קפיטליזמו... לנצח La satisfacción que siente Chávez y nuestros comunistas endógenos con los apuros que está pasando EEUU con su crisis financiera no la pueden ocultar, es una fiesta lo que se celebra al ver como el Estado, en manos del gobierno de Obama, tuvieron que intervenir a bancos, nacionalizar compañías aseguradoras, y prestarle dinero de la nación a las ensambladoras de vehículos y otras instituciones financieras, violando, según nuestros comunistas end and sisteógenos el mandamiento del en sisteógenos decurso del mercado. Y lo primero que debo decir, es que sí, efectivamente, hay una crisis financiera grave originada en Wall Street que afecta no solo la economía nacional norteamericana sino a todo el orbe, incluyendo a Venezuela, y que según Chávez en contraestaba blind la crisis que es global, obviando algo tan fundamental como que EEUU es nuestro principal cliente, que nos paga en dólares por nuestro petroleo y que además es nuestro primer proveedor de bienes y servicios. Es tal pobreza espiritual de los chavistas que aprovechan el problema para predicar las bondades ficticias del socialismo, para decir que Chávez es un brujo pues, desde hace décadas, predijo que esto iba a ocurrir, que gracias a sucestrasaden reservo ... דה נואבו, puro cuento. Para empezar, el capitalismo ha sido y es un sistema económico imperfecto, nunca se ha vanagloriado de una supuesta infalibilidad como sílo hace el comunismo, de hecho, las crisis económicas son el pan y el agua del sistema, obligándolo a crecercer, obligándolo a crecercer. , אין שגיאות חוזרות. Los problemas no asustan a los capitalistas, de hecho los buscan, los enfrentan y los dominan, porque el capitalismo es praxis, es acción, es movimiento, creación continua, es vida. Un economista medianamente preparado estudia las אין ספור משבר קפיטליזמו, עוד אירועי בעיות שונות, המקור המוניטרי, המסחר, השליטה, הפיננסים, הייצור, היקרות, המניות וכו'. Cada aspecto de la práctica del mercado ha sido puesto a prueba y se ha avanzado en mejorar su funcionamiento, en probar sus principios, sus controls, sus libertades, y con cada crisis el sistema se fortalece y se hace más confiable, porque fundamentalmente el sistema se basa en la confianza, en el cambio constante y en la creatividad. La economía en el sistema capitalista siempre tiende al equilibrio. ganancias para algunos perdidas para otros, aparecen las oportunidades, se producen las quiebras, y cuando el desequilibrio es muy grande, siempre queda la posibilidad de la intervención del Estado, no para poner fin al juego voleraro para capitalista, a sinloponer טונו. Esta idea es particularmente incomprensible para los comunistas quienes solo ven a la intervención del Estado para acabar con las libertades, la productividad, las ganancias, Chávez jamás comprenderá que el Estado está al servicio de la sociedad un, sistema y com enún que capitalista el mercado determina una manera de vida y de trabajo, y que cuando ese "דרך חיים" se ve amenazado, el Estado actúa para salvarlo, no para destruirlo y hacerse de lo que no es suyo: la vida y el trabajo de la gente. En un sistema capitalista el Estado juega un papel importante, de hecho gracias a su músculo fiscal mantiene un piso seguro gracias al cual funcionan las instituciones ¿Por qué no usarlo en momentos de crisis? En el caso de EEUU el país más poderoso y rico del planeta, las crisis de su sistema son gigantescas y sucede que, en el ejercicio de unos de sus atributos más preciados que es la libertad, los excesos pueden ser costosos, y eso es lo que está sucediendo, la especulación que es necesaria y normal en los processos de inversión, en manos de unos grupos de inescrupulosos, se escapa de control y hace daño, igualmente el exceso de controls por parte del Estado al imponerable metas sector incomiroreal fue la de ofrecer vivienda para todos, syn importar costos, produciendo una recesión mundial. Se está incluso hablando de prescindir del elemento financiero de la economía, para darle fuerza a la economía real y productiva, dejando atrás todos esos valores artificiales assignados a productos e instrumentos financieros, cuyo objetivo era elevar el rendimiento de hanciones tanta deuda tóxica en el sistema. La economía norteamericana está buscando su balance en medio de una crisis que afecta a todo el planeta, a nadie le conviene hacer fiesta con este problema, por ello es que las ayudas vienen de todos lados y afortunadamente el pueblo norteamericano moral para hacerle frente a esta situación y saldrá adelante, y el sistema capitalista se hará más fuerte. El capitalismo es un sistema en plena evolución, סתגלן y elástico, no es como el socialismo rígido, controlador y carente de creatividad (es incapaz de generar riqueza, lo que hace es mal distribuir la que existe), en términos de producir bienestar, mercado es pródigo en fórmulas y propuestas. Si las crisis son oportunidades, entonces no dudo que tendremos capitalismo para rato, lo cual me place y desespera a Chávez.

שאול, אני מניח שאתה מדבר אנגלית מכיוון שאתה ללא ספק אדם עם מנוף גבוה של השכלה פורמלית ומשום שבחרת להשתמש בזה בכותרת ההומאז' שלך לקפיטליזם. הצלחתי להבין טוב בספרדית במהלך השנים האחרונות כשגרתי באמריקה הלטינית, אבל אני לא כותב כל כך טוב בשפה החדשה הזו. לכתבה. כשבאתי מאוסטרליה, שבה לא מלמדים מערכות כלכליות, נאלץ להתווכח בין הרוב לאמריקה הלטינית בתקופה זו של ויכוחים ושינויים מסיביים, אצטרך לומר שבאתי להטיל ספק במערכת שאליה חונכתי. ההבנה שלי כילדה הייתה שעוני קיים בגלל השכל הפחות או חוסר המזל הגיאוגרפי של אלה מעבר לים שלא נהנו מהזכות לחינוך, בריאות, דיור וכו'. זה נראה סביר מהתמונות של סומליה מורעבת שהגיעו אליי טלוויזיה בחיפוש אחר צדקה עולמית עשירה. אבל כשעברתי לאירופה לזמן קצר בעקבות הלימודים דברים השתנו. התחלתי לראות את העולם מעבר לשפה האנגלית ולהתעניין אמיתי בהיסטוריה. תחילה זו של מזרח אירופה ורוסיה ואחר כך אמריקה הלטינית. אני חייב להודות שהתדמית של צ'ה גווארה בשימוש כהצהרה אופנתית בכל רחבי לונדון הייתה חלק מעוררות העניין שלי ביבשת היפה והמגוונת שלך. נסעתי ממקסיקו לצ'ילה לבד למדתי ספרדית בדרך ופיתחתי הבנה חדשה יותר אנושית של עוני ועושר. התברר שלמדינות כמו גואטמלה ובוליביה עם עוני נואש יש גם כמויות אדירות של עושר טבעי ואוכלוסיות עובדות קשה שהתמקדות בהשגת עבודה ושמירה על משפחותיהן מעל הכל. הייתי צריך למצוא סיבה אחרת למה שגורם לעוני. העבודה בבית יתומים בגואטמלה גרמה לי לחשוש מהעתיד ולקונן על העבר של כל הנשמות הצעירות שבא לי לטפל בהן כל כך. הסתכלתי אל העבר. קראתי על ג'קובו ארבנץ וריגובורטי מנצ'ו. גואטמלה אכן נלחמה למען זכויות בסיסיות לאדמות ולחינוך. האנשים הפסידו, ה-CIA תמך בימין ניצח. התוצאה? גואטמלה היא מדינה מסוכנת מאוד עם אי שוויון עצום שהמשאבים שלה מוענקים לחברות זרות מחוסר מדיניות לאומית. הקפיטליזם שולט בשיא, אבל סחר חופשי ורגולציה לא קיימת של קרקעות ומקומות עבודה מספקים איכות חיים למעטים מיוחסים. מהי הדרך קדימה. איזה מפעל חינוך או בריאות יבוא להציל את העניים או איך הם ישיגו שכר כמו העשירים כדי ליהנות מהגישה שלהם לשירותים. בטח יהיו כמה שיעשו את קפיצת המדרגה בשיעורים אבל אלה יוצאי דופן. לילדי המעמד הנמוך לעולם לא תהיה הזדמנות להתמודד על תפקיד הניהול שיגיע לבן או לבת של אחד מאותה כיתה. אתה רואה בהקשר של היבשת שלך ונצואלה ובעלות בריתה החדשות הן מקור לתקווה גדולה מאחר שהן קיבלו מנדט לסטות מהדרך שהוכתבה על ידי המוסדות הפיננסיים בעולם לכל מדינות הרוב (השלישית) עוֹלָם. לומר שהמשבר הכלכלי הוא הלחם והמים של הקפיטליזם זה לומר שהוא חי מסבל. כמה ילדים ימותו כי להורים שלהם אין כסף לשלם עבור שירותי בריאות, כמה נאלצים לצאת לרחובות או לזנות מרעב. לא צריך לחגוג את המשבר הזה אבל גם לא לקבל אותו כבלתי נמנע. ההצהרות שלך על כך שהמערכת מתעדנת במשבר חוגגות עליבות. הקפיטליזם גמיש במידה שבה כל ניסיון למצוא רווח נחשב למשחק הוגן. המשחק הזה הוא שדחף מאות מיליונים מהאדמה שלהם לעבור לעיר כדי לספק שירותים זולים לעשירים. ניקיון בתים, נעליים או מכירת מסטיק במקום קיום חיים על הקרקע הוא פריון קפיטליסטי. מגמה זו חייבת להתהפך ברחבי העולם כדי שלמין האנושי יהיה עתיד. ירידה בצריכת האנרגיה היא בלתי נמנעת בין אם זה 50, 100 או 500 שנה לפנינו, נחזור לארץ בהמוניה כשהתחבורה לא כל כך זולה. ונצואלה היא מובילה במגמה זו עם הדחף שלה להסתפק במזון ובכך לביטחון. אתה יכול לבחור להכחיש כל הישג של הממשלה הנוכחית ולשלול את ערכה של המערכת הדינמית החדשה שנוצרת, אבל אם זה קפיטליזם שאתה רוצה, יש עולם של עליבות קפיטליסטית לחקור. לאור השכלתך וכישורי הכתיבה הרהוטים אין לי ספק שתמיד יהיה לך כמוני מקום גבוה מספיק על העץ הקפיטליסטי כדי להגיע לפירות אבל אל תשכח את השורשים שבהם העבודה הקשה נעשית בחושך ובעמל עקר. . אני מפציר להמשיך ולחקור את ממשלת ונצואלה ולהתלבט עם בני ארצך, אבל בבקשה הכניסו את המשטרים הקפיטליסטיים של שאר העולם לאותה בדיקה. בלעדיו, האמינות שלך אובדת יחד עם האינטליגנציה שלך לעולם מונו-תרבותי שנשלט על ידי הדולר.

מר קיגן היקר

תודה על ההערות שלך למאמר שלי, זה נכון, הקפיטליזם באמריקה הלטינית לא עבד כמו שצריך, לא בגלל שהמערכת כשלה, אלא בגלל שלאנשים שעובדים עליה לא היה הרבה עניין בכלכלה של המדינות בכללותן, אבל רק ברווחים לכיסן, החל מכמה ממשלות, כמו הממשלה האמריקאית, שמתרגלת אימפריאליזם וניצול גס במשך עשרות שנים, וממשלותינו שלא הצליחו לחפש קודם כל את האינטרס הלאומי שלנו, ואת עמנו. שלא היה מוכן לדמוקרטיה. אבל המערכת עובדת, והקפיטליזם קישר לעצמו ערכים חשובים כמו חופש ודמוקרטיה. אנחנו משלמים עכשיו על הכלים השבורים כשמערכת אופורטוניסטית, כמו סוציאליזם, המשגשגת בעוני ובעליבות, השתלטה על מדינותינו תוך שהיא מבטלת את החירות והדמוקרטיה ומכפילה את העוני. ונצואלה הולכת במסלול ישיר לגיהנום, הדיקטטור שלנו והמשטר שלו מטיפים לאהבה וסולידריות, אבל מדינת משטרה שולטת בכל היבט של חיינו, והאשמה ההיסטורית בקפיטליזם היא התירוץ המושלם להרוג את שורשי העצמאות והאינדיבידואליות . מר קיגן, בניגוד לדעתו של קולונל צ'אבס, ארצי מעולם לא הייתה קפיטליסטית; כל הממשלות שלנו במעבר הדמוקרטי האחרון שלנו היו כולן סוציאליסטיות. הזמנים השתנו, והעולם מתקדם, התשובה הרציונלית היחידה לעוני היא פרודוקטיביות, יותר הזדמנויות, יותר תעסוקה, זו טעות ליפול לאחור על הסוג הגרוע ביותר של אימפריאליזם, האימפריאליזם הקומוניסטי שצ'אבס בונה באמריקה הלטינית.

בברכה.

סאול גודוי גומז 

---