Emanuela Irace, il Manifesto - תורגם על ידי דייגו טראורסה, Peacepalestine
לאחר שהוקיע בחודשים האחרונים את חוסר האפשרות לעבוד בשלום בסביבה עוינת, כלומר באוניברסיטת חיפה, פפה עבר לבריטניה, שם הוא מלמד כיום באוניברסיטת אקסטר. היסטוריון מתנגדים, "רוויזיוניסט", יליד 1954 בישראל, בן ליהודים שברחו מגרמניה של שנות ה-30, פרסם חצי תריסר ספרים. בין היצירות האחרונות יש את "הטיהור האתני של פלסטין", שטרם תורגם לאיטלקית. ליבת החקירה של ההיסטוריון הדגול היא המדיניות הציונית המורכבת מגירושים וגירוש חובה שבוצעו נגד הפלסטינים במהלך מלחמת 1948 ולאחריה, כאשר כ-400 כפרים פונו, נהרסו והושמדו תוך חמש שנים.
פרופסור פפה, אתה כותב על טיהור אתני, ב-1948, כרגע היסוד של ישראל. כך אתה מנפץ את ה"טופוס" של הגלות מרצון של הפלסטינים.
"הפלסטינים גורשו ב-1947-48, למרות שהתיעוד ההיסטורי הרשמי מדבר על לחץ של המנהיגים הערבים שכביכול שכנעו אותם לברוח. הרעיון למצוא מקלט לקהילה היהודית, שנרדפת באירופה והושמד על ידי הנאציזם, התנגש עם אוכלוסייה ילידית שהייתה בשלב של הגדרה מחדש של עצמה. פרויקט קולוניאלי שתרגל טיהור אתני, התמודד עם הבעיה הדמוגרפית מראש: קיומם של 600 אלף יהודים מול מיליון פלסטינים. בפברואר 1948, לפני שהערבים החליטו להתנגד לו. באופן צבאי, הישראלים כבר גירשו למעלה מ-300 אלף ילידים".
איך בוצע הטיהור האתני ולמה כולם שתקו?
"זה נמשך שמונה חודשים ורק באוקטובר 1948 החלו הפלסטינים להגן על עצמם בצורה רצינית. תגובתם של הציונים לכך הייתה השחיטה במחוז הגליל, החרמת בתים, חשבונות בנק, קרקעות. ישראלים מחקו עם ותרבותו. אף אחד לא גינה את המצב כי מלחמת העולם הסתיימה זה עתה. האו"ם לא יכול היה להודות שאחת מהחלטותיהם (הערת המחבר: החלטה 181, על החלוקה של פלסטין) מסתיימת באתנית הצלב האדום כבר הואשם בכך שלא דיווח ללא משוא פנים על מה שקרה במחנות הריכוז הנאצים וכלי התקשורת החשובים ביותר רצו להימנע מהתנגשות עם היהודים".
תסביך אשמה ו"דיפלומטיה" במעשי הממשלות: ומה היו ההשלכות?
"בתקופת השואה, המדינות שמבקרות היום את ישראל, או שהיו שותפות או שתקו. אלו הסיבות לכך שהקהילה הבינלאומית ויתרה על זכותה לשפוט אותנו. היא נושאת אשמה שהיא כבר לא יכולה למצוא להן מזור. ובכך לאבד, עד היום, את הזכות לבקר את ממשלת ישראל. התוצאה היא שכאשר מדינת ישראל הוקמה, איש לא האשים אותה בטיהור האתני שעליו הושתתה, פשע נגד האנושות שבוצע על ידי מי שתכננו הגשים אותו. מאז והלאה, הטיהור האתני הפך לאידיאולוגיה, עיטור תשתיתי של המדינה. עניין שעדיין אקטואלי, שכן היעד העיקרי של ישראל הוא דמוגרפי: לתפוס כמה שיותר שטחים עם כמה שפחות ערבים חיים בו ככל האפשר."
באילו צורות ואמצעים נמשך הטיהור האתני?
"באמצעות מערכות 'נקיות וייצוגיות' יותר. שרת המשפטים מנסה כבר חודש לתת לגיטימציה להתנחלויות הבלתי חוקיות על ידי השארת המאחזים במקום. נודע לנו שבג"ץ שוקל אם לאשר לממשלה לצמצם את אספקת הדלק, ובכך להותיר את עזה ללא חשמל, שם יש מיליון פלסטינים שימצאו את עצמם במצב של חוסר אפשרות לקבל גישה למי שתייה, מאחר והשכבה הנושאת מים מזוהמת בביוב. אנשים יכולים לשתות את זה רק אם יש מערכת חשמלית לטיהור מים. עם זאת, ישנן דרכים רבות ודוגמאות אחרות להשמיד את הפלסטינים, בהתחלה החומה, המקובלת על ארה"ב והאיחוד האירופי".
מה ישראל מבקשת מבעלי בריתה?
"היא רוצה שהם יקבלו את המודל שלו ככזה. במהלך מלחמת 1967 גורשו 300 אלף פלסטינים מהגדה המערבית, בשבע השנים האחרונות הטיהור האתני הפך ל'בונים את החומה', שדוחף את הפלסטינים בחזרה אל המדבר, מחוץ לאזור ירושלים רבתי השמור להם. הבעיה היא שההנהגה הישראלית חושבת על המדינה שלה לפי אמות מידה אתניות, גזעיות ולכן היא גזענית בכל האמצעים. כל זה נתפס על ידי הפלסטינים ועובדה זו מגלמת את הדבר הגדול ביותר. מכשול לשלום בין פלסטין לישראל. מה שמכונה 'תהליך השלום' מצטמצם אפוא להכרעה איזה חלק של פלסטין יש לספח שוב על ידי ישראל ואיזה חלק זעיר אפשר אולי לתת לאוכלוסייה הפלסטינית".
מה ניתן לעשות כדי להפוך את התהליך הזה?
"קודם כל, אנחנו צריכים לשנות את הטרמינולוגיות שלנו. זה לא עניין של התנגשות בין יהודים לפלסטינים. זה עניין של קולוניאליזם. זה מדהים איך מדיניות קולוניאליסטית עדיין יכולה להתקבל במאה ה-21. אנחנו צריכים להכריח את ישראל לציית לה. אותם צעדים שנכפו על דרום אפריקה הגזענית בשנות ה-60 וה-70. כיום יש תנועות דעה של צעירים יהודים, באירופה ובארה"ב, המפנים את האצבע למדיניות הקולוניאליסטית של ישראל ומאשימים אותה כקולוניאליסטית. מדינה גזענית, לא בגלל שהיא מדינה שהוקמה על ידי יהודים".
בצרפת ובמדינות אחרות באירופה יש חוקים שמציבים מגבלות על הזכות להביע דעות "רוויזיוניסטיות" כלפי ישראל, אולם אין צעדים נגד הפרה מתמשכת של החלטות האו"ם.
"עברתי חוויה כזו לפני כשנתיים. אחת ההרצאות שלי נקטעה על ידי קבוצה של קיצוניים, שהורכבה מיהודים כמוני, שמנעו ממני להמשיך. המשטרה נכנסה, כדי להגן ולא להאשים אותי. באשר בשתיקה, הרבה יותר קל לאנשים לחשוב בצורה קונבנציונלית. צריך להיות הרבה אנרגיה ומקוריות כדי לפעול בדרכים לא קונפורמיות. למשל, החלטה 194 של האו"ם קובעת שלפליטים הפלסטינים יש זכות לחזור לאדמתם. אבל הרבה יותר קל לא לעשות כלום ולהמשיך לחשוב בנוסחה זהה הרגילה".
האם אלו עצם הסיבות לכך שהשמאל האיטלקי ממשיך להציע את מודל "שני עמים, שתי מדינות"?
"בוודאי, השמאל האיטלקי אינו אמיץ. עם זאת אין לו ברירה אלא לשנות, מכיוון שהמצב בשטח הופך לאסון. אם ישראל תפלוש לעזה, כפי שהיא צפויה לעשות, פלסטינים רבים ייהרגו ובכל זאת המצב לא ישתנה. עזה היא בית סוהר גדול, ומה שעלול לקרות, בדיוק כמו בהתקוממויות רבות בכלא, הוא: הצבא ישיב את ה'חוק והסדר' על ידי הכאה והרג. זה חייב להיות בית מטבחיים אבל בהקדם כשהם יעזבו המצב יישאר בדיוק אותו הדבר".
מה תהיה התוצאה של נוסחת "שני עמים, מדינה אחת" במקום זאת?
"צריך שהאוכלוסיות יקבלו אחת את השניה, שהיהודים יכירו בשכניהם ובאחיהם הערבים ולהיפך. לא לפני ששניהם יכירו בהיסטוריה על מה שהייתה ורק לאחר ששניהם ישאו באחריות משלהם. הכרה, אחריות והדדיות. קבלה. רק בדרך זו יכולה להתגשם מדינה אחת, שתלויה בעקרון "אדם אחד, קול אחד" ושבה אזרחים, למרות שהם לא אוהבים זה את זה, יכולים להתקיים במקביל. זה פרויקט שניתן להשיג אם אנחנו רשאים להמשיך למתוח ביקורת ולמנוע את הפשעים שישראל מבצעת ללא הרף ואם מסע ביטול ההשקעות יימשך כפי שנעשה עם דרום אפריקה".
תורגם על ידי דייגו טרוורסה ותוקן על ידי מרי ריזו, חברים ב-Tlaxcala, רשת מתרגמים לגיוון לשוני.
גרסה איטלקית בכתובת:
http://www.ilmanifesto.it/Quotidiano-archivio/23-Dicembre-20
07/art36.html
הערות:
1) IEMASVO: מכון אנריקו מאטי ללימודים גבוהים על המזרח התיכון
2) ISIAO: המכון האיטלקי לאפריקה ומזרח
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו