מקור: חלומות נפוצים
עונת הבחירות היא תקופה קשה לפתח מדיניות טובה כלפי אמריקה הלטינית, מכיוון שגם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים פונים לפלגים השמרניים הקטנים, אך המאורגנים, של קהילת הלטינים בפלורידה, שמתחרים על קולותיהם. אבל אם ביידן ינצח בבית הלבן, יש סיכוי להפוך את מדיניות ממשל טראמפ שהייתה הרסנית עבור אמריקה הלטינית, מדיניות שמענישה אזרחים חפים מפשע באמצעות סנקציות כלכליות קשות, מערערת את היציבות באזור באמצעות הפיכות וניסיונות לשינוי משטר, ולסגור את גבולות לאנשים נואשים שנמלטים צפונה בחיפוש אחר ביטחון והזדמנויות, לעתים קרובות כתוצאה ממדיניות הביטחון והכלכלה של ארה"ב.
ממשל טראמפ מכנה בגלוי את מדיניותו באמריקה הלטינית והקריביים "דוקטרינת מונרו 2.0". דוקטרינת מונרו - המביעה את השליטה הגיאופוליטית של ארה"ב באזור - שימשה עילה ליותר מ-100 שנים של פלישות צבאיות, תמיכה בדיקטטורות צבאיות, הכשרה ומימון של כוחות הביטחון המעורבים בהפרות המוניות של זכויות אדם וסחיטה כלכלית, בין שאר זוועות.
הנשיא פרנקלין ד' רוזוולט התרחק מהדוקטרינה הזו, והתווה חזון חדש ליחסים בחצי הכדור. מדיניות "השכן הטוב" שלו סיימה זמנית את דיפלומטיית סירות התותחים שאפיינה את מדיניות החוץ של ארה"ב בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. למרות שלמדיניות היו פגמים, כמו תמיכתו של FDR בדיקטטורה של סומוזה בניקרגואה, כישלונות הממשל שלו היו לעתים קרובות תוצאה של אי עמידה בעקרון השכן הטוב של אי-התערבות.
לכן למעלה מ-100 ארגונים שעובדים בנושאים הקשורים לאמריקה הלטינית והקריביים שלחו מכתב הקורא לממשל הבא לאמץ מדיניות שכנות טובה חדשה כלפי האזור המבוססת על אי התערבות, שיתוף פעולה וכבוד הדדי. בין הארגונים הקוראים לגישה חדשה ניתן למנות את Alianza Americas, Amazon Watch, the Americas Program, Center for International Policy, CODEPINK, Demand Progress, Global Exchange, Latin America Working Group ו-Oxfam America.
המכתב למועמדים לנשיאות מזהיר כי בינואר 2021, נשיא ארה"ב יתמודד עם חצי כדור שלא רק שעדיין ייסחרר מנגיף הקורונה, אלא גם חווה מיתון כלכלי עמוק, ושהכי טוב לעזור הוא לא לנסות לכפות את רצונו, אלא על ידי אימוץ מערך רחב של רפורמות כדי לנסח מחדש את היחסים עם שכנינו מדרום.
הראשונה מבין הרפורמות היא הסרת הסנקציות הכלכליות האכזריות נגד קובה, ונצואלה וניקרגואה שגורמות לסבל אנושי נרחב, במיוחד במהלך מגיפה. הסנקציות הללו לא הגשימו את מטרתן של שינוי משטר; 20 השנים האחרונות של מלחמות ארה"ב במזרח התיכון לימדו אותנו ששינוי המשטר שנכפה על ידי ארה"ב אינו מביא דבר מלבד מוות וכאוס.
רפורמה נוספת היא לשים קץ למאות מיליוני דולרים של ציוד והכשרה משטרתית וצבאית שארצות הברית מספקת למדינות אמריקה הלטינית והקריביים מדי שנה. במקרים רבים, כמו הונדורס וקולומביה, המימון וההכשרה של ארה"ב תמכו בחיילים המעורבים בשחיתות ובהפרות חריפות של זכויות אדם, לרבות רציחות רבות מחוץ למשפט והתקפות נגד פעילים ועיתונאים מקומיים. חלק גדול מה"סיוע" הצבאי הזה מועבר בשם המלחמה בת עשרות שנים בסמים, שרק עוררה מעגל קסמים של אלימות. המכתב קובע כי "המלחמה בסמים" היא דרך לא יעילה להתמודד עם סוגיית בריאות הציבור בארה"ב, אשר מטופלת בצורה הטובה ביותר באמצעות דה-קרימינליזציה ורגולציה משפטית הוגנת. הוא גם קורא להקטין את "הסיוע הביטחוני" של ארה"ב ומכירת נשק, כמו גם להרחיק את אנשי הצבא ואכיפת החוק האמריקאיים מהאזור.
המכתב מציין כי למרות שהציבור האמריקאי גינה בצדק כל סוג של התערבות זרה בבחירות של ארצנו, לממשלת ארה"ב יש היסטוריה של התערבות בוטה בבחירות של שכנינו, כולל הכשרת קבוצות פוליטיות שהיא מעדיפה ומימון מאמצים לדחוק לשוליים את הכוחות הפוליטיים שהם מתנגדים להם. בוונצואלה, ממשל טראמפ הלך לקיצוניות של משיחת מחוקק, חואן גואידו, כ"נשיא" הבלתי נבחר של ונצואלה והנחת פרס של מיליוני דולרים על ראשו של הנשיא המוכר באו"ם, ניקולס מדורו. המכתב מוקיע התערבות בוטה כזו וקורא לארה"ב לכבד את ריבונותן של מדינות אחרות.
הארגונים התומכים גם מגנים את התערבותה של ארה"ב בקביעת מדיניות כלכלית מקומית, המתרחשת במידה רבה בזכות השפעתה העצומה בתוך מוסדות פיננסיים רב-צדדיים כמו קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי והבנק הבין-אמריקאי. כדי לקבל מסגרות אשראי ממוסדות אלה, ממשלות צריכות בדרך כלל להסכים לצעדי צנע ומדיניות אחרת שמובילה לצמצום מדינות הרווחה ולהחלשת כוח המיקוח של העובדים. יתרה מכך, כאשר הכלכלות של אמריקה הלטינית נרתעות מהמגיפה, ארה"ב חייבת להפסיק לדרוש יישום של מודלים ניאו-ליברליים ובמקום זאת לתמוך בבריאות הציבור, בחינוך ובצרכים בסיסיים אחרים.
בנוגע לזכויות אדם, המכתב מציין שלארה"ב יש תפקיד בתמיכה בהן ברחבי חצי הכדור. עם זאת, הוא מזהיר מפני שימוש בזכויות אדם למטרות רווח פוליטי, שכן לעתים קרובות מדי מתעלמים מהפרות זכויות אדם בארה"ב או במדינות בעלות ברית, בעוד שהפרות במדינות הנחשבות ליריבים מוגדלות. הוא אומר שארה"ב צריכה להתמקד - הן בבית והן מחוצה לה - בזכויות של קהילות מודרות היסטורית, כולל קהילות ילידים וצאצאים אפרו, יחידים להט"ב+, נשים ומהגרים ופליטים. הוא קורא לארצות הברית להתבטא כאשר מגיני זכויות אדם, כולל פעילי סביבה וזכויות קרקע ומארגני עבודה, נמצאים בסכנה - מצב שכיח מדי באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים כיום. הוא גם קורא לארה"ב לסייע בדה-פוליטיזציה ולחזק מוסדות רב-צדדיים קיימים המגינים על זכויות אדם.
ביחס להגירה, המכתב מתעקש שהממשל הבא חייב לבטל את הנזקים האכזריים של ממשל טראמפ, אך גם לדחות את הסטטוס קוו של ממשל אובמה, שגירש יותר אנשים מכל ממשל אי פעם ובנה את התשתית לממשל טראמפ. לבצע מדיניות אלימה נגד מהגרים. על הממשל הבא לשמוע את הדרישות לצדק מהגרים, כולל הקפאת כל הגירושים; הפסקת תביעות המוניות של אנשים שחוצים את הגבול; הקמה מחדש של הליכי מקלט בגבול; דרך מיידית לאזרחות עבור החולמים ועבור בעלי מעמד מוגן זמני; ביטול מימון חומת הגבול; הפסקת מדיניות "אפס סובלנות" (הפרדת משפחות) ומדיניות אחרת המעניקה עדיפות לתביעות הקשורות להגירה; וסיום מעצר הגירה פרטי.
בעוד האזור - והעולם - ממתין בכיליון עיניים לתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב, קבוצות בארה"ב מתכוננות לאפשרות של ניצחון ביידן, והצורך לדחוף ממשל חדש לתרום תרומה חיובית לרווחה- הוויה של אנשים בכל חצי הכדור.
מדיאה בנג'מין, מייסד שותף של בורסה גלובלית ו CODEPINK: נשים לשלום, הוא מחבר הספר החדש, בתוך איראן: ההיסטוריה האמיתית והפוליטיקה של הרפובליקה האסלאמית של איראן. ספריה הקודמים כוללים: ממלכת העוול: מאחורי הקשר בין ארצות הברית לסעודיה; לוחם: להרוג על ידי שלט רחוק; אל תפחדו גרינגו: אישה הונדורית מדברת מהלב, ו (עם ג'ודי אוונס) להפסיק את המלחמה הבאה עכשיו (מדריך האוקיינוס הפנימי). Follow its בטוויטר: @מידבנג 'מין
לאונרדו פלורס הוא מומחה למדיניות אמריקה הלטינית ופעיל ב-CodePink.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו