טד גליק
כמה
לפני ימים התבקשתי להיות חלק מתוכנית בחודש הבא לציון ה-60
יום השנה לשירו של וודי גאת'רי, "This Land Is Your Land". זֶה
גרם לי לחשוב.
I
חשב קודם על ג'ים דאן המנוח. בכנס באוהיו באמצע שנות ה-80, ג'ים
הוביל קבוצה מאיתנו בשירה. שאלתי אותו אם הוא יכול להוביל אותנו בשירה
הארץ הזו היא הארץ שלך. התגובה שלו הייתה משהו בעניין הזה (אני עדיין
זכור את דבריו): "ובכן, עבדתי עם איזה אינדיאני
אנשים בדרום מערב לאחרונה, והם ממש לא אוהבים את השיר הזה, אז הייתי רוצה
מעדיף לא לשיר את זה."
כל
מאז, בכל פעם שהשיר הזה מושר, חשבתי על ג'ים ועל מה הוא
אמר אז.
So
כשקיבלתי בקשה להיות חלק מהתוכנית הזו התחלתי לעשות מדיטציה
מה הייתי אומר אם הייתי מקבל את זה.
הנה
למה שהגעתי אליו. מה שכנראה הייתי/אעשה זה להתחיל בשירה
פסוק נוסף לשיר הזה שאני מקווה שצאצאיו של גאתרי, אלה שהכירו
הוא, והתנועה התומכת בצדק שלנו באופן כללי, יסכימו שיש להוסיף. זֶה
הוא הפסוק החדש המוצע:
"זֶה
אדמה נגנבה מהעמים הילידים והם ממשיכים לסבול עדיין, זהו
הגיע הזמן לתקן את זה, הגיע הזמן לצדק, יונייטד, אנחנו יכולים, אנחנו חייבים, אנחנו
רָצוֹן."
יש
קצת אירוניה אישית לכל זה. לפני חמישה ימים התחלתי בצום במים בלבד
קשר עם המאמצים הדחופים לשחרר את לאונרד פלטייר. אנחנו בזמן קריסה
ממש עכשיו כשזה כתוב. פלטייר, חף מפשע שהוא עבר
כלא מאז 1976, יש לו את הסיכוי הטוב ביותר שלו להשתחרר באמצעות מענק של
חנינה ביצועית מקלינטון לפני שהוא עוזב את תפקידו. אני בטוח שהווייתי
בצום הזה, המחשבות ו/או המעשים הקבועים על פלטייר והילידים
אנשים כתוצאה מכך, תרמו ליכולתי אפילו להעלות על הדעת לכתוב א
הציע פסוק חדש לשיר של גאת'רי.
אבל
יש עוד.
השמיים
ההשראה לכתוב את הפסוק הזה ממש הגיעה בזמן שהייתי במקלחת. כמו שאני
קפצתי החוצה, רטוב נוטף, מיהרתי למצוא עט ומשהו לכתוב עליו
שלא איבדתי את המילים שבאו דרכי. תפסתי מנילה
מעטפה במסדרון מחוץ לחדר האמבטיה ורשמה אותם. ואז אחרי
התייבשתי והתלבשתי, הסתכלתי בתוך המעטפה. בפנים היה א
תמונה של גיסי המנוח, ג'ו קאליף, כילד צעיר לובש לבוש מאוד
"כיסוי ראש הודי" מלא עם זרועותיו שלובות, נראה רציני מאוד,
ברור שהתחזה להיראות כמו "צ'יף אינדיאני".
My
הוריו של אשתו, הוריו של ג'ו, לא היו גזענים. ואכן, הם היו ארוכות
פרוגרסיבים שחזרו לשנות ה-30. עד שהם מתו, הם היו פעילים כמו
הם יכולים לתמוך במגוון רחב של סוגיות פרו-צדק, כולל נושאים
ספציפית לאנשים צבעוניים. ובכל זאת, בשנות ה-40 וה-50, כאשר זה
התמונה, והשיר של גאתרי, צולמו ונכתבו, נראה שהיו
מעט מאוד מודעות בשמאל לגבי נושאים בעלי חשיבות לילידים
אֲנָשִׁים.
So
מה כל זה אומר
I
כמו ארץ זו היא הארץ שלך. אני עדיין שר את זה, אפילו שאני חושב בכל פעם שאני עושה את זה
על מה שג'ים דאן אמר. אולי טעיתי כשהמשכתי לשיר את זה, אבל זה כן
קשה להתמודד עם כל מה שהוא גזעני, או סקסיסטי, או הטרוסקסיסטי
אנחנו נחשפים בחברה הזו. חוץ מזה, אני לא חושב שגאתרי התכוון לשום דבר
דרך לבטא שוביניזם לבן. התחושה שלי היא שאם הוא היה חי היום, הוא
ייקח ברצינות את דבריו של ג'ים דאן ואולי ימציא פסוק חדש בעצמו, או
לשנות את השיר.
אבל
הוא לא בחיים, והדבר מוטל על אלה מאיתנו שימשיכו את המשימה
מסורת פרו צדק בכל דרך שנוכל. אחת הדרכים האלה היא לעשות
"נכון", שדרג, אם תרצה, שירים, ביטויים, תרבות
דפוסים, דרכי דיבור ועשייה, הפוגעים במי שניצלו זה מכבר
או מדוכא. ואנחנו צריכים לעשות זאת בהתייעצות עם האנשים באלה
קבוצות נפגעות.
I
מקווה לשמוע מהחברים האינדיאנים שלי מה הם חושבים על כל זה.
נ.ב.
כולנו צריכים להתקשר לקו התגובות של הבית הלבן כל יום כדי להביע את שלנו
דעה שיש לתת לפלטייר חנינה ביצועית לפני שקלינטון עוזב
מִשׂרָד. התקשר למספר 202-456-1111, ולחץ על "O" כדי לעקוף את ההודעות וללכת
ישירות למפעיל. מידע נוסף ניתן לקבל מהלאונרד
ועדת ההגנה של פלטייר, 785-842-5774, [מוגן בדוא"ל], www.freepeltier.org.
טד
גליק הוא הרכז הלאומי של רשת הפוליטיקה הפרוגרסיבית העצמאית
(www.ippn.org) ומחבר הספר שפורסם לאחרונה, Future Hope: A Winning
אסטרטגיה לחברה צודקת. ניתן להגיע אליו ב [מוגן בדוא"ל], או ב
ת.ד. 1132, Bloomfield, NJ 07003.