ב-30 באוקטובר 2023, רשויות ישראל אמר שהם הרגו "עשרות" לוחמי חמאס בימים הראשונים של פלישתם הקרקעית. בינתיים, משרד הבריאות של עזה נאבק לשמור על שלו אתר אינטרנט באינטרנט לאור המחסור בחשמל, אינטרנט והתקפות. למרות זאת, ב-29 באוקטובר בצהריים, משרד הבריאות אמר כי מניין ההרוגים בעזה עומד כעת על 8,005 (מתוכם 67 אחוזים הם נשים וילדים). למי שמפקפק במספרים, משרד הבריאות היה שחרור רשימות המתים עם שלהם יִשׂרְאֵלִי מספרי זיהוי (זה סימן לכיבוש של הפלסטינים בעזה שכאשר הם נולדים, הם חייבים להיות רשום לא על ידי הרשות הפלסטינית אלא על ידי ישראל). הצילו את הילדים אומר כי יותר ילדים (3,195) נהרגו בהפצצות ישראליות במהלך שלושת השבועות הללו מאשר נהרגו בסך הכל בכל אזורי הסכסוך מאז 2019.
סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטיניים במזרח הקרוב (אונר"א) אמר שעד יום ראשון ה-29, 1.4 מיליון פלסטינים מתוך 2.3 מיליון נעקרו מבתיהם, כאשר 671,000 תפסו מחסה ב-150 מתקני אונר"א. רוב ההרוגים מפצצות ישראליות ופגזי טנקים היו אזרחים. יחס ההרוגים בין לוחמים (מעטים) לאזרחים (רבים) מדהים, הרבה מעבר למתרחש במלחמה (לעומת זאת, מבין 1,400 הישראלים נהרג ב-7 באוקטובר על ידי חמאס ופלגים אחרים, 48.4 אחוזים היו חיילים). באומרו שהם הרגו "עשרות" חמושים של חמאס - היעד לכאורה - ובמקביל הרגו אלפי פלסטינים, הודו הרשויות הישראליות בפני העולם שמלחמתם הביאה להרבה יותר מוות אזרחים מאשר למוות של לוחמים.
בינתיים, הצבא הישראלי שלח את הדחפורים שלו להרוס בתים ועסקים בצפון עזה וכן בעיר ג'נין בגדה המערבית. מעט בתמרון זה נראה כמו מבצע צבאי מאחר שהבתים והעסקים הללו אינם מוסדות צבאיים. בהינתן היסטוריה של דחפור של דיור בגדה המערבית ליצירת התנחלויות ו"חומת אפרטהייד", הדחפור הזה בעזה ובג'נין נראה כמו מסע ציוויליזציה מסיבי של טיהור אתני כדי ליצור את מה שהמעמד הפוליטי הישראלי שיחות ישראל השלמה (ארץ ישראל השלמה). המעמד הפוליטי הישראלי מפורסם אמר שהם רוצים לשנות את "העובדות בשטח" כך שכל משא ומתן עם הפלסטינים הכבושים יתבסס על אותן "עובדות" ולא על "טענות". זה מה שהיה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עושה במשך עשרות שנים בלתי חוקי התנחלויות בגדה המערבית: מחיקת עובדת תביעות פלסטינים על אדמתם וביסוס זכותם של ישראלים על כל גוש האדמה מנהר הירדן ועד לים התיכון. Effectively, the Israeli political class appears to be using the conflict that began on October 7 as the pretext to do what it had planned to do for decades, namely, to erase Palestinians from historical Palestine and to erase the Palestinian nation as an entity.
שתי מדינות, מדינה אחת, שלוש מדינות
When Palestinian political forces agreed to a “peace process” that resulted in the Cairo Interim Agreement (1994) and the Oslo Accords (1994), it adopted what was known as the “two-state solution” to the Israeli occupation of Palestine. המתווה הבסיסי של הסכמי אוסלו היה שרשות פלסטינית (רשות הפלסטינית) תשלוט בשטח שנתפס על ידי ישראל ב-1967 (מזרח ירושלים, עזה והגדה המערבית). הסכמי אוסלו, טען פרופסור היידר עיד העזה, יצר "בנטוסטן" (כגון "ארצות המולדת האפריקאיות" שנוצרו על ידי האפרטהייד דרום אפריקה). המשמעות של הקמת הרשות הייתה שהיא תסרס תביעות פלסטיניות בפועל על הקרקע (כולל זכות השיבה של פליטים פלסטינים, נוסד לפי החלטה 194 של האו"ם ב-1948), ובמקביל זה יאפשר למדינת ישראל לשנות את "העובדות בשטח" על ידי יצירת עוד ועוד התנחלויות בלתי חוקיות. יתר על כן, לאחר האינתיפאדה השנייה (2000-2005), ישראל לחתוך דרישת "המעבר הבטוח" של אוסלו שאפשרה לפלסטינים במזרח ירושלים, בעזה ובגדה המערבית לעבור את האזורים הללו. By 2005, Israel had annulled the Oslo Accords, although the Palestinian political class remained bound by them as the only sliver of hope for the establishment of the state of Palestine (even if it would be a small fragment of historical Palestine).
המציאות של "פתרון שתי המדינות" נעלמה ככל שההתנחלויות גדלו בגדה המערבית, כאשר השליטה הפלסטינית על מזרח ירושלים נקלטה יותר ויותר על ידי ישראל, כאשר זכות השיבה בוטלה, וכשעזה הופצצה כמעט מדי שנה. בהקשר זה, כמה אינטלקטואלים פלסטינים חשובים החל להעלות את שאלת "פתרון המדינה האחת", עם מדינה ישראלית-פלסטינית אחת המבוססת על רעיון אזרחות לא אתני, חילוני ודמוקרטי. עד 2021, רוב החוקרים של האזור אמר שהעובדות בפועל מראות שישראל היא "מציאות של מדינה אחת הדומה לאפרטהייד". הרעיון שישראל היא מדינת אפרטהייד כבר מבוסס היטב באו"ם מסמכים וזכויות אדם דיווחים. הערכה זו מדגימה שני דברים: ראשית, שישראל והשטח הפלסטיני הכבוש הם כבר "מדינה אחת" ושנית, שזו מדינת אפרטהייד עם הפלסטינים בקטגוריה סוג ב'. Advocates of the “one-state solution” argue that the reality of a singular state now requires equal citizenship for all who live in Israel/Palestine. המעמד הפוליטי הישראלי הנוכחי מסרב לקבל את הרעיון של מדינה אחת דמוקרטית וחילונית, מכיוון שהם נשואים למדינה אחת. פרויקט אתנו-לאומני של "מדינה יהודית" שמוחקת את האפשרות של אזרחות מלאה לנוצרים ולמוסלמים פלסטינים.
אם "פתרון שתי המדינות" אינו מעשי יותר ואם "פתרון המדינה האחת" נחסם על ידי המעמד הפוליטי הישראלי, אז כל שנותר לנתניהו ולאחרים הוא "פתרון שלוש המדינות". זהו הפתרון המבקש להוציא חלקים נרחבים מהאוכלוסייה הפלסטינית ממזרח ירושלים, עזה, הגדה המערבית ואולי אף מתוך קווי 1948 של ישראל ולשלוח אותם לשלוש המדינות מצרים, ירדן ולבנון. הדחפורים המגיעים מאחורי הטנקים בעזה מנסים לדחוף את הפליטים הפלסטינים (70 אחוז מהם הם צאצאים של אלה שנשלחו לעזה בנכבה או באסון של 1948) דרך מעבר רפיח לחצי האי סיני של מצרים. "פתרון שלוש המדינות" הזה הוא בדיוק טיהור אתני, א פשע לפי החוק הבינלאומי. For decades, the Israeli political class has been willing to conduct genocidal policies—including this bombardment of Gaza—to facilitate its ethno-national, apartheid state project that requires the erasure of Palestinians and Palestine.
בשנת 2014, לאחר מבצע צוק איתן של ישראל, משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) נפתח חקירת המצב בפלסטין. לא יצא הרבה מהחקירה הזו. במהלך המתקפה הנוכחית על עזה, יצא התובע כרים א.א חאן למעבר רפיח ו אמר כי המצור של ישראל על סיוע הומניטרי לעזה עשוי להיות פשע בסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי. אכן, עובדת האפרטהייד היא כבר פשע על פי אמנת רומא משנת 2002 שיצרה את ה-ICC. גם "המציאות של המדינה האחת הדומה לאפרטהייד" וגם "פתרון שלוש המדינות" של טיהור אתני הם פשעים חמורים הדורשים חקירה. האם חאן יבקש משופטי בית הדין האזורי להגדיר צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ועמיתיו?
ויג'יי פראשאד הוא היסטוריון, עורך ועיתונאי הודי. הוא עמית כותב וכתב ראשי בגלובטרוטר. הוא עורך של ספרי LeftWord והמנהל של טריקונטיננטל: המכון למחקר חברתי. הוא כתב יותר מ-20 ספרים, כולל האומות האפלות יותר ו האומות העניים. הספרים האחרונים שלו הם מאבק הופך אותנו לאנושיים: למידה מתנועות לסוציאליזם ו(עם נועם חומסקי) הנסיגה: עיראק, לוב, אפגניסטן ושבריריות הכוח האמריקאי.
מאמר זה הופק על ידי גלובטרוטר.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו