר לאידיאולוגיה כלשהי במיוחד. למרות המסורת השמאלנית, הם מצהירים במסמך המכונן שלהם שהם ישבו וינהלו משא ומתן עם כל גורם בלי להפלות, בין אם זה המדינה או המעסיקים בתאגידים: "...הדלתות שלנו תמיד יהיו פתוחות לניהול דיאלוג בונה עם הממשלה ועם הממשלה. הסתדרות המעסיקים".
התפקוד של 'SOMOS'
69 אנשים, בעיקר אנשי איגוד ועורכי דין, עומדים מאחורי הפרויקט הזה. אכן, המסמך המכונן המתאר את מטרתו ותפקודו של האיגוד החדש שנוצר הוא למעשה תוצאה של ויכוח זה. ניתן לסכם את תפקודו של סומוס בשלוש נקודות עיקריות.
קודם כל סומוס אמור להיות מבוסס הרכבה. אסיפות נועדו להיות מוסד הליבה של איגוד העובדים החדש. התפקידים בתוך האיגוד ייבחרו על ידי האסיפה ואף אחד לא יורשה להגיש מועמדות פעמיים לתפקיד, מה שהופך כמעט בלתי אפשרי לקרות שחיתות. השאיפה של סומוס היא להיות נוכח בכל רחבי המדינה ולהפוך ל"מודל בינלאומי לאיגודיזם" וכן להעניק יותר כוח לנשים במאבק למען זכויות העבודה.
התכונה השניה שמגדירה את סומוס היא המודל הפיננסי שלה. כל איגוד גדול בספרד ממומן על ידי סובסידיות ממשלתיות מה שנחשב כזה שמונע מהאיגודים לפעול באמת באופן בלתי תלוי מהממשלה ו בלעדית באינטרס של העובדים. מסיבה זו, סומוס לקח את ההחלטה לתפקד רק על דמי חבר ולהשתמש אותם סובסידיות (אלו שסומוס לא יוכל לוותר כחוק) רק בפרויקטים חיצוניים ועם שקיפות מירבית.
לבסוף, ההיבט השלישי שמתאר את איגוד העובדים החדש הזה הוא הוויתור על מחברי איגודים במשרה מלאה או ‘משרתים’ מאותן סיבות שהוא נוגד את העיקרון של לא שייבחרו מחדש את אותם אנשים לאותו תפקיד. זוהי תכונה חשובה ושינוי דרסטי מהתפקוד של כל איגוד גדול אחר בספרד.
דיילים ב ספרד צברו מוניטין נורא, בעיקר בקרב עובדי מדינה ו-Somos, בדיוק כמו Podemos, הוא מבנה שהוא קודם כל ובראשונה יוזמה בתגובה לאירועים נוכחיים.
למען האמת, גם סומוס וגם פודמוס, למרות האופי השמאלי המובהק שלהם, מסרבים להיות קשורים לאידיאולוגיה רדיקלית מסוימת ושמים דגש גדול יותר על בניית קונצנזוס מאשר רוב תנועות השמאל הרדיקלי.
עם זאת, יש עדיין הרבה שאיננו יודעים על אף אחד מההרכבים הללו וכל צופה חייב להישאר זהיר באשר לאן אלה יובילו את אזורי הבחירה שלהם.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו