הגיבורים של 1914 היו סהרוריים, ערניים אך לא רואים, רדופים בחלומות, אך עיוורים למציאות הזוועה שהם עמדו להביא לעולם".
של כריסטופר קלארק הסליפרים מספר את סיפור פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ממפה עולם רב קוטבי מרותק מאימפריאליזם ופרנויה, קלארק מסרב להטיל את האשמה על מעצמה אחת. במקום זאת, הוא מסביר כיצד מנהיגים פוליטיים צמצמו את הסיכויים לשלום צעד שגוי בכל פעם, ונכנסו סהרורית לתוך אסון עולמי שגרם למותם של כ-20 מיליון בני אדם.
היום, שוב, המנהיגים הפוליטיים שלנו עוברים משבר אחר משבר כדי לשכנע את עצמם שמלחמה היא הפתרון היחיד. ההבדל העיקרי הוא שהפעם הם לא מסתובבים בסהרומיות למלחמה. הם עושים זאת בעיניים פקוחות לרווחה.
במשך חודשים, מיליונים מאיתנו הפגינו למען הפסקת אש בעזה כדי לעצור את אובדן החיים, לסיים את מעגל האלימות התמידי ולמנוע הסלמה רחבה יותר. התעלמו מאיתנו, הושמצו ודמוניזציה. בשבוע שעבר, ישראל ביצע תקיפות טילים נגד איראן בסכסוך המתרחב במהירות ברחבי המזרח התיכון. גם ללא מעורבות של שחקנים גלובליים נוספים, ההשלכות האנושיות, הכלכליות והסביבתיות של מלחמה כוללת עם איראן יהיו הרות אסון עבור העולם כולו.
אנחנו לא צריכים לדמיין את התרחיש הגרוע ביותר כדי להפעיל את הבלמים. בעוד ממשלת ישראל שקלה את אפשרויותיה בתגובה למתקפה של איראן ב-14 באפריל, פצצות המשיכו ליפול על פלסטינים בעזה. במהלך החודשים האחרונים, בני אדם נאלצו לסבול רמה של אימה שאמורה לרדוף אותנו לנצח. משפחות שלמות נמחקו - והניצולים יתמודדו עם השלכות בריאות נפשיות לכל החיים לדורות הבאים. שכונות נמחקו לחלוטין, זרועות גופות וגפיים. הרופאים מבצעים קטיעות ללא הרדמה. ילדים אוספים מקלות ועלים מהאדמה ועיצוב "לחם" ממזון לבעלי חיים כדי להישאר בחיים. אם רצח העם המתגלגל בעם הפלסטיני אינו מהווה כבר תרחיש גרוע ביותר, מה כן?
עוד באוקטובר, רבים מאיתנו הזהיר שאנחנו עדים תחילת ההשמדה המוחלטת של עזה ואנשיה, והתחננו בפני מנהיגים פוליטיים משני הצדדים לקרוא לפשעי מלחמה שבוצעו לנגד עיניהם. היום, כמה פוליטיקאים סוף סוף התחילו לסגת, מפוחדים מההשלכות האלקטורליות של חוסר האנושיות שלהם. אם הייתה להם יושרה כלשהי, הם היו בוכים על 33,000 פלסטינים שנהרגו, הורעבו או נקברו מתחת להריסות בגלל פחדנותם המוסרית והפוליטית.
כיום, תלמידי בית ספר מלמדים על הפשעים הגרועים ביותר של ההיסטוריה נגד האנושות. הם מתבקשים לחשוב כיצד פשעים אלו יכלו להתרחש. והם לומדים שמות של דמויות פוליטיות שתמכו או אפשרו זוועות כאלה. בעתיד הקרוב, ספרי ההיסטוריה שלנו יביישו את מי שהייתה להם ההזדמנות לעצור את הטבח הזה אך בחרו לעודד את המלחמה במקום. הם יונצחו בשל חוסר יכולתם להתייחס לחיים הישראלים והפלסטינים בשוויון ערך. הם ייזכרו בשל כישלונם למנוע רצח עם.
בעקבות הזוועה, אנו זקוקים לפוליטיקאים בעלי יכולת ונכונות להקל באופן אקטיבי על הסלמה ודיפלומטיה. במקום זאת, הצמא שלהם למלחמה מסכן את כולנו. הממשלה שלנו הייתה יכולה לקרוא להפסקת אש כבר מההתחלה. במקום זאת, היא סללה נתיב להסלמה על ידי הפעלת מתקפות צבאיות נגד תימן, אחת המדינות העניות בעולם, והכפלה של מדיניות ייצוא הנשק לישראל, מה שמניע תעשיית נשק גלובלית רחבה יותר שמרוויחה ממוות. הכל עם תמיכת האופוזיציה הרשמית של הוד מלכותו, מסמן המשך של מדיניות חוץ לא אתית ולא עקבית שמתייחס לחלק מהאנשים כאזרחים חפים מפשע ואחרים כאל נזק נלווה.
מאות אלפים מאיתנו ממשיכים לצעוד כי בני אדם ממשיכים למות - ואנחנו נהיה שם שוב בלונדון בשבת, לצעדה לאומית נוספת למען פלסטין. אנחנו נפגין למען הפסקת אש ולמען הדרך היחידה לשלום צודק ובר קיימא: קץ לכיבוש פלסטין. אנחנו מונחים על ידי תקווה, לא שנאה. שֶׁלָנוּ הפגנות מורכבים מאנשים מכל הגילאים, האמונות והרקע, המאוחדים ברצון לשים קץ לסבל האנושי. ואנחנו חלק מתנועה רחבה יותר שרוצה לראות קץ לכל המלחמות: באוקראינה, תימן, סודן, מערב פפואה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובמקומות אחרים.
רבים מאיתנו בילינו את כל חיינו בהגנה על זכויות אדם עבור כולם, בכל מקום, לעתים קרובות מול התנגדות גדולה. המבקרים שלנו יודעים זאת. מה שהם באמת מתנגדים לו הוא הרצון שלנו לבנות עולם שווה יותר, בר קיימא ושליו לכולם.
ביטחון אמיתי זה לא הורס את השכן שלך, זה מסתדר עם השכן שלך. זה שיש מספיק אוכל על השולחן, קורת גג מעל הראש וכוכב בר קיימא. מנהיגים פוליטיים עשויים להתגאות בג'ינגואיזם המיליטריסטי שלהם, בידיעה שילדים של מישהו אחר ישלמו את המחיר. עם זאת, האמת היא שהצמא שלהם למלחמה מסכן את כולנו. אם לפוליטיקאים שלנו אכפת מהמורשת שהם משאירים אחריהם, אולי הם ירצו לשאול את עצמם: אם הם לא מצליחים לסלול דרך לשלום, מי יהיה בסביבה כדי לזכור אותם?
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו