אני בטוח שרבים מקוראי הבלוג הזה יודעים על הנושא הדוחף של עליית עלויות שכר הלימוד בקולג' באמריקה. זו בעיה גדולה. סיפור ארוך קצר: מיליונים רבים של אמריקאים צעירים ובעיקר אמריקאים ממעמד הפועלים מתומחרים משוק ההשכלה הגבוהה בתקופה שבה תואר לאחר תיכון חיוני יותר מתמיד להשגת ביטחון כלכלי בסיסי, כולל דברים קטנים כמו ביטוח בריאות (נמצא זמין בעיקר דרך עבודה לפני גיל 65 בארה"ב), בארה"ב הפוסט-תעשייתי ואחרי האיחוד...
כפי שדווח בהרחבה, צבא ארה"ב שואב רבים מהמתגייסים שלו מבני נוער ממעמד הפועלים שמקווים לעמוד בהוצאות המכללות הגדלות עם סיוע פדרלי שיוענק בתמורה ל"שירות" בחו"ל.
כפרופסור נלווה ולאחרונה במשרה מלאה (אורחים) המלמד סטודנטים שאינם מובחרים יחסית במהלך 15 השנים האחרונות לערך, תוצאה נלווית אחת ששמתי לב אליה בדרך כלל היא מספר הולך וגדל של תלמידים שנאבקים לשלב לימודים במשרה חלקית ולעתים קרובות מספיק תעסוקה במשרה מלאה והתחייבויות נסיעה נלוות. רבים מהסטודנטים הללו נקלעים למצוקת זמן מטריפה שנאכפת במידה לא קטנה מהדרישה שהם יעבדו בזמן שהם נרשמים לקולג'. וכמובן שיש מעט זמן לעבודה נוספת בקורס או קריאה בתחומים כמו אנגלית או פילוסופיה או היסטוריה (התחום שלי) כי הכל קשור לסיים בהקדם האפשרי לעבודה עם שכר טוב (לא זמין בדרך כלל למגמות אנגלית, פילוסופיה והיסטוריה) שיאפשר להם לשלם הלוואות ענק לסטודנטים הנדרשות כדי לעמוד בעלויות הסחטנות של הקולג'.
האשמים מאחורי שכר הלימוד המרקיע שחקים כוללים עלויות אדמיניסטרטיביות גבוהות ביותר, צמצום עלויות הבריאות הסטנדרטיות, ירידה בתמיכה ציבורית בהשכלה גבוהה וקיצוצי מס מדינתיים ופדרליים הקשורים. חלק ממשכורות הפקולטה ($100,000 ומעלה עבור שנים של הוראה בינונית ופרסומים משעממים) שאני מכיר הם ממש לא מהשורה, אבל בדרך כלל אני לא רואה שלהיות אקדמאי זה הרבה "נתיב לעושר": השכר מבאס יחסית למאמץ של רוב הפרופסור. וזה חלק, אגב, מזה שיש מעט יחסית רפובליקנים באמנויות הליברליות ובמדעי החברה.
אבל מה דעתך על זה כשילוב נוסף לקופה של הסלמה בהוצאות החינוך - דרישת הממשלה הפדרלית מאוניברסיטאות ומכללות לשדרג ולשדרג את רשתות המחשבים האינטרנטיות שלהן כדי להקל על יכולתו של האח הגדול לעקוב אחר דואר אלקטרוני ותקשורת מקוונת אחרת? לפי מאמר מצמרר ב"ניו יורק טיימס" של יום ראשון שעבר, דרישה זו (המגיעה מה-FCC של ג'ורג' אורוול בוש לבקשת מחלקת ה"צדק") תגדיל, "בממוצע, את שכר הלימוד השנתי ברוב האוניברסיטאות האמריקאיות בכ-450 דולר, במחיר תקופה שבה עליית עלויות החינוך היא כבר נקודה כואבת אצל הורים וחברי קונגרס". יתרה מכך: "באוניברסיטת ניו יורק,...הצו ידרוש התקנה של אלפי מכשירים חדשים ביותר מ-100 בניינים ברחבי מנהטן, בין אם הם מתגים קטנים בארון חיווט או נתבי צבירה גדולים ששולפים נתונים מאתרים רבים ושולחים אותם דרך האינטרנט, אמר דאג קרלסון, מנכ"ל שירותי התקשורת והמחשוב של האוניברסיטה".
"'בחלק האחורי של המעטפה, זה יעלה לנו מיליוני דולרים רבים', אמר מר קרלסון."
אוניברסיטת אילינוי צופה עלויות של 13 מיליון דולר.
הכל כדי שהמדינה הפרוטו-פשיסטית תוכל להגביר את יכולתה לשליטה מחשבתית בשם המלחמה נגד "פושעים, טרוריסטים ומרגלים".
אוניברסיטאות ואחרות מכינות תגובה משפטית.
הנה המאמר המלא של טיימס:
קריאת מחאה של מכללות לשדרוג מערכות מקוונות
מאת סאם דילון וסטפן לבטון
NYT
10/23/2005
הממשל הפדרלי, המרחיב את טווח ההגעה של חוק בן 11 שנים, דורש ממאות אוניברסיטאות, חברות תקשורת מקוונות וערים לשפץ את רשתות המחשבים האינטרנטיות שלהן כדי להקל על רשויות אכיפת החוק לנטר דואר אלקטרוני ואחרים מקוונים. תקשורת.
הפעולה, שלטענת הממשלה נועדה לסייע לתפוס טרוריסטים ופושעים אחרים, שחררה מחאות ואיום בתביעות מאוניברסיטאות, שטוענות שהיא תעלה להן לפחות 7 מיליארד דולר, תוך שהיא עושה מעט כדי לתפוס פורעי חוק. מכיוון שהממשלה תצטרך לזכות בצווי בית משפט לפני שתבצע מעקב, האוניברסיטאות אינן מעלות סוגיות של חירויות האזרח.
הצו, שהוצא על ידי ועדת התקשורת הפדרלית באוגוסט ופורסם לראשונה בפנקס הפדרלי בשבוע שעבר, מרחיב את הוראות חוק האזנת סתר משנת 1994 לא רק לאוניברסיטאות, אלא גם לספריות, שדות תעופה המספקים שירות אלחוטי וספקי גישה מסחרית לאינטרנט.
זה חל גם על עיריות המספקות גישה לאינטרנט לתושבים, בין אם הן עיירות כפריות או ערים כמו פילדלפיה וסן פרנסיסקו, שיש להן תוכניות לבנות רשתות גישה משלהן.
אולם עד כה, האוניברסיטאות היו הקולניות ביותר בהתנגדותן.
החוק משנת 1994, חוק סיוע בתקשורת לאכיפת חוק, מחייב ספקי טלפון להנדס את מערכות המיתוג שלהם על חשבונם, כך שסוכנים פדרליים יוכלו לקבל גישה קלה למעקב.
מתוך הכרה בצמיחה של תקשורת טלפונית ותקשורת אחרת, הצו דורש מארגונים כמו אוניברסיטאות המספקות גישה לאינטרנט גם לציית לחוק עד אביב 2007.
משרד המשפטים ביקש את הצו בשנה שעברה, ואמר כי טכנולוגיות חדשות כמו שירות טלפוני דרך האינטרנט מסכנות את היכולת של רשויות אכיפת החוק לבצע האזנות סתר "במאבקן בפושעים, טרוריסטים ומרגלים".
בכירים במשרד המשפטים, שסירבו להגיב למאמר זה, אמרו בהערותיהם הכתובות שהוגשו לוועדת התקשורת הפדרלית כי הדרישות החדשות נחוצות כדי לשמור על החוק מ-1994 "כדאי לנוכח השינוי המונומנטלי של תעשיית הטלקומוניקציה". לאפשר לאכיפת החוק "להגשים את המשימה שלה מול הטכנולוגיה המתקדמת במהירות".
ה-FCC אומר כי הוא שוקל אם לפטור מוסדות חינוך מחלק מהוראות החוק, אך הוא לא העניק ארכה לציות.
עורכי הדין של המועצה האמריקאית לחינוך, האיגוד הגדול ביותר במדינה לאוניברסיטאות ומכללות, מתכוננים לערער על הצו בפני בית המשפט לערעורים של ארצות הברית במחוז קולומביה, טרי וו. הארטל, סגן נשיא בכיר של המועצה, אמר יום שישי.
המרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה, קבוצת חירויות אזרח ללא מטרות רווח, גייסה תובעים לאתגר משפטי נפרד, תוך התמקדות בהתנגדויות לשליטה ממשלתית על האופן שבו ארגונים, כולל מאות חברות טכנולוגיה פרטיות, מעצבות מערכות אינטרנט, ג'יימס X. דמפסי, המרכז של המרכז. מנכ"ל, אמר ביום שישי.
האוניברסיטאות אינן מפקפקות בזכותה של הממשלה להשתמש בהאזנות סתר כדי לפקח על טרור או חשודים בפלילים בקמפוסים של מכללות, אמר מר הארטל, אלא רק לוח הזמנים המהיר של הצו לציות ועלות יוצאת דופן.
מומחי טכנולוגיה ששימשו על ידי בתי הספר העריכו שזה עלול לעלות לאוניברסיטאות לפחות 7 מיליארד דולר רק לקנות את מתגי האינטרנט והנתבים הדרושים לעמידה בדרישות. נתון זה אינו כולל התקנה או עלויות של שכירת והכשרת צוות לפקח על המעגלים המתוחכמים מסביב לשעון, כפי שהחוק מחייב, אמרו המומחים.
"זו האמא של כל המנדטים הלא ממומנים", אמר מר הארטל.
אפילו ההערכות הנמוכות ביותר של עלויות הציות יגדילו, בממוצע, את שכר הלימוד השנתי ברוב האוניברסיטאות האמריקאיות בכ-450 דולר, בתקופה שבה עלויות ההשכלה הגוברת כבר מהווה נקודה כואבת אצל ההורים וחברי הקונגרס, אמר מר הארטל.
באוניברסיטת ניו יורק, למשל, הצו ידרוש התקנה של אלפי מכשירים חדשים ביותר מ-100 בניינים ברחבי מנהטן, בין אם הם מתגים קטנים בארון חיווט או נתבי צבירה גדולים ששולפים נתונים מאתרים רבים ושולחים אותם. האינטרנט, אמר דאג קרלסון, מנהל התקשורת והמחשוב של האוניברסיטה.
"בחלק האחורי של המעטפה, זה יעלה לנו מיליוני דולרים רבים", אמר מר קרלסון.
גורמים רשמיים ב-FCC סירבו להגיב בפומבי, תוך שהם מציינים את הבדיקה המתמשכת שלהם לגבי פטורים אפשריים לצו.
כמה פקידי ממשלה אמרו שהם לא רואים בציות יקר מדי עבור המכללות מכיוון שהצו לא מצריך מעקב אחר רשתות המאפשרות לסטודנטים ולסגל לתקשר רק בינם לבין עצמם, כמו שירותי אינטראנט. הם גם אמרו שבתי הספר יידרשו להנגיש את הרשתות שלהם לרשויות אכיפת החוק רק בנקודה שבה הרשתות הללו מתחברות לעולם החיצון.
Educause, עמותה ללא מטרות רווח של אוניברסיטאות וקבוצות אחרות ששכרה עורכי דין כדי להכין את האתגר המשפטי שלה, הודיעה לחבריה על הצו במכתב ב-29 בספטמבר חתום על ידי מארק א. לוקר, סגן נשיא Educause.
מר לוקר יעץ לאוניברסיטאות להתחיל לתכנן כיצד לציית לצו, אותו תיארו בכירי האוניברסיטה כאתגר טכנולוגי יוצא דופן.
בניגוד לשירות טלפוני, ששולח זרם קול אלקטרוני קבוע דרך חוט, שידור של דואר אלקטרוני ומידע אחר באינטרנט שולח מנות נתונים שמפורקות בקצה אחד של שיחה ומורכבות מחדש בצד השני.
אוניברסיטאות מספקות מאות אתרי גישה לאינטרנט פוטנציאליים, כולל טרקלינים ואזורים אחרים המציעים שירות אלחוטי ושקעי אינטרנט בספריות, מעונות, כיתות ומעבדות, לעתים קרובות מפוזרים בעשרות בניינים.
אם פקידי אכיפת החוק מקבלים צו בית משפט לפקח על תקשורת האינטרנט של מישהו באוניברסיטה, הגישה הנוכחית היא לעבוד בשקט עם פקידי הקמפוס כדי לייחד אתרים ספציפיים ולהתקין את הציוד הדרוש לביצוע המעקב. גישת ה-low-tech הזו עבדה היטב בעבר, אמרו גורמים בכמה קמפוסים.
אבל החוק הפדרלי יחיל גישת היי-טק, שתאפשר לאכיפת החוק לפקח על תקשורת בקמפוסים ממקומות מרוחקים בסיבוב של מתג.
זה יחייב את האוניברסיטאות להנדס מחדש את הרשתות שלהן כך שכל נקודת גישה לרשת תשלח את כל התקשורת לא ישירות לאינטרנט, אלא תחילה למרכז תפעול רשת שבו ניתן לחבר את מנות הנתונים לחבילה אחת למסירה לרשויות החוק. , אמרו גורמים באוניברסיטה.
אלברט גידרי ג'וניור, עורך דין מסיאטל במשרד פרקינס קוי המייצג את Educause, אמר שהוא ונציגים אחרים של אוניברסיטאות ניהלו משא ומתן עם עורכי דין ופקידי טכנולוגיה מהבולשת הפדרלית, המחלקה לביטחון המולדת וסוכנויות אחרות מאז אביב בנושאים כולל הדרישות הטכניות שאוניברסיטאות יצטרכו לעמוד בהן כדי לציית לחוק.
"זה מאבק בשאלה אם ביואיק מספיק טובה, או שאתה צריך לקסוס?" אמר מר גידרי. "ה-FBI היא הסוכנות המובילה, והם מתעקשים על הלקסוס".
רשויות אכיפת החוק ביקשו רק לעתים רחוקות לפקח על תקשורת אינטרנט בכל מקום, הרבה פחות בקמפוסים או בספריות של אוניברסיטאות, על פי המרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה. בשנת 2003, רק 12 מתוך 1,442 צווי האזנת סתר של המדינה והפדרליות הוצאו לתקשורת מחשבים, וה-FBI מעולם לא טען כי הוא מתקשה לבצע אף אחת מ-12 האזנות סתר הללו, אמר המרכז.
"אנחנו כל הזמן שואלים את ה-FBI, מה הבעיה שאתה מנסה לפתור?" אמר מר דמפסי. "והם מעולם לא הראו שום בעיה עם אף אוניברסיטה או ספק גישה לאינטרנט למטרות רווח. ה-FBI חייב להוכיח בדיוק מדוע הוא רוצה להטיל נטל כה מפריע ויקר".
לארי ד' קונרד, קצין המידע הראשי באוניברסיטת פלורידה סטייט, שבה יותר מ-140 בניינים מצוידים לגישה לאינטרנט, אמר שיש דרכים קלות להגדיר האזנות סתר לאינטרנט.
"אבל הפחד הפרוע בעיניים שיש לי," אמר מר קונרד, "הוא שהממשלה תקבע שהכל חייב להיות אוטומטי, בכל עת, מה שאומר שאצטרך לעצב מחדש את כל רשת הקמפוסים שלנו".
הוא המשיך, "זה נראה כמו מוגזם לגרום לכל המוסדות האלה להוציא את הסכום העצום הזה של כסף עבור תרחיש של ממש במקרה".
אוניברסיטת אילינוי אומרת שהיא מודאגת מההזמנה מכיוון שהיא בשנה השנייה לשדרוג של 20 מיליון דולר של רשת הקמפוסים שלה. פיטר סיגל, קצין ההסברה הראשי של האוניברסיטה, העריך שהכללים החדשים יחייבו את האוניברסיטה לקנות 2,100 מכשירים חדשים, בעלות של 13 מיליון דולר נוספים, כדי להחליף ציוד שהוא חדש לגמרי.
"זה כמו שאתה קונה מכונית חדשה, ואז
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו