אז מי זה הבחור הזה? ובכן, שמי הוא בוב "בובו" סימפסון. אני חצי פנסיונר ועובד על תחביב הכתיבה שלי. אני עדיין עובד במשרה חלקית עבור WebTrax Studio שיש לו חבורה של אנשים מגניבים הקשורים אליו. WebTrax עובדת בעיקר עבור איגודי עובדים, קבוצות ללא מטרות רווח, ארגוני תמיכה חברתית ומוסדות חינוך. אני גם כותבת סתירות לקריקטוריסטית העבודה אסטל קרול. יחד אנו מפרסמים אותם בפרסומים איגודים ואלטרנטיביים בשם Carol*Simpson. נולדתי בוושינגטון וגדלתי בפרברי מרילנד. למדתי באוניברסיטת מרילנד והעליתי את הגיהנום כחבר בסטודנטים למען חברה דמוקרטית. חוויתי שם גם את הניסיון הראשון שלי באיחוד כחבר ב-AFSCME תחת הנהגתו הנאורה של גלדיס ג'פרסון. עברתי לאזור שיקגולנד ב-1975 ומאז אני גר כאן. ביליתי 20 שנה בהוראת אנגלית והיסטוריה בסאות' סייד של שיקגו. פגשתי הרבה צעירים ממעמד פועלים נבונים, שהאינטליגנציה והתובנות שלהם יעצבו את האומה הזו עוד שנים רבות. עבדתי גם כמתנדב של צוות שבילים של שירות היערות של ארה"ב שסייע בבניית ותחזוקה של שבילים דרך כמה אזורים מדהימים עד כאב של צפון אמריקה. אני סוציאליסט עבודה מיושן, מה שהופך אותי לאנכרוניזם אמיתי במאה ה-21 החדשה והאמיצה שלנו. כן אני יודע. רוב חברי האיגוד אפילו לא יודעים את המילים "סולידריות לנצח" וחברי האיגוד הם רק מיעוט קטן מכוח העבודה האמריקאי. אז מה. אנחנו נלחמים על החזרה של העבודה למרות המכשולים וכל הסיכויים אשר יהיו. מה עוד אנחנו יכולים לעשות? אנחנו חיים בכלכלת כלב אוכל כלב חתול אוכל עכבר וכרגע תנועת העבודה היא הכוח התרבותי האמיתי היחיד שעומד בינינו לבין ברבריות מוחלטת. אתה חושב שזו הגזמה? תאמיני לי, לא היית רוצה להיות בסביבה אם תנועת העבודה תארוז את זה ותוותר. יש לי שני ילדים: האחד סיים את לימודיו בקולג' והשני בתיכון. הם ובני דורם בוודאי ראויים לטוב יותר מאשר להצטרף לכוח עבודה עבדים שמגרד פרנסה על כוכב גוסס. אבל די לאבדון ולעגמומיות. הפכתי לראשונה לאקטיביסט חברתי בשנות ה-1960 ואני יודע שאנשים יכולים להתרומם כאשר הם צריכים. הנה לעולם טוב יותר! בוב "בובו" סימפסון- חבר: איגוד הסופרים הלאומי (UAW AFL-CIO)