לחברה הדרום אפריקאית יש ניסיון רב באפרטהייד גזעני (הפרדה והשפלה) ועם רצח עם, המוגדר בחוק הבינלאומי כך: "רצח עם הוא הרס פיזי מכוון של קבוצה חברתית בשלמותה, או השמדה מכוונת של קבוצה כזו. חלק משמעותי מהקבוצה שהוא כבר לא מסוגל לשחזר את עצמו ביולוגית או תרבותית", כך כותב מוחמד אדיקארי בספרו, האנטומיה של רצח עם בדרום אפריקה: השמדת עמי קייפ סן, הוצאת אוניברסיטת אוהיו, 2011.
אדהיקארי מסביר ש"החמאני סן הם שריד זעיר לקהילות המחפשות מזון שאכלסו בעבר את רוב האדמה המרכיבה כיום את דרום אפריקה". כעת הם נדחקו למדבר קלהארי במחוז צפון הכף. אנשים מבחוץ מתייחסים לפעמים לסאן כ"בושמנים". הטרקבורים ההולנדים שנכנסו לאזורים שמעבר לכף, במיוחד בסוף המאה ה-1700, ניהלו מה שאפשר לכנות רק רצח עם נגד הסאן, שאותם לא ראו כבני אדם לחלוטין.
הגרמנים בדרום מערב אפריקה (כיום נמיביה) ביצעו רצח עם נגד אנשי הררו בשנים 1904–07. הטקטיקה שלהם הקדימה את הטבח של מלחמת העולם הראשונה בכך שהם השתמשו במקלעים על המונים וגברים אנטי-קולוניאליים חמושים קלות.
כמה הוגים אפריקאים רואים את שיטת האפרטהייד שנהגה על ידי דרום אפריקאים לבנים בשנים 1948-1994 כעל צורה של רצח עם, אך שני הפשעים שונים בהגדרתם הטכנית במשפט הבינלאומי.
במשפט הבינלאומי, רצח עם אינו זהה להשמדה. כפי שמוגדר באמנות עכשוויות כמו אמנת רומא, זה יכול להיות כרוך בהרג מעטים יחסית של אנשים, אבל ביצוע זה בצורה כזו שתשתק בכוונה את יכולתם לשרוד כעם. המרכיבים המרכזיים הם הכוונה מכוונת לעם בגלל זהותו האתנית וניסיון למחוק את עמותו. ההרס של ישראל של כל האוניברסיטאות בעזה ובתי ספר רבים אחרים, והריגתה של כל כך הרבה פרופסורים ועיתונאים במה שנראה כמו קמפיין של חיסולים ממוקדים, נראה רצח עם, שכן בתי ספר ואוניברסיטאות ועיתונות נושאים זהות של עם.
נשיא דרום אפריקה, סיריל רמאפהוסה, היה ידוע בהטפה, בשירה ובריקוד עבור הכנסייה כשהיה בתיכון. הוא הוכשר כעורך דין תחת משטר האפרטהייד, ונכלא על ידי ממשלת האפריקנר הלבן פעמיים בגין מחאה, כולל בילוי של 6 חודשים בכלא לאחר מרד סוטו. (הוא נולד בסווטו.) ב-1982 הוא עזר לייסד ולהיות המזכיר הכללי של האיגוד הלאומי של עובדי המכרות, שגדל ל-300,000 חברים בהנהגתו וערך את השביתה הגדולה ביותר בתולדות דרום אפריקה ב-1987.
בתקופת האפרטהייד, ישראל הייתה תומכת נלהבת של משטר האפרטהייד ואף ביקשה עמו שיתוף פעולה גרעיני נגד מדינות אפריקה השחורות. ממשלת ארצות הברית גם הפעילה התערבות לפרטוריה בתקופת האפרטהייד.
ב-1994 הובילה רמאפוסה את ניסוח החוקה הדמוקרטית הראשונה של דרום אפריקה. הוא כיהן בפרלמנט כמה שנים. מאוחר יותר היה מעורב בקידום המגזר הפרטי במדינה. הוא נבחר לנשיא ב-2017.
רמאפוסה גינתה בחריפות את התקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אבל BBC מדווח ששבוע לאחר ההפצצה האווירית של ישראל על הרצועה, הנשיא "הוביל 60 מנהיגי מפלגה כשהם מניפים דגלי פלסטין, כשהם לובשים את הצעיף הפלסטיני המשובץ המסורתי בשחור-לבן, הכאפייה. הוא אמר לגבי הפלסטינים, "אלה אנשים שהיו תחת כיבוש כמעט 75 שנה. . . הם חיכו וניהלו מלחמה נגד ממשלה שזכתה לכינוי מדינת אפרטהייד". הוא הוסיף, "תמיד התחייבנו על הסולידריות שלנו, ותמיד התעקשנו שהפתרון היחיד, במיוחד עם סוגיות פלסטין, הוא פתרון שתי מדינות".
ביום שישי העדיפה דרום אפריקה תיק נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בגין רצח עם בעזה. בית הדין הבינלאומי דן בתיקים בין חברי האו"ם, ודרום אפריקה וישראל הן חברות. שניהם גם חתומים על אמנת 1948 למניעת וענישה של רצח עם.
המחלקה ליחסים בינלאומיים של פרטוריה אמר ביום שישי, "דרום אפריקה מודאגת קשות ממצבם של אזרחים שנקלעו להתקפות הישראליות הנוכחיות על רצועת עזה עקב שימוש חסר הבחנה בכוח והרחקה בכוח של תושבים". הביטויים "שימוש חסר הבחנה בכוח" ו"הרחקה בכוח של תושבים" הם שניהם מונחים טכניים המתייחסים לפשעי מלחמה באמנות ז'נבה ובמכשירים אחרים של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. הממשלה מדגישה כי היא "מגנה כל אלימות והתקפות נגד כל האזרחים, כולל ישראלים". זה האחרון הוא התייחסות לזוועות חמאס ב-7 באוקטובר, שהותירו למעלה מאלף ישראלים הרוגים, רובם אזרחים חפים מפשע.
פרטוריה הסבירה, "כמדינה שהיא צד לאמנה בדבר מניעה וענישה של פשע רצח עם, דרום אפריקה היא מחויבת אמנה למנוע את התרחשות רצח עם. לפיכך, בישיבה מיוחדת שהתקיימה ב-8 בדצמבר 2023, הורה הקבינט לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג כדי לקבל צו המורה לישראל, שהיא גם מדינה צד, להימנע מכל מעשה שעלול להוות רצח עם או קשור. פשעים על פי האמנה".
אנא צפו בסרטון זה לדיון החשוב שלו על הדרכים שבהן בתי הדין הבינלאומיים לצדק הפלו בעקביות את העמים בדרום הגלובלי ולטובת אלה בצפון העשיר.
SABC: "SA גוררת את ישראל בפני בית הדין הבינלאומי לצדק: סופי מוקונה שוקלת"
לדרום אפריקה יש תוצר נומינלי של כ-400 מיליארד דולר בשנה והצבא שלה מדורג במקום ה-33 בעולם. היא חברה בגוש מדינות ה-BRIC של מחוץ למרכזי הכוח והעושר בצפון האוקיינוס האטלנטי.
ה-ICJ דיווח (ראה המכתב להלן) כי דרום אפריקה אמרה על ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "מעשים ומחדלים של ישראל... הם רצח עם באופיים, שכן הם נעשים מתוך כוונה ספציפית הנדרשת... להשמיד פלסטינים בעזה כמו חלק מהקבוצה הלאומית, הגזעית והאתנית הפלסטינית הרחבה יותר".
הסיבה שממשלת דרום אפריקה של סיריל רמפוסה אמרה כי פעולותיה של ישראל בוצעו מתוך "כוונה ספציפית" היא שהכוונה חשובה להגדרה של רצח עם. אם מדינה נקטה בפעולה שהובילה מבלי משים להשמדת עם, זה לא יהיה רצח עם, טראגי ככל שיהיה.
דרום אפריקה האשימה כי "התנהלותה של ישראל - באמצעות איברי המדינה, סוכני המדינה ואנשים וישויות אחרים הפועלים לפי הוראותיה או בהנחייתה, בשליטתה או השפעתה - ביחס לפלסטינים בעזה, מהווה הפרה של התחייבויותיה לפי אמנת רצח העם".
פרטוריה ביקשה מבית המשפט לנקוט בצעדים זמניים באופן מיידי כדי לעצור את רצח העם המתמשך.
זה המכתב שהוציא בית הדין הבינלאומי כהכרה בתביעה הדרום אפריקאית:
בית הדין הבינלאומי לצדק
ארמון השלום, Camegieplein 2,2517 KJ The Hague, הולנד טל.: +31(0)70302 2323 פקס: +31(0)70364 9928
עיתונות ופרסומים
מס '2023/77
29 דצמבר 2023
הרפובליקה של דרום אפריקה פותחת בהליכים נגד מדינת ישראל ומבקשת מבית המשפט לציין צעדים זמניים.
האג, 29 בדצמבר 2023. דרום אפריקה הגישה היום בקשה לפתיחת הליכים נגד ישראל בפני בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), האורגן השיפוטי העיקרי של האומות המאוחדות, באשר להפרות לכאורה מצד ישראל של התחייבויותיה על פי האמנה למניעת ועונש על פשע רצח עם ("אמנת רצח עם") ביחס לפלסטינים ברצועת עזה.
לפי הבקשה, "מעשים ומחדלים של ישראל... הם רצח עם באופיים, שכן הם נעשים מתוך כוונה ספציפית הנדרשת... להשמיד פלסטינים בעזה כחלק מהקבוצה הלאומית, הגזעית והאתנית הפלסטינית הרחבה יותר" וכי "ה התנהלותה של ישראל – באמצעות ארגוני המדינה, סוכני המדינה ואנשים וגופים אחרים הפועלים לפי הוראותיה או בהנחייתה, בשליטתה או השפעתה – ביחס לפלסטינים בעזה, מהווה הפרה של התחייבויותיה על פי אמנת רצח העם".
עוד מציינת המבקשת כי "ישראל, בפרט מאז 7 באוקטובר 2023, לא הצליחה למנוע רצח עם ולא הצליחה להעמיד לדין את ההסתה הישירה והפומבית לרצח עם" וכי "ישראל עוסקת, עוסקת ומסתכנת בהמשך עיסוק ברצח עם. פועל נגד העם הפלסטיני בעזה".
דרום אפריקה מבקשת לייסד את סמכות השיפוט של בית המשפט על סעיף 36, סעיף 1, של חוק הקומט ועל סעיף IX של אמנת רצח העם, שדרום אפריקה וישראל הן צד להן.
הבקשה מכילה גם בקשה לציון אמצעים זמניים, בהתאם לסעיף 41 לתקנון בית המשפט ולסעיפים 73, 74 ו-75 לכללי בית המשפט. המבקש מבקש מבית המשפט לציין צעדים זמניים על מנת "להגן מפני פגיעה נוספת, חמורה ובלתי הפיכה בזכויות העם הפלסטיני על פי אמנת רצח העם" וכן "כדי להבטיח את עמידתה של ישראל בהתחייבויותיה על פי אמנת רצח העם שלא לעסוק ב רצח עם, ולמנוע ולהעניש רצח עם".
בהתאם לסעיף 74 לכללי בית המשפט, "לבקשה לציון אמצעים זמניים תהיה עדיפות על פני כל המקרים האחרים".
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו