המזרח התיכון נמצא על סף מלחמה בדיוק בגלל שפוליטיקאים מערביים התמסרו במשך עשרות שנים לכל עודף צבאי מצד ישראל.
פתאום, פוליטיקאים מערביים מ US הנשיא ג'ו ביידן ל בריטי ראש הממשלה רישי סונק הפכו אלופים נלהבים של "איפוק" - במאבק של הרגע האחרון כדי למנוע התלקחות אזורית.
אירן שיגר מחלקה של מל"טים וטילים לעבר ישראל בסוף השבוע במה שהיה מפגן כוח סמלי במידה רבה. נראה שרבים הופלו, בין אם על ידי שכבות ישראל של מערכות יירוט במימון ארה"ב או על ידי ארה"ב, בריטי יַרדֵנִי מטוסי קרב. איש לא נהרג.
זו הייתה ההתקפה הישירה הראשונה של מדינה על ישראל מאז עיראק ירה טילי סקאד במהלך מלחמת המפרץ של 1991.
מועצת הביטחון של האומות המאוחדות מיהרה להיכנס ביום ראשון, כאשר וושינגטון ובעלות בריתה קראו להפחתת המתיחות שעלולה להוביל בקלות יתרה לפרוץ מלחמה ברחבי המזרח התיכון ומחוצה לה.
"לא האזור ולא העולם יכולים להרשות לעצמם יותר מלחמה", מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, אמר לי הפגישה. "עכשיו זה הזמן לנטרל ולהחליש".
ישראל, בינתיים, מוּקדָשׁ "למדוד את המחיר" מול איראן בזמן שתבחר. אבל ההמרה הפתאומית של המערב ל"איפוק" דורשת הסבר.
אחרי הכל, מנהיגי המערב לא גילו איפוק כאשר ישראל הפציצה את הקונסוליה של איראן בדמשק לפני שבועיים, והרגה גנרל בכיר ויותר מתריסר איראנים נוספים - הסיבה הקרובה לתגמול של טהראן במוצאי שבת.
על פי אמנת וינה, הקונסוליה אינה רק נציגות דיפלומטית מוגנת אלא גם היא נצפה כשטח איראני ריבוני. ההתקפה של ישראל עליה הייתה מעשה תוקפנות חסר מעצורים – "הפשע הבינלאומי העליון", כפי שקבע בית הדין בנירנברג בתום מלחמת העולם השנייה.
מסיבה זו, טהראן הופעל סעיף 51 של אמנת האומות המאוחדות, המאפשר לה לפעול מתוך הגנה עצמית.
מגן על ישראל
ובכל זאת, במקום לגנות את הלוחמנות המסוכנת של ישראל - התקפה בוטה על מה שמכונה "הסדר מבוסס הכללים" הנערץ כל כך על ידי ארה"ב - מנהיגי המערב התייצבו מאחורי מדינת הלקוחות החביבה על וושינגטון.
בישיבת מועצת הביטחון ב-4 באפריל, ארה"ב, בריטניה ו צרפת דוחה בכוונה איפוק על ידי חסימה החלטה שהיתה מגנה את המתקפה של ישראל על הקונסוליה האיראנית - הצבעה שאלמלא נמנעה היא הייתה עשויה להספיק כדי לפייס את טהרן.
בסוף השבוע, שר החוץ הבריטי דיוויד קמרון עדיין נתן האגודל כלפי ההשטחה של ישראל על הנחות היסוד הדיפלומטיות של איראן, באומרו שהוא יכול "להבין לחלוטין את התסכול שישראל חשה" - אם כי הוא הוסיף, ללא כל שמץ של מודעות לצביעות שלו, שבריטניה "תנקוט פעולה חזקה מאוד" אם המדינה הפציצה קונסוליה בריטית.
על ידי הגנה על ישראל מכל השלכות דיפלומטיות על פעולת המלחמה שלה נגד איראן, מעצמות המערב הבטיחו שטהרן תצטרך לבצע תגובה צבאית במקום זאת.
אבל זה לא נגמר שם. לאחר שעורר את תחושת הטרוניה של איראן באו"ם, ביידן מוּקדָשׁ תמיכה "ברזל" בישראל - והשלכות חמורות לטהרן - אם תעז להגיב למתקפה על הקונסוליה שלה.
איראן התעלמה מהאיומים הללו. במוצאי שבת היא שיגרה כ-300 מל"טים וטילים, במקביל מחאה בקול רם על "חוסר המעש והשתיקה של מועצת הביטחון, יחד עם כישלונה לגנות את התוקפנות של המשטר הישראלי".
מנהיגי המערב לא הצליחו לשים לב. הם שוב התייצבו לצד ישראל והוקיעו את טהרן. בישיבת מועצת הביטחון ביום ראשון, אותן שלוש מדינות - ארה"ב, בריטניה וצרפת - שחסמו מוקדם יותר הצהרה המגנה את התקפת ישראל על הנציגות הדיפלומטית של איראן, ביקשו גינוי רשמי של טהראן על תגובתה.
רוּסִיָה'השגריר של האו"ם, וסילי נבנזיה, לעג מה שהוא כינה "מצעד של צביעות מערבית ומוסר כפול". הוא הוסיף: "אתה יודע טוב מאוד שהתקפה על נציגות דיפלומטית היא קזוס באלי לפי החוק הבינלאומי. ואם יותקפו נציגויות מערביות, לא היית מהסס להגיב ולהוכיח את המקרה שלך בחדר הזה".
לא היה שום מעצור גלוי גם הוא, שכן המערב חגג בפומבי את שיתוף הפעולה שלו עם ישראל בסיכול מתקפה של איראן - ובכך למעשה הפך את עצמו לצד ישיר לעימות המסוכן הזה.
ראש ממשלת בריטניה רישי סונק מְהוּלָל טייסי RAF על "גבורה ומקצועיותם" בסיוע ב"הגנה על אזרחים" בישראל.
בהצהרה, קייר סטארמר, מנהיג מפלגת הלייבור כביכול האופוזיציה, גינה איראן על יצירת "פחד וחוסר יציבות", ולא "שלום ובטחון", שהסתכנה לעורר "מלחמה אזורית רחבה יותר". מפלגתו, אמר, "תעמוד למען ביטחון ישראל".
ה"איפוק" שהמערב דורש מתייחס, כך נראה, רק למאמציה של איראן להגן על עצמה.
גווע ברעב
בהתחשב בהכרה החדשה של המערב בצורך בזהירות ובסכנות הברורות של עודף צבאי, ייתכן שהגיע הזמן שמנהיגיו ישקלו לדרוש איפוק באופן כללי יותר - ולא רק להימנע מהסלמה נוספת בין איראן לישראל.
במהלך ששת החודשים האחרונים יש לישראל הפציץ את עזה להריסות, הרסה את מתקניה הרפואיים ומשרדי הממשלה שלה, והרגה והרסה עשרות רבות של אלפי פלסטינים. למען האמת, כזה הוא ההרס שעזה איבדה לפני זמן מה את היכולת לספור את ההרוגים והפצועים שלה.
היכן היה האיפוק בבירות המערב כאשר מפגינים יצאו לרחובות כדי לקרוא להפסקת אש, לעצור את הקזת הדם של ישראל בנשים וילדים, רוב ההרוגים בעזה?
יחד עם זאת, יש לישראל מוּגבָּר החסימה של 17 השנים של המובלעת הזעירה עד לנקודה שבה, כל כך מעט מזון ומים עוברים, האוכלוסייה נתונה באחיזת רעב. אנשים, במיוחד ילדים, ממש מתים ברעב.
בית הדין הבינלאומי לצדק, בית המשפט העליון בעולם, בראשות שופט אמריקאי, פסק עוד בינואר - כשהמצב היה הרבה פחות חמור מכפי שהוא עכשיו - התגלה מקרה "סביר" שישראל מבצעת רצח עם, פשע נגד האנושות המוגדר בקפדנות בחוק הבינלאומי.
ובכל זאת לא נשמעו קריאות מצד מנהיגי המערב ל"איפוק" כאשר ישראל הפציצה את עזה להריסות שבוע אחר שבוע, פוגעת בבתי החולים שלה, יישרה את משרדי הממשלה שלה, פוצצה את האוניברסיטאות, המסגדים והכנסיות שלה והרסה את המאפיות שלה.
במקום זאת, הנשיא ביידן עשה זאת שוב ושוב מיהרתי באמצעות מכירת חירום של נשק, עקיפת הקונגרס, כדי לוודא שלישראל יש מספיק פצצות כדי להמשיך להרוס את עזה ולהרוג את ילדיה.
כאשר מנהיגי ישראל מוּקדָשׁ כדי להתייחס לאוכלוסיית עזה כאל "חיות אדם", תוך מניעת כל מזון, מים וכוח, פוליטיקאים מערביים נתנו את הסכמתם.
סונאק לא היה מעוניין לגייס את טייסי ה-RAF האמיצים שלו כדי "להגן על אזרחים" בעזה מפני ישראל, וסטארמר לא הראה דאגה לגבי "הפחד וחוסר היציבות" שחשו הפלסטינים משלטון הטרור של ישראל.
בדיוק הפוך. סטארמר, מפורסם כעורך דין לזכויות אדם, אפילו נתן את אישורו לענישה הקולקטיבית של ישראל על תושבי עזה, "המצור המוחלט" שלה, כחלק בלתי נפרד מ"זכות הגנה עצמית" ישראלית כביכול.
בכך, הוא ביטל את אחד העקרונות הבסיסיים ביותר של המשפט הבינלאומי לפיו אין לכוון אזרחים לפעולות של מנהיגיהם. כפי שמתברר כעת, הוא העניק גזר דין מוות לתושבי עזה.
איפה היה אז ה"איפוק"?
נעדר בקרב
באופן דומה, האיפוק יצא מהחלון כשישראל המציאה תואנה למיגור סוכנות הסיוע של האו"ם Unrwa, חבל ההצלה האחרון לאוכלוסיית עזה המורעבת.
למרות שישראל הייתה כזו לא מסוגל כדי להציע ראיות כלשהן לטענתה שקומץ מעובדי Unrwa היו מעורבים בהתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר, מנהיגי המערב מיהרו לחתוך מימון לסוכנות. בכך הם הפכו שותפים פעילים למה שבית המשפט העולמי כבר חשש שהוא רצח עם.
איפה היה האיפוק כשבכירים ישראלים – עם היסטוריה ארוכה של שקרים לקדם את האג'נדה הצבאית של המדינה שלהם - המציא סיפורים על עריפת ראשי חמאס של תינוקות או ביצוע אונס שיטתי ב-7 באוקטובר? כל זה היה הפריך על ידי תחקיר אל-ג'זירה שנשען בעיקר על מקורות ישראלים.
ההטעיות המצדיקות רצח עם הוגברו בקלות רבה מדי על ידי פוליטיקאים ותקשורת מערביים.
ישראל הראה אין מעצורים בהשמדת בתי החולים בעזה, או לקיחת בני ערובה ועינויים אלפי פלסטינים שהוא תפס מהרחוב.
כל זה קיבל הנהון שקט מפוליטיקאים מערביים.
היכן היה האיפוק בבירות המערב כאשר מפגינים יצאו לרחובות כדי לקרוא להפסקת אש, לעצור את הקזת הדם של ישראל בנשים וילדים, רוב ההרוגים בעזה? המפגינים נמרחו - הם עדיין מרוח - על ידי פוליטיקאים מערביים כתומכי טרור ואנטישמים.
והיכן הייתה הדרישה לאיפוק כשישראל קרעה את ספר החוקים על דיני המלחמה, ואיפשרה לכל איש חזק לצטט את התרפקותו של המערב על הזוועות הישראליות כתקדים המצדיק את הפשעים שלו?
בכל הזדמנות, כשהעדיפה את המטרות המרושעות של ישראל, המחויבות של המערב ל"איפוק" נעלמה בפעולה.
מצב לקוח מוביל
יש סיבה לכך שישראל הייתה כה ראוותנית בהצלת עזה ואנשיה. וזו בדיוק אותה סיבה שישראל חשה מחוזקת להפר את הקדושה הדיפלומטית של הקונסוליה האיראנית בדמשק.
כי במשך עשרות שנים מובטחת לישראל הגנה וסיוע מהמערב, כל פשיעה שהיא מבצעת.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו