האימונים ללא אלימות להצטרף לספינות של קואליציית משט החירות לעזה היו אינטנסיביים. כאשר מאות מאיתנו מ-32 מדינות התאספו באיסטנבול, קיבלנו תדרוך לגבי מה שאנו עלולים להיתקל במסע הזה. "אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל אפשרות", התעקשו המאמנים שלנו.
התרחיש הטוב ביותר, הם אמרו, הוא ששלוש הספינות שלנו - אחת נושאת 5,500 טונות של סיוע הומניטרי ושתיים נושאות את הנוסעים - יגיעו לעזה ויבצעו את משימתנו. תרחיש נוסף יהיה שממשלת טורקיה עלולה להיכנע ללחץ מצד ישראל, ארצות הברית וגרמניה ולמנוע מהסירות אפילו לעזוב את איסטנבול. זה קרה ב-2011, כאשר ממשלת יוון נרתעה תחת לחץ ועשר סירות נתקעו ביוון. כשהסירות שלנו עוגנות היום באיסטנבול, אנו חוששים שנשיא טורקיה ארדואן, שספג לאחרונה מכה מוחצת בבחירות המקומיות, חשוף לכל סחיטה כלכלית שמעצמות המערב עלולות לאיים עליהן.
אפשרות נוספת היא שהספינות ממריאות אבל הישראלים חוטפים אותנו באופן בלתי חוקי במים בינלאומיים, מחרימים את הסירות והאספקה שלנו, עוצרים וכולאים אותנו ובסופו של דבר מגרשים אותנו.
זה קרה בעוד כמה מסעות לעזה, אחת מהן עם השלכות קטלניות. בשנת 2010 נעצר משט של שש סירות על ידי הצבא הישראלי במים בינלאומיים. הם עלו על הסירה הגדולה ביותר, המאווי מרמרה. על פי דו"ח של האו"ם, הישראלים פתחו באש בכדורים חיים ממסוק שריחף מעל הספינה ומספינות קומנדו לאורך דופן הספינה. בהפגנת כוח מחרידה נהרגו תשעה נוסעים, ואחד נוסף נפטר מאוחר יותר מפצעיו.
כדי לנסות למנוע עוד סיוט כזה, נוסעים פוטנציאליים במשט הזה צריכים לעבור הכשרה קפדנית. צפינו בסרטון של מה שאנחנו עלולים להתמודד איתו - מגז מדמיע חזק ביותר ועד רימוני זעזוע מוחזק אוזניים - ונאמר לנו שהקומנדו הישראלי יהיה חמוש בנשק עם סיבובים חיים. אחר כך התחלקנו לקבוצות קטנות כדי לדון כיצד להגיב בצורה הטובה ביותר, ללא אלימות, להתקפה כזו. האם אנחנו יושבים, עומדים או שוכבים? האם אנחנו מקשרים זרועות? האם אנחנו מרימים ידיים באוויר כדי להראות שאנחנו לא חמושים?
החלק המפחיד ביותר באימון היה סימולציה גדושה בבומים מחרישי אוזניים של ירי ורימוני הקשה מתפוצצים וחיילים רעולי פנים שצרחו עלינו, פגעו בנו ברובים מדומים, גוררים אותנו על הרצפה ועצרו אותנו. זה אכן היה מפוכח לקבל הצצה למה שעשוי לחכות לנו. מפוכחים לא פחות הם דיווחים בתקשורת הישראלית המצביעים על כך שהצבא הישראלי החל ב"הכנות ביטחוניות", כולל הכנות להשתלטות על המשט.
לכן לכל מי שנרשם למשימה זו מגיע קרדיט אדיר. קבוצת הנוסעים הגדולה ביותר היא מטורקיה, ורבים מהם קשורים לקבוצה ההומניטרית, IHH, ארגון לא ממשלתי טורקי ענק עם 82 משרדים ברחבי המדינה. יש לה מעמד מייעץ באו"ם ועושה עבודת צדקה ב-115 מדינות. באמצעות IHH, מיליוני תומכים תרמו כסף כדי לקנות ולמלא את הספינות. ישראל, לעומת זאת, הגדירה את הצדקה המכובדת הזו כקבוצת טרור.
הקבוצה הבאה בגודלה מגיעה ממלזיה, חלקן מזוהות עם קבוצה הומניטרית גדולה אחרת בשם MyCARE. MyCARE, הידועה כמסייעת במצבי חירום כמו שיטפונות ואסונות טבע אחרים, תרמה מיליוני דולרים בסיוע חירום לעזה לאורך השנים.
מארה"ב יש כ-35 משתתפים. מי שמוביל את הקבוצה, והמפתח לקואליציה הבינלאומית, הוא קולונל צבא ארה"ב בדימוס ודיפלומטית מחלקת המדינה אן רייט בת ה-77. לאחר שעזבה את מחלקת המדינה במחאה על הפלישה האמריקנית לעיראק, רייט ניצלה את כישוריה הדיפלומטיים בסיוע להרכבת קבוצה סבוכה של בינלאומיים. המארגן שלה מארה"ב הוא חוואידה עראף, עורך דין פלסטיני אמריקאי שהוא מייסד שותף של תנועת הסולידריות הבינלאומית ומי שהתמודד לקונגרס בשנת 2022. עראף היה המפתח לארגון המשטים הראשונים שהחלו ב-2008. עד כה , היו כ-15 ניסיונות להגיע לעזה בסירה, רק חמישה מהם הצליחו.
הרוחב המדהים של המשתתפים ניכר בפגישות הליליות שלנו, בהן תוכלו לשמוע קבוצות של קבוצות מפטפטות בערבית, ספרדית, פורטוגזית, מלאית, צרפתית, איטלקית ואנגלית במבטאים מגוונים מאוסטרלית ועד וולשית. הגילאים נעים מסטודנטים בשנות ה-20 לחייהם ועד לרופא ארגנטינאי בן 86.
מה שמפגיש אותנו הוא הזעם שלנו על כך שהקהילה העולמית מאפשרת לרצח העם הזה בעזה להתרחש, ורצון בוער לעשות יותר ממה שעשינו כדי למנוע מאנשים להירצח, להכות ולהרעיב. הסיוע שאנו מביאים הוא עצום - זה שווה ערך ליותר מ-100 משאיות - אבל זו לא המטרה היחידה של הטיול הזה. "זוהי משימת סיוע להביא אוכל לאנשים רעבים", אמר חוואידה עראף, "אבל הפלסטינים לא רוצים לחיות על צדקה. אז אנחנו גם מאתגרים את המדיניות הישראלית שהופכת אותם לתלויים בסיוע. אנחנו מנסים לשבור את המצור".
ההתקפות המרושעות של ישראל על תושבי עזה, חסימת משלוחי הסיוע והכוונה שלה לארגוני סיוע עוררו משבר הומניטרי מסיבי. הריגתם של שבעה עובדי המטבח המרכזי העולמי בידי כוחות ישראליים ב-1 באפריל הדגישה את הסביבה המסוכנת שבה פועלות סוכנויות הסיוע, מה שאילץ רבים מהם לסגור את פעילותם.
ממשלת ארה"ב בונה נמל זמני לסיוע שאמור להסתיים בתחילת מאי, אבל זו אותה ממשלה שמספקת נשק וכיסוי דיפלומטי לישראלים. ובעוד הנשיא ביידן מביע דאגה לפלסטינים הסובלים, הוא השעה את הסיוע לאונר"א, הסוכנות הראשית של האו"ם האחראית לסייע להם, לאחר שישראל העלתה טענות לא מבוססות ש-12 מתוך 13,000 עובדיה בעזה השתתפו בפיגועים ב-7 באוקטובר.
לאור הדחיפות והסכנה שהרגע הזה מציג, קואליציית משט החירות נכנסת למים קשים ולא ידועים. אנו קוראים למדינות ברחבי העולם ללחוץ על ישראל לאפשר לנו "מעבר חופשי ובטוח" לעזה. בארה"ב אנחנו מבקשים עזרה מהקונגרס שלנו, אבל זה עתה אישרנו לישראל עוד 26 מיליארד דולר, ספק אם נוכל לסמוך על תמיכתם.
וגם אם ממשלותינו היו לוחצות על ישראל, האם ישראל תשים לב? ההתרסה שלהם נגד החוק הבינלאומי ודעת העולם במהלך שבעת החודשים האחרונים מעידה אחרת. אבל בכל זאת, נדחוף קדימה. אנשי עזה הם הרוח במפרשים שלנו. חופש לפלסטין הוא כוכב הצפון שלנו. אנחנו נחושים להגיע לעזה עם אוכל, תרופות ובעיקר עם הסולידריות והאהבה שלנו.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו