יום ראשון 19 ביוני 2005 – האמריקאים, יחד עם שאר העולם, מתחילים להתעורר לעובדה הלא נוחה שהנשיא ג'ורג' בוש לא רק שיקר להם לגבי נשק ההשמדה ההמונית בעיראק (התירוץ לכאורה לפלישה במרץ 2003 וכיבוש המדינה על ידי כוחות ארה"ב), אלא גם על עצם התהליך שהוביל למלחמה.
ב-16 באוקטובר 2002, הנשיא בוש אמר לעם האמריקני כי "לא הוריתי על שימוש בכוח. אני מקווה ששימוש בכוח לא יהפוך הכרחי".
אנו יודעים כעת שההצהרה הזו הייתה בעצמה שקר, שהנשיא, בסוף אוגוסט 2002, למעשה חתם על פקודות ה'ביצוע' המסמיכות את הצבא האמריקני להתחיל בפעולות צבאיות אקטיביות בתוך עיראק, וכי פקודות אלו היו מיושם כבר בספטמבר 2002, כאשר חיל האוויר האמריקני, בסיוע חיל האוויר המלכותי הבריטי, החל להרחיב את הפצצת מטרות בתוך ומחוץ למה שנקרא אזור אסור לטיסה בעיראק.
פעולות אלו נועדו לדרדר את יכולות ההגנה האווירית והשליטה והשליטה של עיראק. הם גם סללו את הדרך להכנסת יחידות מבצעים מיוחדים של ארה"ב, שביצעו סיור אסטרטגי, ולאחר מכן פעולה ישירה, נגד מטרות ספציפיות בתוך עיראק, לפני תחילת הלחימה ב-19 במרץ 2003.
הנשיא בוש חתם על ממצא סמוי בסוף אביב 2002, שאישר לכוחות ה-CIA והמבצעים המיוחדים של ארה"ב לשלוח יחידות חשאיות לעיראק במטרה להרחיק את סדאם חוסיין מהשלטון.
העובדה היא שמלחמת עיראק החלה בתחילת קיץ 2002, אם לא קודם לכן.
לציר הזמן הזה של אירועים יש השלכות שחורגות מעבר לטריוויה היסטורית או חקירה פוליטית של אירועי העבר.
זה מייצג שיא של תקדים מצד ממשל בוש, שיש להכיר בו כאשר בוחנים את האירועים המתמשכים בנוגע ליחסי ארה"ב-איראן. כפי שהיה במקרה של עיראק לפני מרץ 2003, ממשל בוש מדבר היום על "דיפלומטיה" ורצון לפתרון "שלו" לשאלה האיראנית.
אבל העובדות מדברות על אג'נדה אחרת, זו של מלחמה והדחה בכוח של המשטר התיאוקרטי, המנהל כיום את שלטונו של השלטון בטהרן.
בדומה לעיראק, הנשיא סלל את הדרך להתניה של הציבור האמריקני ותקשורת מצייתת מדי לקבל על הערך הנקוב את היתרונות של מדיניות שינוי משטר בנוגע לאיראן, הקושרת את משטר המולאים ל"ציר". של הרוע" (יחד עם עיראק וצפון קוריאה ה"משוחררת" החדשים), ומדברים על הדרישה המוחלטת להפצת ה"דמוקרטיה" לעם האיראני.
"שחרור" והפצת "דמוקרטיה" הפכו למילות קוד לא מעודנות מדי בתוך הקבולה הניאו-שמרנית שמגבשת ומוציאה לפועל את מדיניות החוץ האמריקאית כיום למיליטריזם ולמלחמה.
על ידי עוצמת הרטוריקה של "שחרור/דמוקרטיה" בלבד, יש לשים לב לאמריקאים כי איראן מקובעת היטב על הכוונת כיעד הבא למדיניות הבלתי חוקית של שינוי משטר המיושמת על ידי ממשל בוש.
אבל האמריקאים, ולמעשה חלק גדול משאר העולם, ממשיכים להיות מרותקים לתחושת שאננות מזויפת בשל העובדה שפעולות צבאיות קונבנציונליות גלויות עדיין לא החלו בין ארצות הברית לאיראן.
ככזה, רבים מחזיקים בתקוות שווא שניתן לדחות או למנוע הרחבה של הטירוף הנוכחי בעיראק במקרה של איראן. אבל זה חלום של שוטה.
המציאות היא שמלחמת ארה"ב עם איראן כבר החלה. בזמן שאנחנו מדברים, מתרחשות טיסות אמריקאיות על אדמת איראן, תוך שימוש ברחפנים ללא טייס ויכולות אחרות, מתוחכמות יותר.
הפרת המרחב האווירי של מדינה ריבונית היא מעשה מלחמה בפני עצמו. אבל המלחמה עם איראן חרגה הרבה מעבר לשלב איסוף המודיעין.
הנשיא בוש ניצל את הסמכויות הגורפות שהוענקו לו לאחר ה-11 בספטמבר 2001, כדי לנהל מלחמה עולמית בטרור וליזום מספר פעולות התקפיות חשאיות בתוך איראן.
הבולטת שבהן היא הפעולות הנתמכות על ידי ה-CIA שבוצעו לאחרונה על ידי מוג'הדין אל-ח'אלק, או MEK, קבוצת אופוזיציה איראנית, שפעם נוהלה על ידי שירותי המודיעין האימתניים של סדאם חוסיין, אך כעת עובדת בלעדית עבור מנהלת התפעול של ה-CIA.
זו אירוניה מרה שה-CIA משתמש בקבוצה שעדיין מתויגת כארגון טרור, קבוצה שאומנה באמנות ההתנקשות בחומר נפץ על ידי אותן יחידות מודיעין של משטרו לשעבר של סדאם חוסיין, ששוחטים היום חיילים אמריקאים בעיראק, כדי לבצע הפצצות מרוחקות באיראן מהסוג שממשל בוש מגנה מדי יום בתוך עיראק.
אולי הפתגם של "לוחם חופש של אדם אחד הוא טרוריסט של אדם אחר" אומץ סוף סוף על ידי הבית הלבן, וחושף כצביעות מוחלטת את כל הרעיונות הבסיסיים השולטים במלחמה הגלובלית המתמשכת בטרור.
אבל הקמפיין הנתמך על ידי ה-CIA של פיגועי הטרור של MEK באיראן הם לא הפעולה היחידה שנמשכת נגד איראן.
מצפון, באזרבייג'ן השכנה, צבא ארה"ב מכין בסיס מבצעים לנוכחות צבאית מסיבית שתנבא קמפיין יבשתי גדול שנועד לכבוש את טהראן.
התעניינותו של שר ההגנה דונלד רמספלד באזרבייג'ן אולי חמקה מהתקשורת המערבית הממצמצת, אבל רוסיה ומדינות הקווקז מבינות היטב שהמטה נפלטה לגבי תפקידה של אזרבייג'ן במלחמה הקרובה עם איראן.
הקשרים האתניים בין האזרים של צפון איראן ואזרבייג'ן נוצלו זמן רב על ידי ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה, וכלי זה למניפולציות פנימיות נתפס על ידי פעילים חצי-צבאיים של ה-CIA ויחידות מבצעים מיוחדים של ארה"ב המתאמנים עם כוחות אזרבייג'ן כדי ליצור יחידות מיוחדות המסוגלות לפעול בתוך איראן לצורך איסוף מודיעין, פעולה ישירה וגיוס התנגדות ילידים למוללות בטהרן.
אבל זה רק שימוש אחד שארה"ב תכננה עבור אזרבייג'ן. למטוסים צבאיים אמריקאים, הפועלים מבסיסים קדמיים באזרבייג'ן, יהיה מרחק קצר בהרבה לטוס בעת פגיעה במטרות בטהראן ובסביבתה.
למעשה, המעצמה האווירית של ארה"ב צריכה להיות מסוגלת לשמור על נוכחות של כמעט 24 שעות ביממה מעל המרחב האווירי של טהראן ברגע שמתחילות פעולות האיבה הצבאיות.
ארצות הברית לא תצטרך עוד לשקול שימוש בתוכניות מתוארכות למלחמה הקרה, שקראו לעבור לטהראן מערי המפרץ הפרסי צ'ה באהר ובנדר עבאס. יחידות חיל הנחתים של ארה"ב יוכלו לאבטח את הערים הללו על מנת להגן על מיצרי הורמוז החיוניים, אך הצורך להתקדם פנימה הוסר.
קיים כיום מסלול קצר בהרבה לטהראן - כביש החוף המהיר לאורך הים הכספי מאזרבייג'ן לטהראן.
מתכנני צבא ארה"ב כבר החלו במשחקי מלחמה הקוראים לפריסה של כוחות רב-דיוויזיות לתוך אזרבייג'ן.
התכנון הלוגיסטי מתקדם היטב בנוגע לבסס כוח האוויר והיבשה של ארה"ב באזרבייג'ן.
בהתחשב בעובדה שחלק הארי של התמיכה הלוגיסטית ויכולת הפיקוד והשליטה הנדרשת כדי לנהל מלחמה עם איראן כבר פרוסים קדימה באזור הודות לנוכחות האמריקנית המסיבית בעיראק, זמן הבנייה למלחמה עם איראן יהיה מופחת משמעותית בהשוואה אפילו לטבלאות הזמנים המואצות שנראו עם עיראק בשנים 2002-2003.
אמריקה ומדינות המערב ממשיכות להיות מקובעות בטרגדיה והמחדל המתמשכים שהיא עיראק. דיון נחוץ על ההיגיון מאחורי המלחמה עם עיראק והכיבוש הכושל של עיראק לאחר המלחמה מתחיל סוף סוף לצוץ בארצות הברית ובמקומות אחרים.
בדרך כלל, זה יייצג תפנית טובה של אירועים. אבל עם הראש של כולם נטועים באירועי העבר, רבים מפספסים את הפשע שעומד לחזור על עצמו על ידי ממשל בוש באיראן - מלחמת תוקפנות בלתי חוקית, המבוססת על הנחת יסוד שגויה, שבוצעה ללא התחשבות בשתיהן. העם של איראן או ארצות הברית.
רוב האמריקנים, יחד עם הזרם המרכזי בתקשורת האמריקאית, עיוורים לסימני המלחמה, ומחכים, במקום זאת, לאיזו הצהרת עוינות רשמית, רגע מותאם לטלוויזיה כמו שהיה עדים לו ב-19 במרץ 2003.
עכשיו אנחנו יודעים שהמלחמה התחילה הרבה קודם. כמו כן, ההיסטוריה תראה שהמלחמה בהובלת ארה"ב עם איראן לא תתחיל ברגע שממשל בוש יציע הצהרה רשמית דומה, אלא כבר הייתה מתנהלת מאז יוני 2005, כאשר ה-CIA החל את תוכניתו של MEK -ביצעו פיגועי טרור באיראן.
סקוט ריטר הוא מפקח נשק לשעבר של האו"ם בעיראק, 1991-1998, ומחבר הספר Iraq Confidential: The Untold Story of America's Intelligence Conspiracy, שיפורסם על ידי IB Tauris באוקטובר 2005.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו