המודעות הציבורית לדיכוי האכזרי נגד מהגרים המבקשים להיכנס לארה"ב, הסיבות להגירתם ולטרור נגד מהגרים המתגוררים בארה"ב מגיעה לרמות שקשה להתעלם מהם. משבר ההגירה הנוכחי נוצר מעצמו ודו-מפלגתי. למרות שהרטוריקה של ממשל טראמפ קיצונית, היא משקפת מדיניות שהתפתחה לאורך תקופה ארוכה.
לפי סעיף 13 של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, לאדם יש "הזכות לעזוב כל מדינה, לרבות המדינה שלו, ולחזור לארצו בכל עת". עד המאה העשרים, מהגרים התקבלו בברכה לארצות הברית. עבודת מהגרים ועבדים בנו רבים מהמוסדות וחלק ניכר מהתשתיות בארה"ב.
זה היה לאחר מלחמת העולם הראשונה, כשההגירה לארה"ב גברה, שהממשלה החלה להשתמש במכסות ולהפעיל יותר שליטה על ההגירה. השליטה הזו הפכה ליותר ויותר מוגזמת, במיוחד משנות ה-1990 ועד היום. הגבולות של ארה"ב הינם צבאיים מאוד, מה שיש לו השפעות שליליות על קהילות הגבול, ומהגרים הופללו, מה שהוביל לפשיטות, מעצר וגירושים שמפרקים משפחות וקהילות. המשבר הזה יתוקן רק אם אנשים ידרשו מדיניות חדשה המבוססת על זכויות אדם וכבוד להגדרה עצמית של כל העמים
המשבר המיידי
אנשים בורחים ממרכז אמריקה במידה רבה בגלל מדיניות ארה"ב שהתקינה ממשלות אלימות ומדכאות כמו גם הסכמי סחר תאגידיים שמיטיבים עם תאגידים טרנס-לאומיים אמריקאים תוך ניצול עובדים. אנשים בורחים צפונה כדי לשרוד. כשהם נתונים להתעללות בבית, מהגרים נתקלים בגבול עם יותר התעללות.
ההתעללות כוללת אנשים מבקשי מקלט המוחזקים במחנות מעצר בזמן שהם ממתינים למשפט. זה כולל ילדים שנפרדים מהוריהם ולפעמים מוחזקים בכלובים, לרוב ללא צרכים בסיסיים ועם ילדים צעירים שמטפלים בילדים צעירים עוד יותר. התאגידים מרוויחים ממעצר ילדים בזמן שילדים מתים, ככה ילדה בת שבע, או זה בן שמונה ביום חג המולד. המפקח הכללי של ביטחון המולדת הוציאה דו"ח המגנה את הצפיפות ושאר התנאים הגרועים של מתקני המעצר לעולים, כולל להאכיל אנשים במזון רקוב, בעל ריח רע ומקולקל.
חלקם תיארו את מחנות המעצר האלה כ מחנות ריכוז. אמנם אלו אינם מחנות המוות ההמוניים של גרמניה של היטלר, אך הם עונים להגדרה של מחנות ריכוז: מקום שבו מספר גדול של אנשים, במיוחד אסירים פוליטיים או בני מיעוטים נרדפים, כלואים במכוון באזור קטן יחסית עם מתקנים לא מספקים. המהגרים מכנים את האזורים הכלואים "כלביות" ואת חדרי הקירור שבהם הם שוהים "קופסאות קרח".
המחנות הללו מנוהלים על ידי פקידי ממשל שנתפסו כשהם אומרים הערות גזעניות ונבזיות על א קבוצת פייסבוק פרטית עם כ-9,500 חברים. הם "התלוצצו על מותם של מהגרים, דנו בזריקת בוריטוס לעבר חברי קונגרס לטינים בביקור במתקן מעצר" ופרסמו תמונה של אב ובתו בת ה-23 חודשים שוכבים עם הפנים כלפי מטה בריו גראנדה ואומרים, "מעולם לא ראיתי מצופים כמו זה."
השמיים לארה"ב יש היסטוריה ארוכה של מחנות ריכוז מבית וכחלק ממלחמות אימפריאליות. זוהי היסטוריה מבישה ויש המכחישים כי בתי הכלא של המהגרים הם מחנות ריכוז. אלה מאיתנו שיכולים לראות את המציאות חייבים להתמודד עם אמת אחרת: האחריות שלנו. רבים תהו כיצד הצליחו מחנות הריכוז בגרמניה הנאצית להתקיים במדינה מודרנית ומפותחת. כעת עלינו לשאול את עצמנו שתי שאלות: כיצד יכולים המחנות הללו להתקיים בארצות הברית? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לסגור אותם ולשחרר את הכלואים?
אנחנו יודעים מההיסטוריה של מחנות הריכוז בארה"ב וברחבי העולם את זה עלינו לפעול לסגירת המחנות הללו. אנחנו לא יכולים להיות שותפים בכך שלא נוקטים בפעולה. לא מדובר רק בבחירות 2020 ובהדחה של טראמפ מתפקידו, אלא בבנייה מהירה של הסכמה לאומית שהדברים אינם מקובלים ואנשים מתגייסים לעשות כל שביכולתם כדי לסגור את המחנות.
השבוע, הנשיא טראמפ לוקח את מדיניותו הגזענית, נגד מהגרים, מהגבול לפשיטות נגד מהגרים ברחבי המדינה. טראמפ הכריז על הפשיטות הללו לפני שבועיים, ואז עיכב את יישום המעצרים ההמוניים. קהילות ברחבי המדינה התארגנו כדי להגן על חבריהם, שכניהם ובני משפחה המאוימים על ידי מתקפה זו. אנו מברכים על ערי מקלט שמסרבות לשתף פעולה עם ICE, כנסיות שיאכלסו אנשים המאוימים על ידי פשיטות הגירה ואנשים המציעים שירותים משפטיים לאלה שנעצרו.
המציאות ארוכת הטווח של מדיניות הגירה פוגענית
המושג "מהגר בלתי חוקי" מגיע מחוק משנת 1929 שהפך את הכניסה לארה"ב לבלתי חוקית. החוק הפך את מעברי הגבול לעבירה פלילית שהפכה לפשע עם הפרות שלאחר מכן. החוק התבסס על גזענות, שחיבר סנאטור דמוקרטי בהפרדה מדרום קרוליינה, קולמן בלייז, שהתנגד לחינוך של אנשים שחורים, דגל בלינץ' וביקר את הגברת הראשונה לו הובר כשהזמינה ג'סי דה פריסט, אשתו של חבר הקונגרס בשיקגו, לתה המסורתי של ממשלים חדשים עבור נשות הקונגרס. בעלה, אוסקר דה פריסט, היה האדם השחור הראשון שנבחר לקונגרס מאז השחזור.
בקומת הסנאט, בליז אמר שהגברת הראשונה צריכה לזכור שזה הבית "הלבן". לאחר מכן הוא קרא את השיר הגזעני "N****** בבית הלבן." השיר נכרת מה הקונגרס הקונגרס בהסכמה פה אחד עקב מחאות של סנטורים רפובליקנים. בלאז גם ביקש להפוך נישואים בין בני גזעים שונים לפשע פדרלי. שורשי מדיניות ההגירה של ימינו מקורם בבעלי עליונות לבנים כמו בליז.
הנשיא ביל קלינטון החמיר את החוק הגזעני הזה ב-1996. קלינטון, דמוקרט תאגידי בדרום, חתם על החוק נגד טרור ועונש מוות יעיל ועל חוק ההגירה הבלתי חוקית וחוק האחריות למהגרים ב-1996. חוקים אלה הגביר את החומרה של הפרות הגירה על ידי הרחבת רשימת הפשעים שעלולים להגדיל את עונשי המאסר ו גירושים במעקב מהיר.
חוקי קלינטון הניח את הבסיס לגירוש המוניים תחת הנשיאים הבאים. בוש, השמרני החמלה, יותר משלש את תביעות ההגירה הפדרליות ל-15,424 עד 2003. בשנת 2005, הוא כלא מהגרים בבתי כלא פדרליים כאשר שטח מיטות המעצר במתקני המדינה הפך צפוף מדי. המעברים הבלתי חוקיים ירדו באופן משמעותי עד 2008, אך עדיין, מחצית מהמסמכים הפליליים הפדרליים היו של מהגרים שחצו את הגבול. ממשל בוש שילב את המשטרה המקומית עם אכיפת ההגירה הפדרלית על ידי ביצוע יותר מ-70 הסכמים המאפשרים למשטרה המקומית לאכוף את חוקי ההגירה. מדובר בבעיה מתמשכת שגורמת לכך שעולים לא מדווחים על פשעים למשטרה.
הנשיא אובמה נשאר "המגרש הראשי" מכיוון שהכפיל את מספר תביעות ההגירה הפדרליות למרות העובדה שמעברי הגבול ירדו בערך במחצית מ-2009 ל-2016. התוצאה, לנשיא השחור הראשון יש את המורשת של כלא אנשים נוספים. צבעוני בהאשמות פליליות פדרליות מכל נשיא אחר בהיסטוריה. תביעות הגירה הגיעו ל-91,000 ב-2013-פי 28 ממספר התביעות מסוג זה ב-1993. ממשל אובמה גירש למעלה מ-1.2 מיליון בני אדם, הכי הרבה נשיאים בהיסטוריה של ארה"ב. הנשיא טראמפ לא התקרב למספר המעצרים והגירושים השנתיים של עידן אובמה.
ההבדל הגדול ביותר עם ממשל טראמפ הוא האכזריות הגלויה של טראמפ ופקידי ממשל אחרים בהצדקת "אפס סובלנות" ומדיניות ההפרדה המשפחתית שלהם. הפרדת ילדים צעירים מהוריהם היא התעללות בילדים בחסות הממשלה. התנאים הבלתי אנושיים במחנות המעצר של המהגרים הם הפרות של חוקי זכויות האדם הבינלאומיים.
עצירת ההתעללות במהגרים ומכונת הגירוש
אנשים מתארגנים כדי להתמודד עם המשבר הזה, כמו חסימת גישה לבתי סוהר מהגרים או התגייסות להפסיק את הבנייה שלהם. להלן כמה דוגמאות לפעולות שאנשים נוקטים. אנו מקווים שזה ידרבן אותך ואת האנשים בקהילה שלך לפעול כי המשבר הזה חייב להיות מתמודד עם פעולה ישירה.
היו בפריסה ארצית סגור את הפגנות המחנות ברחבי הארץ ב-2 ביולי. עובדים עזבו את העבודה של מעסיקים הנותנים שירותים למחנות. אנשים גם כן מנסה לתרום חיתולים וצעצועים למחנות שבהם מוחזקים ילדים, אבל הם נדחים. ביום שישי, 12 ביולי, 2019, אורות לחירות: משמרת לסיום מחנות ריכוז אנושיים יביא אלפי אנשים למקומות ברחבי העולם למחות על התנאים הבלתי אנושיים מול המהגרים.
היו הפגנות בין-דתיות ב-ICE משרדים ואנשים מסתכן במעצר בגבולות. אנשים חוסמים מרכזי מעצר של מהגרים לא רק לאורך הגבול אלא ברחבי הארץ, והם כן עומדים בפני עונשי מאסר על כך. בני נוער מוחים על הרשויות המקומיות שיש להם הסכמים לעבוד עם ICE. סטודנטים צועדים במחאה על המעצר של עמיתים לסטודנטים.
המהגרים המוחזקים במחנות נלחמים בחזרה מעורבות בשביתות רעב לפעמים וכתוצאה מכך האכלה בכפייה דרך צינורות האף. מהגרים שממוקדים בהם לבנות ועדות קהילה והגנה כדי להשיב מלחמה נגד ICE.
אחרים פועלים לעזור למהגרים לשרוד. הקבוצה "לא עוד מוות" מספקת מזון ומים לאנשים שחוצים את הגבול. השבוע, פדרלי התובעים הודיעו שהם יעשו זאת לנסות שוב את סקוט וורן, עובד סיוע בגבולות שהואשם במתן מים למהגרים, בשלושה אישומים. בתביעה קודמת, חבר המושבעים היה מבוי סתום וסירב להרשיעו.
גם השבוע, 240 קבוצות זכויות אזרח וזכויות מהגרים כתבה את הנהגת בית הנבחרים לבטל את הפללת מעברי הגבול, לבטל את החוקים של תקופת קלינטון, להפסיק לסבך את המשטרה המקומית בתביעות הגירה ולסיים את המעצר ללא ערבות. המכתב מפרט כמה מהבעיות. הדרישות לא ינצחו על ידי משא ומתן עם מבנה הכוח אלא על ידי בניית כוח ולכן לאליטות הפוליטיות אין ברירה אלא לשים קץ למשבר הזה.
ארגונים כמו רכבות נמצאים בחזית המספקים שירותים משפטיים וסוציאליים בחינם ובעלות נמוכה לילדים מהגרים, משפחות ופליטים. עורכי דין נלחמים למען זכויות ההליך ההוגן של מהגרים, זכויות שנשללות לעיתים קרובות. ה הרשת הלאומית לימין מהגרים ופליטיםs פיתחה רשימה של קווי הגירה לאומיים, ממלכתיים ומקומיים כדי לדווח על פשיטות, לבקש עזרה במקרה של מעצר או בסיכון לגירוש ולדווח על מהגרים נעדרים. הורד קובץ PDF של מוקדי הגירה כאן. יש גם את מוקד מעצר הגירה לאומי נוצר ונוהל על ידי חופש למהגרים.
בעוד אנו פועלים להתמודדות עם המשבר הנוכחי, עלינו גם לבנות קונצנזוס לאומי לשינוי מערכתי במדיניות ההגירה. זה כולל הפסקת ההפללה והמיליטריזציה של הגבולות והחלפתם בגבולות פתוחים במודל של האיחוד האירופי כדי לקיים את זכות האדם הבסיסית של חופש התנועה. גבולות פתוחים יהיו תועלת כלכלית כפי שהם יוסיף 78 טריליון דולר לכלכלה העולמית. הגירה היא גם יתרון לכלכלת ארה"ב.
ארה"ב חייבת לסיים את פעולות שינוי המשטר שלה באמריקה הלטינית, כמו גם את מדיניות הסחר המיועדת לרווחי תאגידים, ולהקים תוכנית מרשל אמריקה הלטינית. התערבויות ניאו-קולוניאליות, אימפריאליסטיות של ארה"ב ומדיניות סחר תאגידית הם גורמים שורשיים להגירה המונית נואשת. אנחנו יכולים לסיים את משבר הגבולות שנוצר בעצמנו ולהחליף אותו במדיניות המבוססת על כיבוד זכויות אדם והגדרה עצמית ושיתוף פעולה כדי לבנות כלכלה שעובדת עבור כולם.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו