האם "המצב הביטחוני" בעיראק משתפר? הרמז הטוב ביותר עשוי להיות ביקורו החשאי ביותר של ג'ורג' בוש בן שעתיים בעיראק ביום חג ההודיה, בו הוא מעולם לא עזב את השטח המבוצר של נמל התעופה הבינלאומי של בגדאד.
בוש לא היה הפקיד הראשון שביקר בעיראק בשבועות האחרונים. פול וולפוביץ היה יעד לטילים ששוגרו למלון אל ראשיד בבגדד, שם בילה לאחרונה בחשאי את הלילה. יומיים בלבד לפני הצילום של בוש, שר החוץ הבריטי ג'ק סטרו, בשהות לילה סודית נוספת בבגדד, התעורר באישון לילה על ידי מטח נוסף של טילים שנכנסו.
זה נס שהמטוס של בוש בכלל נחת. מטוסים מסחריים ירדניים שהטיסו קבוצות סיוע ועיתונאים בבגדד ומחוצה לה, הפסיקו כעת לשרת את שדה התעופה. ימים ספורים בלבד לפני ביקורו של בוש, המטוס המסחרי היחיד שעדיין עשה טיסות סדירות לבגדד, מטוס DHL יומי המספק חבילות, נפגע משני טילים שנורו על כתף בהמראה ונאלץ להסתובב לאחור כדי לבצע נחיתת חירום. זאת, בשדה תעופה שהיה מוכן מבצעית לתעבורה אווירית מסחרית מלאה עוד ביולי. כעת אין לו תעבורה מסחרית.
התקשורת האמריקנית מדגישה את מתקפות המנע המתמשכות של צבא ארה"ב נגד כוחות הגרילה העיראקים: מבצע פטיש ברזל ומבצעי ציקלון Ivy I ו-II. אנו רואים וקוראים על מרגמות שנורו לשדות פנויים, פרדסים שהופצצו בגלל שאנשי גרילה עלולים להסתתר מאחורי עצים, ובתי חווה שפונו והורסו, ועוקרים משפחות בצורה של ענישה קולקטיבית האסורה על פי אמנת ז'נבה. כוחות ארה"ב יורים במפעל צבע נטוש בבגדד במשך מספר ימים, בעוד תושבים מבולבלים צופים, תוהים היכן לוחמי הגרילה ומדוע לא נמצא מצבור נשק.
דוברי הפנטגון יוצאים לטלוויזיה ומצהירים כי המצב הביטחוני בעיראק השתפר וכי ההתקפות על חיילי ארה"ב פחתו בחדות. אבל עדויות בשטח מצביעות אחרת.
קחו, למשל, את היציאה המהירה של ג'ורג' בוש פנימה והחוצה מנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד. אם האבטחה משתפרת, למה הוא לא יכול היה לקפוץ על Humvee לבגדד ולהישאר ללילה עם פול ברמר? ובכן, יש את הבעיה הקטנה של פצצות דרכים שלא התפוצצו ורימוני רקטות, שממשיכים להרוג את חיילי ארה"ב על בסיס כמעט יומיומי. שבעים ותשעה חיילים אמריקאים מתו בנובמבר, יותר ממה שמתו בחודשיים הקודמים ביחד. יש גם את התקפות מרגמות וטילים מתמשכות ומציקות ליליות נגד מתקני צבא ארה"ב בכל רחבי המדינה, אפילו בבגדד, שם גויסו חמורים לתנועת הגרילה.
אה, ומכוניות תופת. כל כך הרבה מכוניות ומשאיות התפוצצו בעיראק עד שהתקשורת איבדה את הספירה. כל שבוע זה לפחות עוד שניים או שלושה. המטרה המועדפת לאחרונה היא המשטרה העיראקית - בשבוע שעבר בבאקובה ובחאן בני סעד התפוצצו מכוניות תופת מחוץ לתחנות המשטרה, נהרגו 18 בני אדם (כולל שני ילדים צעירים) ופצעו יותר מ-50. ממשל בוש מקווה לבנות עיראקי של 100,000 איש. כוח משטרה להשתלט על סיורי אבטחה מכוחות ארה"ב, אך רק 10,000 גברים נמצאים כעת באימונים, ומאות שוטרים חדשים עוזבים את עבודתם בגלל האלימות. משטרת עיראק מתלוננת כי חסר להם ציוד הגון - אפילו מכוניות משטרה - הדרוש לביצוע עבודתם, ובתחנות שלהם אין מחסומים שירחיקו מכוניות חשודות. גם אובדן הקצינים הדרוגים שלהם היא מכה: בשבוע שעבר התנקשו כוחות גרילה במפקד המשטרה של לטיפיה, עיירה ליד בגדאד, והרגו אלוף משנה משטרתי במוסול השולט בכוח האחראי על השמירה על תשתיות הנפט בעיראק.
אם כבר מדברים על נפט, כוחות הגרילה עדיין מחבלים בקביעות בצינורות נפט וגז, ומערערים את הכנסות היצוא של עיראק ואת זרימת המזוט המעולה - והכרחי מאוד - של מזוט לצריכה מקומית. שניים הוצתו בשבוע שעבר. בחג ההודיה סבלה בגדאד מבלאק אאוט, אירוע שכיח מדי בימים אלה. רק ביום שישי יכלו תושבי בגדד להדליק את מכשירי הטלוויזיה שלהם ולראות שג'ורג' בוש ביקר. לא שהוא דיבר עם עיראקים כלשהם - אלא אם סופרים כמה חברים שמונו על ידי ארה"ב במועצת השלטון. רוב העיראקים לא.
לבסוף, אנו מקבלים חדשות שדיוויזיות צבא ארה"ב המוצבות במשולש הסוני לא ראו ירידה כלשהי בהתקפות נגדן. אולי הקמת גדר תיל ענקית סביב כל העיירה תיכרית - הפיכתה למעשה למחנה ריכוז - יכולה להיות חלק מהבעיה. אין ספק שכל העולם הערבי עשה השוואה עם היחס הישראלי לפלסטינים, תוכנית כושלת שזכתה לביקורת מצד גנרלים ישראלים וחברי ממשלתו של אריאל שרון עצמו. זו הרוח, ג'ורג'. עשה משהו שבטוח יחמיר את המצב!
כמו ביקור סודי בעיראק, תוכנן כולו עבור מצלמות הטלוויזיה בבית.
עבודתה של מריה טומצ'יק הופיעה ב-Alternet, ZNet, באתר CounterPunch, MotherJones.com ו- AntiWar.com. היא עורכת שותפה וכותבת תורמת עבור Eat The State!, עיתון דו-שבועי אנטי-סמכותי של דעה פוליטית, מחקר והומור, שבסיסו בסיאטל, וושינגטון.
מאמרים נוספים מאת מריה טומצ'יק
מאמר זה יופיע גם במהדורה ה-3 בדצמבר של Eat The State.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו