ברחבי ונצואלה פעילי הקומונה יוצרים מועצות נשיאותיות אזוריות של ממשל קהילתי על מנת למלא תפקיד מוגבר בניהול העניינים המקומיים והאזוריים בשיתוף עם הרשויות הלאומיות.
ההתפתחות מגיעה לאחר שהנשיא ניקולס מדורו נסע בחודש שעבר למדינת לארה במערב כדי להתקין את המועצה הראשונה כזו. המועצות אמורות להיות מורכבות מנציגים של כל קומונה במדינה אזורית, בנוסף מנציגי מוסדות ממשלתיים לאומיים ותוכניות חברתיות.
לפי משרד הקומונות, מועצות אלו יהוו צינור להתייעצות ודיונים על מנת להשפיע על קבלת ההחלטות המבצעת הלאומית. הם גם אמורים לסייע בתכנון אסטרטגיות ופעולות לביצוע מעבר ל"מדינה קהילתית", שבה הסמכויות והאחריות מועברות מממשלות מדינה עירוניות ואזוריות למועצות קהילתיות ולקומונות.
מוקדם יותר השנה נוצרו מועצה נשיאותית לאומית לממשל קהילתי ומועצת קומונרד לאומית עצמאית.
במהלך הקמת מועצת הקהילה הנשיאותית האזורית הראשונה, מדורו טען כי יצירת "מדינה קהילתית" פירושה שינוי ב"מדינת הבורגנות" הנוכחית.
"אני עובד על תוכנית לשינוי מוחלט של המדינה ושל שרידי המדינה הבורגנית שעדיין שם, מלאי בירוקרטיה, שחיתות, עצלות, איטיות ונטישה", אמר לנציגי 470 קומונות בטלוויזיה. כתובת.
"אנחנו חייבים לשנות את הכל והדרך היחידה לעשות זאת היא עם האנשים המודעים... המועצה הנשיאותית הזו תהיה ארגון ממשלתי שבו לקומונות תהיה גיבורה בנושאים חשובים כמו מדיניות ציבורית, חברתית וכלכלית, כדי להתקדם בבנייה של הסוציאליזם", הוסיף מאדורו.
קומונות בוונצואלה מורכבות מקבוצות של מועצות קהילתיות קטנות יותר, שהן ארגונים משתתפים ישירים הממלאים תפקיד בניהול ענייני הקהילה. קומונות מכסות שטח טריטוריאלי גדול יותר מאשר מועצות קהילתיות ויכולות לקבל כספי ציבור עבור פרויקטים ואחריות בקנה מידה גדול יותר.
כיום רשומות בארץ 778 קהילות, ולמעלה מ-40,000 מועצות קהילתיות, כאשר מספר הקומונות הרשומות גדל במהירות בשנה האחרונה.
מאז שמדורו יצר את המועצה הנשיאותית האזורית הראשונה לממשל קהילתי באמצע יולי, נערכו סדרת פגישות שבהן היו מעורבים כ-2.600 דוברי הקומונה, וכתוצאה מכך נוצרו מועצות דומות ב-21 מתוך 24 הישויות האזוריות/מדינתיות של המדינה. לאחר שהמועצות יתגבשו במלואן בכל מדינה, הפעילים מצפים שתתקיים פגישה לאומית עם הנשיא מדורו כדי לתכנן את שלב הפעולה הבא.
על פי דיווח של Aporrea.org, במהלך הפגישות הללו החליטו גם פעילי הקומונה כי שלושת העדיפויות העיקריות של התנועה לקראת מדינה קהילתית הם העמקת הארגון העממי, העברת שירותים, אחריות ורכוש לקומונות, וקידום פעילות כלכלית קהילתית.
הרשויות הלאומיות גם בוחנות הצעות לאפשר לקומונות לקנות מטבע חוץ כחלק מפעילותן הכלכלית באמצעות פיקוח על המטבעות של המדינה, ומשרד הקומונות בוחן את הבקשות הראשונות של 25 קומונות להעביר להן סמכויות על כמה סחורות ושירותים מקומיים בתחומי בריאות, חינוך, ניהול פסולת, תשתיות ופיתוח חקלאי.
מכשול אחד שזוהו על ידי פעילים קהילתיים רבים לקראת התקדמות במטרות התנועה שלהם הוא התנגדות או חוסר יכולת לכאורה של חלק מעובדי מדינה או ישויות מדינה, עם תלונות על "ביורוקרטיה", "חוסר יעילות" ו"חוסר מחויבות".
"אנחנו צריכים לשפר בעיות קיימות קריטיות עם מוסדות וגופים שונים, כך שהגברים והנשים שם, שהם מהתהליך המהפכני, יתחילו לתת תשובות כמו שצריך", אמרה אירן טורס באחת הפגישות האחרונות של הקומונה. פעילים במדינת לארה.
לדברי Aporrea, דובר הקומונה הוסיף כי היכולות של חברי הקהילה עצמם יהיו גם מפתח להצלחת הפרויקט. "עלינו להיות מוכנים, יצירתיים, ולחנך ולהכשיר את עצמנו לצמיתות לכוון מדיניות תכנון", אמרה.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו
1 תגובה
חדשות מוונצואלה תמיד נשמעות טוב אבל כמתכנן יש לי הרבה שאלות.
כמה אנשים, או משפחות מעורבים בדרך כלל ביחידה החברתית הקטנה ביותר, המועצה הקהילתית?
האם יש ניסיון של גבול עליון ותחתון לאוכלוסיה, כדי שיעבדו יחד, על ידי דמוקרטיה ישירה או קונצנזוס? איך הם יוצרים את עצמם? האם הם מבוססים על גבולות טריטוריאליים טרום-מהפכניים? האם יש להם גבולות מוגדרים? האם יש נוהג עקבי של אסיפות כלליות שבועיות עם בחירת מועצות מנהלות בכפוף להחזרה מיידית/ אם כן, האם יש מגבלות לתקופות כהונה? או כמערכת של רוטציה שעוברת בסגל של כל הקומונרים/ וכו'.