מקור: Verso Books
צילום מאת ComposedPix/Shutterstock.com
בספר החדש שלנו מחפשים סוציאליזם ציינו את האופן שבו המזכיר הכללי של המפלגה, איאן מקניקול, וצוותו היו מעורבים בבחינת האפשרות למנוע מג'רמי קורבין להתמודד בבחירות השניות למנהיגות ב-2016, והשערנו שהלייבור עשוי היה לנצח בבחירות 2017 אלמלא פקידי מקניקול. עצר כספי בחירות ממושבים שהמפלגה התקרבה מאוד לזכייה בהם. הדו"ח הפנימי שהודלף לאחרונה על הטיפול של בכירי המפלגה בתלונות אנטישמיות תומך רבות בדעה זו. זה מראה שכמה בכירים מרכזיים התנגדו בחריפות למנהיג ודאגו יותר מכל להגן על מושבים של חברי פרלמנט מהלייבור המתנגדים לקורבין - מושבים שלמעשה התבררו כבטוחים מאוד, הודות לזינוק הבחירות שהובילה קורבין בהשראתו - וכן למנוע תמיכה במועמדים שהם ראו כתומכים בו, במושבים שניתן היה לזכות בהם. הם ציפו שהמפלגה תפסיד, וקיוו שהיא תפסיד כל כך קשה שקורבין יצטרך להתפטר.
כפי שציין ג'ון מקדונל, רק 2,500 קולות נוספים בשבעה אזורי בחירה שוליים בלבד, קולות שהיו עשויים להתקבל אילו היו מוקדשים להם יותר משאבים, היו יכולים להעמיד את קורבין, ולא את מיי, בעמדה להקים ממשלת מיעוט. - ממשלה שבוודאי הייתה מנצלת את השנתיים הבאות כדי להתחיל לבנות מחדש את ה-NHS, הרבה לפני שמגיפת קוביד-19 תקפה. היה לו גם סיכוי טוב לנהל משא ומתן על הסכם ברקזיט עד למועד האחרון של 2019, ומונע מהחזון הדמוקרטי של המניפסט של 2017 להיקבר על ידי תשישות הברקזיט שנבעה מחוסר הפשרה של הימין הטורי.
ברור עד כאב ששילם מחיר כבד על ההחלטה, שהתקבלה מתוך אינטרס של אחדות המפלגה, להשאיר את איאין מקניקול וצוותו בתפקיד בשנתיים הראשונות למנהיגותו של קורבין.
כמובן שאין זה מפתיע שאחרי 13 שנים של ניו לייבור רוב הבכירים במפלגה היו כעת בליירים. מה שמדהים בהתנהגותם, כפי שנחשף בדו"ח מרץ, הוא לא רק העוינות הנלהבת שלהם לפוליטיקה של ג'רמי קורבין, אלא אפילו יותר מהי הזכות שהם חשו לנסות להחליף אותם, בניגוד לרצונות המובעים בבירור של מספר חברים שהורחב באופן דרמטי. הם כמובן ידעו שבכך הם מקבלים גיבוי פרטי של רוב חברי הפרלמנט של הלייבור, אבל חשוב גם להכיר בכך אם הם פעלו בהתאם לנוהג העבר. כפי שאנו מראים בספרנו, צוות המפלגה תמיד פעל כדי לאכוף את אחיזתם של אנשי הימין, הפרלמנטרים במפלגה ולהדיר או להחליש את הזרם הסוציאליסטי בתוכה. ה'תיקוף' הנלהב שלהם לחברי מפלגה חדשים לפני הבחירות למנהיגות ב-2016, כדי להוציא את כל מי שנראה כסוציאליסט ('טרוטים' בעגה שלהם), היה בקו ישיר של מוצא מהעבודה שעשה צוות המפלגה לאורך הקור שנות מלחמה כדי לגרש מהמפלגה אנשים הנראים כלא אטלנטיסטיים מספיק. ההתנגדות של רבים כל כך מעובדי המפלגה למאבק הארוך למען דמוקרטיה פנים-מפלגתית לאורך שנות ה-1970, והעדיפות שהם נתנו לקבור את כל עקבותיה לקראת התבוסה האלקטורלית של הלייבור ב-1983 (שג'רמי קורבין בזמנו במיוחד מיוחס ל'חוסר היכולת של מכונת המפלגה') סלל את הדרך לתרגול האכזרי יותר שלהם תחת ניו לייבור להדיר אנשי שמאל מזכייה בבחירה כמועמדים לפרלמנט.
בסוגיית האנטישמיות במפלגה, ציינו בספר שהנושא התפתל כדי להפוך את תמיכתו של קורבין – ובסופו של דבר כל חברי פרלמנט או חבר מפלגת הלייבור – בזכויות הפלסטינים להוכחה לכך שהם אנטישמיות. ועכשיו הדו"ח גם מראה שעד כה מלהסכים לאנטישמיות, משרדו של קורבין ניסה קשה אך ללא הצלחה לגרום לבכירים האחראים להתמודד ביעילות עם התלונות שהוגשו במהלך כהונתו של מקניקול. נראה שהפקידים כל כך התמקדו בערעור ההנהגה שהם התרשלו לטפל כראוי בכל התלונות, לא רק אלה על אנטישמיות. אבל הם אפשרו לקורבין ולמפלגה להצטייר כמי שמסכים לאנטישמיות, ואפילו כאנטישמיות בעצמם, לשון הרע שהופצה בהתלהבות על ידי התקשורת, ולא פחות מכך הגרדיאן וה-BBC. לא ניתן לדעת את התרומה של זה לתבוסה של המפלגה, אבל חוקרי הלייבור מצאו את זה מצוטט לעתים קרובות נגד קורבין על מפתן הדלת.
אבל אחד הקטעים המסבירים ביותר ב-851 העמודים של הדו"ח, שעובר ללב מה שפרויקט השמאל החדש של הלייבור עסק בו מאז ומתמיד, הוא חילופי דברים בין שני פקידים אזוריים של מפלגת הלייבור שדנו ביוזמת מומנטום לגייס מארגנים אזוריים משלהם. בתחילת 2016. התפתחות זו איימה על שליטתם של הפקידים האזוריים במפלגה בבסיס, אבל אחד מהם הודה בכנות שהמארגנים של מומנטום בתשלום נמוך "יעשו את עבודת היסוד שאי אפשר להתאמץ לעשות והם יעסיקו את החברים בצורה שלא נוכל לעשות. להיות דפוק עם. הם הולכים להיות בעלי מוטיבציה כל כך'. כאן בקצרה הייתה התפיסה האלטרנטיבית של המפלגה שירש פרויקט קורבין מהשמאל החדש של שנות ה-1970: מפלגה שעוסקת בדאגות של אנשים ובמאבקים פוליטיים בבסיס, וכתוצאה מכך מסוגלת לנצח בבחירות ולדחוף שינויים קיצוניים עם תמיכה עממית המונית.
אבל האופן שבו הדו"ח מתאר את המאמצים של בכירי המפלגה לחסום את זה כ'פלגתי' הוא מטעה. לקרוא לזה 'פלעוניות' נוטה לרמוז על סוג של שוויון ערך בין מה שהם עמדו בו לבין מה שהם רצו למנוע. אבל פרויקט קורבין לא היה רק אלטרנטיבה לבלייריזם. היא לא רק עמדה, אלא גם נקטה כמה צעדים רציניים לקראת קידום, תפיסה חלופית של פוליטיקה דמוקרטית המסוגלת למצוא פתרונות פרוגרסיביים לבעיות הגורליות שיש לפתור במאה ה-21, או בכלל לא.
היסטוריה חדשה ומהותית של השמאל החדש של הלייבור מטוני בן ועד ג'רמי קורבין
עלייתו המהירה של ג'רמי קורבין להנהגת מפלגת הלייבור, מונעת על ידי שפע של תמיכה עממית במיוחד בקרב הצעירים, נתקלה בזמנו בתקשורת מבולבלת. מאיפה הגיע ג'רמי קורבין? בחיפוש אחר סוציאליזם, ליאו פאניץ' וקולין לייס טוענים שרק על ידי הבנת שורשיו של קורבין במאבקו הארוך של השמאל הלייבור החדש לחרוג מגבולות ה'סוציאליזם הפרלמנטרי' ודמוקרטיזציה של המפלגה, כתנאי מוקדם לדמוקרטיזציה של המדינה, יכולים אתה מבין את הזינוק שלו להיות מנהיג המפלגה.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו