אני זוכר איך הרגשתי ב-7 באוקטוברth ו 8th כפי שפורסמו הדיווחים על הרציחות והחטיפות על ידי חמאס והג'יהאד האיסלאמי במה שהוא כיום דרום ישראל. זו הייתה תחושה נוראית. דבר אחד היה אם התקיפות היו מכוונות אך ורק, או בעיקר, נגד בסיסים צבאיים ישראלים באזור זה. זה היה משהו אחר לגמרי כשהמטרות היו לא רק אותם בסיסים אלא גם בערך 20 עיירות, והגרוע מכל, פסטיבל מוזיקה שמתקיים.
חשדתי שחלק מהסיקור היה מעוות ומוגזם, כמו הטענה הקולנית לפיה אלה שפרצו מעזה הרגו - במרומז, בכוונה - 40 תינוקות ישראלים. האחרון שראיתי מהטענה המחפירה במיוחד הייתה דיווח חדשותי לפני שבועות רבים לפיו היו שלושה תינוקות שנהרגו. אבל 1200 הרוגים ויותר מ-200 חטופים, רובם בשני המקרים לא צבאיים, מטריד מאוד.
חשבתי על ארגונים מהפכניים אחרים שנלחמים לשחרור שידעתי עליהם במהלך חיי, ואני לא יכול לחשוב על מישהו שעשה משהו דומה. במהלך המהפכה הקובנית, כדוגמה אחת, ה-26 ביוליth לתנועה הייתה מדיניות של טיפול בפצעים של חיילי ממשלת הרודן בטיסטה שהם זה עתה נלחמו איתם ולשחרר אותם. ולוחמי העצמאות הוייטנאמים, עסקו בלוחמה במשך יותר מ-30 שנה בין 1945 ל-1975 נגד הצרפתים ואחר כך האמריקאים, מלחמות שהיו הרסניות מאוד, מעולם לא עשו משהו דומה למה שקרה ב-7 באוקטובר.th.
מאז אותו יום מלחמת רצח העם של ישראל בעזה, עם לפחות 15,000 הרוגים, שני שלישים נשים וילדים, הרס של קרוב למחצית מכל המבנים בעזה, ומאות רבות של אלפי עזתים שניסו נואשות לשרוד, יצר כעס על ידי אנשים רבים בכל רחבי העולם. ממשלת ישראל הימנית הקיצונית הראתה לעולם כמה מעט היא מעריכה את חייהם של פלסטינים כלשהם. ברור שהם מתכוונים, אם הם יכולים להתחמק מזה, להשתלט על כל פלסטין ההיסטורית, "מהנהר ועד הים", ולעקור מיליוני פלסטינים שחיים כעת בעזה או בגדה המערבית.
בהערכת ההקשר הזה על הנעשה מזה עשרות שנים בחלק זה של העולם, ועל המציאות המסוימת של ממשלת נתניהו הגזענית והאנטי-דמוקרטית, מעשי חמאס מובנים. עובדה שדיכוי מוליד התנגדות, ודיכוי אכזרי בן עשרות שנים כמעט תמיד מוליד התנגדות אלימה.
מה לגבי הכוונה המוצהרת של ישראל, בתמיכת לא פחות מברני סנדרס, לחסל את חמאס?
איך זה יכול לקרות בלי המשך ההרס הג'נוסייד של עזה? במקום 15,000 הרוגים, אולי זה יהיה פי שניים, או אפילו יותר. עזה עלולה להפוך לבלתי ראויה למגורים, או לפחות החצי הצפוני שלה, עם הרס גדול ואובדן חיים בדרום עזה. וגם אחרי כל זה, כולל מותם הסביר של רבים מבני הערובה הנותרים, איך זה יהרוס בדרך כלשהי את הרצון של העם הפלסטיני להשיב מלחמה?
אמרתי לאשתי בשבוע שעבר שאם ישראל "תחסל" את חמאס, הדרך בה הם מנסים לעשות זאת תכפיל בסופו של דבר וללא ספק פי כמה במספר הצעירים המוכנים להיות מחבלים מתאבדים או להסתכן במוות בדרך אחרת. פגעו במדכאים ורוצחיהם האכזריים, רצח העם.
וכמובן, ישנה אפשרות ממשית שהמלחמה הנוכחית הזו תסלים למשהו הרבה יותר גדול ונרחב. האם "חיסול" החמאס שווה את זה?
אכן, מלחמה היא לא התשובה!
כפי שרוב אמריקאים בארה"ב ורוב גדול של מדינות העולם רוצים, הגיע הזמן להפסקת אש מוחלטת ולהמשך המשא ומתן ששחרר, עד כה, עשרות ישראלים ועשרות פלסטינים. המשא ומתן הזה, כרגע ובהמשך, הוא התקווה היחידה - היחידה - לשלום אמיתי עם צדק עבור הפלסטינים הסובלים מאורך הרוח, כמו גם לישראלים.
טד גליק הוא פעיל, מארגן וסופר פרוגרסיבי מאז 1968. הוא מחבר הספרים שיצאו לאחרונה, פורץ לשלום ו-21st מהפכת המאה. מידע נוסף ניתן למצוא ב https://tedglick.com.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו