ההסתדרות הרפואית הישראלית (IMA) התעלמה מבקשות חוזרות ונשנות לבחון ראיות מסוג זה, אומרים בארגוני הזכויות, למרות שהוצגו בפניהן דוגמאות של רופאים ישראלים שהפרו את חובתם המשפטית והאתית כלפי פלסטינים בטיפולם.
ההאשמות יוסיפו שמן לקמפיין הנתמך על ידי מאות רופאים מרחבי העולם כדי לאלץ את יורם בלאכר, העומד בראש ה-IMA, לפרוש ממינויו האחרון לנשיא האיגוד הרפואי העולמי (WMA).
יותר מ-700 רופאים חתמו על עצומה בטענה שד"ר בלאכר פסל את עצמו מהנהגת ה-WMA, הגוף האתי השולט במקצוע, על ידי הסכמה למעשה לעינויים ב-WMA.
הקמפיין נגד ד"ר בלאכר צבר במהירות מאז מינויו לנשיא בנובמבר. המבקרים אמרו כי שותפותו לכאורה לשימוש בעינויים במתקני כליאה ישראליים יכולה להיות מקורה ב-1995, אז הפך ליו"ר ה-IMA.
עד 1999, מתי
במהלך אותה תקופה ד"ר בלאכר הפתיע עמיתים רבים כשהביע תמיכה בשימוש של חוקרים ישראלים ב"לחץ פיזי מתון" במכתב ל-The Lancet, כתב העת הרפואי הבריטי. הביטוי מכסה מגוון רחב של שיטות עבודה, החל ממכות וכבילת אסירים בתנוחות כואבות ועד למניעת שינה. זה נתפס על ידי ארגוני זכויות אדם כלשון לשון הרע לעינויים.
למרות פסיקת בית המשפט משנת 1999, קואליציה של 14 ארגוני זכויות אדם ישראליים הידועים בשם United Against Torture הגיעה למסקנה בדוח השנתי האחרון שלה בנובמבר כי מתקני המעצר הישראליים עדיין משתמשים בעינויים באופן שיטתי. גם רופאים ישראלים מסתמכים על טיפול בפציעות שנוצרו.
בשבוע שעבר פרסמו רופאים לזכויות אדם והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל דו"ח משותף הבוחן מאות מעצרים שבהם כבולים פלסטינים בדרכים "מעוותות ולא טבעיות" כדי לגרום ל"כאב והשפלה" שעולים כדי עינויים.
הדו"ח ציין מקרים שבהם אסירים, כולל אישה בהריון וגבר גוסס, נכבלו בזמן שרופאים ביצעו הליכים חירום בבית חולים.
על פי הדיווח, הרופאים הפרו את הצהרת טוקיו, הקוד המרכזי לאתיקה רפואית שאומצה על ידי ה-WMA ב-1975, האוסר על שימוש בטיפול אכזרי, משפיל או לא אנושי על ידי רופאים.
ישי מנוחין, ראש הוועדה הציבורית, אמר כי קבוצתו פעלה במאמץ רב נגד שותפותם של רופאים ישראלים בעינויים מאז שהוציאה דו"ח, פצצות מתקתקות, ב-2007, בטענה שעינויים הם דבר שבשגרה.
הוועדה הציבורית הדגישה את עדויותיהם של תשעה פלסטינים שעברו עינויים על ידי חוקרים. הדו"ח גם ציין כי ברוב המקרים רופאים ישראלים המטפלים בעצורים "מחזירים את מטופליהם לסבבי עינויים נוספים, ושותקים".
ביוני אשתקד, רופאים לזכויות אדם הסבו את תשומת לב ה-IMA לשני מקרים שבהם הרופא המטפל לא דיווח על סימני עינויים על פלסטיני.
ענת ליטווין מרופאים לזכויות אדם אמרה ל-IMA: "אנחנו מאמינים שרופאים משמשים מענים כרשת ביטחון - הוציאו אותם מהמערכת והעינויים יהיו הרבה יותר קשים לביצוע".
הקבוצות הגבירו את הלחץ בפברואר וכתבו לאבינעם רכס, יו"ר ועדת האתיקה של הרשות. הם דרשו מהעמותה שלו לחקור שישה מקרים של רופאים שלא דיווחו על סימני עינויים.
באחד המקרים הסכים רופא בית הסוהר, בלחץ החוקרים, לחזור בו מהמלצה בכתב לפיה עצור יאושפז לאלתר לקבלת טיפול.
פרופ' רכס הבטיח לערוך בירור. עם זאת, בחודש שעבר מתחו שתי ארגוני זכויות האדם ביקורת על כך שלא בדק את טענותיהם, והאשימו אותו בשיחות "חביבות ובלתי רשמיות" בטלפון עם כמה מהרופאים הנוגעים בדבר.
"שלחנו ל-IMA עדויות רבות של קורבנות עינויים שהופנו לרופאים לקבלת טיפול", אמר ד"ר מנוחין. "אבל ה-IMA עדיין לא עשה משהו בנידון.
"מספר לא מבוטל של רופאים ב
החודש פרסמה Defence for Children International דו"ח על עינויים של ילדים פלסטינים, וציינה שבכמה מהמקרים שהיא ציטטה, רופאים ישראלים העלימו עין. ילד בן 14 שהוכה שוב ושוב ביד שבורה דיווח על ההתעללות לרופא, שלדבריו השיב רק: "לא היה לי שום קשר לזה".
בדו"ח נכתב כי הקבוצה "לא נתקלה במקרה אחד שבו מבוגר בעמדת סמכות, כגון חייל, רופא, קצין שיפוט או צוות בית הסוהר, התערב למען ילד שהתעלל".
פעילים נגד מינויו של ד"ר בלאכר לראש ה-WMA אומרים כי חוסר הפעולה של האגודה האחות הישראלית בענייני עינויים אינו מפתיע בהתחשב בעמדתו הפומבית של היו"ר.
דרק סאמרפילד מה-
ד"ר בלאכר אמר בשבוע שעבר לאתר ynet הישראלי שביקורות מסוג זה הן "הכפשות", ואמר שהוא וה-IMA מגנים כל צורות של עינויים.
ה-WMA, עם תשעה מיליון חברים ביותר מ-80 מדינות, הוקם בשנת 1947 כתגובה להתעללות שאושרו על ידי רופאים גרמנים ויפנים במהלך מלחמת העולם השנייה.
בשנת 2007 קראה האסיפה הכללית של ה-WMA לרופאים לתעד ולדווח על כל המקרים של חשד לעינויים.
ג'ונתן קוק הוא סופר ועיתונאי שבסיסו בנצרת,
גרסה של מאמר זה הופיעה במקור ב-The National (www.thenational.ae), פורסם ב
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו