[להלן שלוש פרשנויות מקיימות של ZNet מאת מומיה אבו-ג'מאל על המשבר הכלכלי.]
מאחורי התרסקות הכסף
מאת מומיה אבו-ג'מאל
עבור מיליוני אנשים, ההתרסקות הכלכלית והמשבר נראים כמעט מיסטיים.
מה קרה? למה זה קרה? איך זה קרה?
זה נראה יותר מורכב ממה שזה באמת. הסיבה לכך היא שהתקשורת הארגונית היא, לעתים קרובות יותר, תורמת לבלבול, ולא מקור לבהירות.
התקשורת משגשגת על סכסוכים, כאוס ומחלוקות.
זו הסיבה שמצאתי בעיתונות השמאלנית {בריטית} את מה שמעולם לא ראיתי בתקשורת הארגונית: טקסט של מכתב פתוח משנת 2002 מאת איש הכספים האמריקאי, וורן באפט, לבעלי המניות שלו בברקשייר האת'ווי. באפט, אחד האנשים העשירים ביותר בארה"ב, הזהיר את בעלי המניות שלו להימנע מ"נגזרים". אותן תיאר כ"פצצות זמן, הן לגורמים העוסקים בהן, והן למערכת הכלכלית".
באפט הסביר כי נגזרים הם הסכמים פיננסיים להחלפת כסף בתאריך עתידי כלשהו, שיכול להיות 20 שנה או יותר. מה שהופך אותם למסוכנים הוא שהם מובטחים, או מובטחים, על סמך נקודות התייחסות שגויות לעתים קרובות. לדוגמה, נגזרים עשויים להיסחר באומרו בעוד 10 שנים, מניות GM יכפילו את השווי שלה ב-2004, ואם כן ב-2014, רוכש המכשיר יקבל למשל 10 מיליון דולר. במקרים רבים, לפני שהחוזה הבשיל, אף אגורה לא החליפה ידיים, ובכל זאת חלק מהחברות העניקו ערך למכשירים הללו, רשמו אותם בספריהן כנכסים, כשלמעשה, לא היה להם ערך אמיתי.
זוכרים את אנרון? על הנייר, הם התגלגלו בבצק. אולם למעשה, הם גלגלו בנייר - שכן, בכל עת, אם הם נתקלו בבעיה, לא היה להם מזומנים אמיתיים לכיסוי חובות תאגידים - זה היה בספרים, אבל לא בבנקים.
שוב, באפט הסביר לפני שש שנים מדוע יש להימנע מהמכשירים הללו, וכתב לבעלי המניות שלו:
השד הנגזרות כבר יצא מהבקבוק, וכמעט בוודאות הכלים הללו יתרבו במגוון ובמספר עד שאירוע כלשהו יהפוך את הרעילות שלהם לנקות. הידיעה עד כמה הם מסוכנים כבר חלחלה לעסקי החשמל והגז, שבהם התפרצות הצרות הגדולות גרמה לירידה דרמטית בשימוש בנגזרים. אולם במקומות אחרים, עסקי הנגזרים ממשיכים להתרחב ללא מעצורים. בנקים וממשלות מרכזיות לא מצאו עד כה דרך יעילה לשלוט או אפילו לפקח על הסיכונים הכרוכים בחוזים אלה.*
לסיום, הזהיר באפט, "נגזרים הם נשק פיננסי להשמדה המונית, הנושאים סכנות שעלולות להיות קטלניות".
{מקור: Labour & Trade Union Review (מס' 191: אוקטובר 2008), עמ' 16-18}
טקטיקות הפחדה
מאת מומיה אבו-ג'מאל
עם אישור חוק החילוץ של וול סטריט, נחצה קו מרכזי בהיסטוריה הכלכלית והפוליטית של ארה"ב.
השליטים יכולים לעשות הכל, כל עוד הם מחממים את זה בפחד.
בדיוק כמו אישור מלחמת עיראק, עם מספיק חשש שהקונגרס יתהפך, ויגיד, "דוד".
והייתה מפולת של פחד. התקשורת הארגונית מכרה אוקיינוסים של פחד ואימה, בדיוק כפי שהיא מכרה פטריוטיות קלה, מלחמת עיראק ומה שנקרא "מלחמה בטרור".
באמצעות סיפורים בודדים של 401(k)s שנפלו, או של כמה ירי, הם העלו בהצלחה שאם לא יעבור החילוץ, אתה עלול לאבד את עבודתך, או 401(k) שלך עלול להפוך לאבק.
הם הריצו את כותרות הדגל של צניחה של מדד הדאו ג'ונס, והפחידו את המחוקקים כדי להפוך את קולות האסור הקודמים שלהם להצבעות כן.
הנה העסקה. מה שראינו משתי המפלגות הפוליטיות הגדולות הוא ההעברה הגדולה ביותר של הון ציבורי לידיים פרטיות בהיסטוריה. אכן, מדובר בהפרטה משתוללת.
זה חילוץ, טהור ופשוט, שהתקשורת והאדונים שלה רוצים שתקרא 'הצלה', אבל את מי מחלצים?
אתה? קדימה.
האם ממשלה שהקלה על אובדן מיליוני מקומות עבודה; שפגע בחינוך הציבורי; שמסר את אוצר הציבור לבנקאים בוול סנט; שמכר מלחמה ארוכה המבוססת על שקרים; שאפשר למיליוני בעלי בתים ליפול לעיקולים, חבל עליך?
ממשלה שאכפת לה מאנשיה לא הייתה מובילה אותם לאסון הזה.
תחשוב על זה כך: אותה ממשלה שנלחמה במשך חודשים להפרטת הביטוח הלאומי, או במילים אחרות, להשקיע כספי הפרישה של אנשים במניות, המציאה את תוכנית החילוץ הזו.
אם הממשלה הייתה מצליחה, כ-40 מיליון בני אדם (אלו בני 65 ומעלה) היו מרושעים. מה שהם לא יכלו לעשות בדרך אחת, הם עשו אחרת, בשביל החור הכלכלי שעוד טריליון דולר יפוצץ לתוך הגירעון מהווה סכנה לפרויקט הזה.
אם אתה בוחר ממשלה על סמך הרטוריקה שלה של אנטי-ממשל, של דה-רגולציה, של 'יד עיוורת של השוק', אתה מקבל קטל כלכלי, קפיטליזם מקורבים ואומללות עבור מיליונים.
יתר על כן, מה שיש לך הוא הפרטת המדינה, על ידי השכרתה על ידי הון פרטי.
שכן, בשני בתי הקונגרס, בשתי המפלגות הגדולות, אנו מוצאים פולנים שקיבלו עשרות אלפי דולרים מוול סטריט. האם מישהו יכול להכחיש שהכסף הזה שנתרם לקונגרס היה מבוזבז? (ב'מבוזבז', אני מתכוון לאלה שתרמו את התרומות האלה - לא לאמריקאים ממוצעים).
כמו שנאמר, 'אתה מקבל מה שאתה משלם עליו'.
אפשר גם לומר שאתה מקבל את מה שאתה מצביע עבורו.
{הערה: צ'ק אאוט www.opensecrets.org לנתונים על הקונגרס למכירה.}
נפילת בית ההון?
מאת מומיה אבו-ג'מאל
עד שתקראו את זה, החילוץ של 700 מיליארד דולר כבר יהיה חדשות ישנות, אחת ההעברות הגדולות של העושר בהיסטוריה.
אבל זה לא ירפא את מה שעולה על האומה כשהיא מועדת ומועדת כמו מלח שיכור בחופשת החוף.
הסיבות פשוטות.
שכן הבעיות הן מערכתיות, מובנות באופי הדורסני של המכונות המזמזמות סביבנו. המנגנון דמוי רובה גולדברג של צורות דמוקרטיות בשירות תעשיית השירותים הפיננסיים הוא גסיסה ללא תחתית, פה פעור שלעולם אינו שבע.
מדוע לא הייתה אזעקה כשמיליוני אנשים איבדו את בתיהם עקב עיקולים שנעשו בלתי נמנעים בגלל שיעורי משכנתא משתנים? כאשר מיליונים איבדו משרות בייצור להופעות שירות עם שכר נמוך? כאשר רמת החיים התפוררה, וכאשר שכר החזרה הביתה ירד לרמות של 1973?
איפה הייתה האזעקה?
לא הייתה אזעקה - כי זו הייתה 'ידו העיוורת של השוק' בעבודה, דרכו של גלובליזם, הסדר העולמי החדש שעובר על פניו, מכין את הדרך לניצחון הקפיטליזם אובר הכל.
מעטים היו הפוליטיקאים שנתנו קול לסבל החברתי העצום הזה. מעטים עדיין השתמשו בכוחם כדי לנסות לשכך את כאבם, שכן גם הם היו שיכורים מהיין של הגלובליזם.
אבל כשהגלים התפשטו כלפי מעלה, מהבתים המעוקלים לבנקים המעוקלים - ומהבנקים לבתי השקעות, הקונגרס נסער מקהות הדעת השיכורים שלהם, וצלצל בקול רם ביותר בפעמוני אזעקה.
"זה 9/11 כלכלי!", שאגו כמה; "זה צונאמי פיננסי!", צעקו אחרים.
כשהאמריקאים נדחפו להלוואות סאב-פריים הורסות, ומיליונים עמדו בפני עיקולים, איפה הייתה האזעקה?
חשוב מכך, היכן הייתה העזרה למי שנמצא בסכנת הכחדה?
לְשׁוּם מָקוֹם. לְשׁוּם מָקוֹם.
אם היו עוזרים להם המשבר הכלכלי הנוכחי היה מתמתן.
במקום זאת, אנו נמצאים במצב שבו אמן הונאה מקים חנות בפינת רחוב, משחק בהמולה הונאה של 3 קלפים של מונטי, ויחד עם זה מגיע שוטר. השוטר, במקום להדיח את אמן ההונאה, מעביר את הכיסים של כל עובר אורח, ומעביר את השלל הגנוב לרמאי.
אמן ההונאה, כמובן, הוא בתי ההשקעות הפיננסיים; השוטר, כמובן, הוא הקונגרס - ואתה עובר אורח, שנשדד ונשדד על ידי שניהם.
קרל מרקס ופרידריך אנגלס כתבו, לפני 160 שנה, שהמדינה הייתה רק הרשות המבצעת לקפיטליסטית. אחרי מה שכולנו רואים, מי יכול לפקפק בכך?
האימפריה מתפוררת.
