על פי דגם הקמפיין הבינלאומי של לחץ כלכלי ופוליטי שסייע להפסיק את האפרטהייד הדרום אפריקאי לפני כמעט שני עשורים, תנועת החרם, ההסרה והסנקציות (BDS) ההולכת וגוברת המכוונת לכיבוש השטחים הפלסטיניים של ישראל, השיגה ניצחונות בולטים לאחרונה.

ההישגים כוללים את ההכרזה באפריל כי חנות הדגל הלונדונית של אהבה, חברת קוסמטיקה ישראלית שמייצרת את מוצריה בהתנחלות בלתי חוקית בגדה המערבית, מאבדת את חוזה השכירות שלו בתגובה לשנים של מחאה. בפברואר הצטרף זמר הפולק האגדי פיט סיגר לסגל האמנים שמכבדים את החרם על ישראל, ביניהם אלביס קוסטלו, דסטין הופמן, גיל סקוט-הרון, ג'וני דפ והפיקסיז.

מגיני ישראל מבטלים את הניצחונות הללו כמרגיזים קלים, אך הממשלה הגיבה בבהלה. בפברואר נתנה הכנסת אישור ראשוני להצעת חוק המפלילת תמיכה ב-BDS. פרשנים ישראלים, כולל מכון רעות המשפיע בתל אביב, כינו את תנועת ה-BDS "איום אסטרטגי" על מדינת ישראל. וארצות הברית, הפטרונית של ישראל, הצטרפה למקהלת המבקרים. "כאשר מחרימים אקדמאים מישראל - זה לא התנגדות למדיניות - זו אנטישמיות", אמרה חנה רוזנטל, שליחה של משרד החוץ למאבק באנטישמיות, בנאום ב-2 באפריל.

ההצהרה של רוזנטל הגיעה מיד לאחר שהקונסוליה האמריקנית בירושלים אישרה ויזה באיחור רב לעומר ברגותי, דמות מובילה בתנועת ה-BDS. מחבר הספר החדש, חרם, מימוש וסנקציות: המאבק הגלובלי למען זכויות הפלסטינים, ברגותי נאלץ לדחות סיור בקמפוסים של המכללות בארה"ב לאחר שהוויזה שלו נעצרה לארבעה חודשים. בתגובה קמפיין בינלאומי הפציץ את הקונסוליה בשיחות טלפון ובמיילים.

הניסיון להרוס את סיבוב ההופעות של ברגותי אינו מפתיע בהקשר של הביקורת המוגברת של ממשלת ארה"ב וישראל על הפופולריות הגוברת של תנועת ה-BDS. ברגותי הוא חבר מייסד של הקמפיין הפלסטיני לחרם האקדמי והתרבותי על ישראל, והעיתונאי עטור הפרסים מקס בלומנטל מתייחס לברגותי כ"אחד האסטרטגים והמקדמים היעילים ביותר של תנועת ה-BDS".

נפגשתי עם ברגותי לאחר שהמו"ל שלו, היימרקט ספרים, קבע מחדש את סיבוב ההופעות שלו לאפריל. ברגותי, שישב בבית קפה הומה אדם במנהטן, דיבר על בניית הניסיון שלו כפעיל נגד האפרטהייד על ידי מיקוד תשומת הלב שלו בקמפוסים של המכללות בארה"ב. "כשהייתי בתנועה נגד האפרטהייד, ידענו שניצחנו כשקולומביה, סטנפורד, ברקלי, הרווארד ופרינסטון נפרדו. זו הייתה תחילת הסוף של שיטת האפרטהייד בדרום אפריקה".

ברגותי מתאר את ספרו כ"על תנועה שעדיין צומחת במהירות רבה, למעשה, ומשתנה ומשתנה וזוכה לתומכים רבים נוספים. [הספר] בוחן את הבסיס האינטלקטואלי העיקרי לתנועה, ההישגים העיקריים, האתגרים העיקריים ולאן אנו מתקדמים מכאן".

לתנועה שלוש דרישות: הפסקת הכיבוש של ישראל באדמות פלסטיניות ופירוק מחסום ההפרדה, שוויון לפלסטינים אזרחי ישראל וזכות השיבה לפליטים הפלסטינים. כדי לעמוד ביעדים אלו, תנועת ה-BDS דוגלת בהחרמת מוצרים ומוסדות ישראלים, ביטול מחברות המרוויחות מהכיבוש ומהסנקציות הממשלתיות על ישראל.

מבקרי ה-BDS טוענים כי התנועה מבקשת "דה-לגיטימציה" לישראל. ברגותי דוחה האשמות כאלה: "זה במקרה הטוב צבוע, מופרך וחסר בסיס לחלוטין. בתנועה נגד האפרטהייד בימי דרום אפריקה - שהייתי חלק ממנה - אף אחד לא טען שההתנגדות לאפרטהייד בדרום אפריקה היא דה-לגיטימציה של דרום אפריקאים, אפריקנרים, לבנים, דרום אפריקאים אנגלים. זה נתפס כדה-לגיטימציה לאפרטהייד, כפי שהיה... אנחנו עושים דה-לגיטימציה לכיבוש, אפרטהייד ושלילת זכויות. אנחנו לא עושים דה-לגיטימציה לאף אדם ככזה".

ברור מהתגובות של ממשלות חזקות שתנועת ה-BDS חותכת את מעוזי התמיכה בישראל במערב - בדיוק המטרה של התנועה, אומר ברגותי. "אני חושב שכבר ניצחנו בקרב על הלבבות והמוחות במקומות רבים במערב, במיוחד במערב אירופה. … סקרים אחרונים מראים כי האירופים רואים בישראל, יחד עם צפון קוריאה, איראן ופקיסטן, את האיומים החשובים ביותר לשלום העולם. אז ישראל נמצאת שם למטה בליגה הזו, ותנועת ה-BDS שיחקה תפקיד מפתח".

אבל בארצות הברית ההימור גבוה עוד יותר. ברגותי אומר, "מוקדם מדי להזכיר שינוי אמיתי ומהותי בשיח [הזרם המרכזי] בארה"ב על הסכסוך הקולוניאלי הפלסטיני-ישראלי", אבל ברמת הבסיס ובקמפוסים של המכללות יש "שינוי ים במונחים של השיח."

לדוגמה, הסטודנטים למען הצדק בפלסטין של אוניברסיטת ניו יורק רק פתחו במסע מכירות בקמפוס שלהם, וסטודנטים באוניברסיטת אריזונה פתחו לאחרונה במאמץ דומה.

תנועת ה-BDS בארצות הברית מתמודדת עם כוחות חזקים. בדחיפה של ממשלת ישראל, ארגונים כמו הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה והמועצה היהודית לענייני ציבור התחייבו להוציא 6 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות כדי להילחם ביוזמות BDS. למרות זאת, קבוצות יהודיות שמאלניות כמו הקבוצה הציונית מרצ ארה"ב החלו לאמץ את ההיגיון של החרם. דוגמה מצוינת היא הקול היהודי לשלום, שמוביל בימים אלה קמפיין ללחוץ על קרן הפנסיה TIAA-CREF להוריד אחזקות מחברות שמרוויחות מהכיבוש.

"קבוצות יהודיות רבות שישבו בעבר על הגדר לפני הטבח הישראלי בעזה נקטו צד בתמיכה בזכויות הפלסטינים אחרי עזה. יותר ויותר הם הולכים לכיוון של BDS", אומר ברגותי.

כמה פעילים טענו כי תנועת ה-BDS עשויה כעת להפיק תועלת מההתקוממויות הערביות, שכבשו ועוררו השראה בקרב אמריקאים רבים, כפי שניתן לראות בהפגנות האיגודים בוויסקונסין.

"רוב ההתקוממויות הערביות נותנות קרדיט לאינתיפאדה הפלסטינית, האינתיפאדה הראשונה, כהשראה העיקרית למהפכות שלהן. בתורו, אנו מקבלים השראה רבה מהמהפכות של העמים, במיוחד בתוניסיה ובמצרים. והכי חשוב, חל שינוי דרסטי ובלתי הפיך במאזן הכוחות לאחר המהפכה המצרית", אומר ברגותי. 

---