מקור: מדיניות חוץ במוקד

מגיפת קוביד 19 היא המשבר הגדול השני של הגלובליזציה בעשור. הראשון היה המשבר הפיננסי העולמי של 2008-2009, שממנו לקח לכלכלה העולמית שנים להגיע למראית עין של התאוששות. לא למדנו את הלקחים מהראשון, וזו אולי הסיבה שההשפעה של השנייה הייתה אפילו יותר מסיבית.

טריליוני דולרים של עושר נייר עלה בעשן במהלך המשבר של 2008, אבל מעטים בכו על השחקנים הפיננסיים שיצאו מכלל שליטה שגרמו למשבר. חמורות יותר היו ההשפעות על הכלכלה הריאלית.

עשרות מיליוני אנשים איבדו את מקום עבודתם, עם 25 מיליון בסין לבדה במחצית השנייה של 2008. המטען האווירי צנח ב-20% בשנה אחת. שרשראות אספקה ​​גלובליות, שרבות מהקישורים שלהן היו בסין, הופסקו בצורה חמורה.

הכלכלן קינן ש"השילוב של הכלכלה העולמית נמצאת בנסיגה כמעט בכל חזית", והוסיף כי "כמה מבקרי הקפיטליזם נראים שמחים על כך - כמו וולדן בלו, כלכלן פיליפיני, שיכול אולי לטעון שטבע את המילה [דה-גלובליזציה] עם הספר שלו, דה-גלובליזציה: רעיונות לכלכלה עולמית חדשה".

מאתגר את הגלובליזציה

מה הייתה ה"דה-גלובליזציה" הזו כלכלן היה כל כך נזהר לגבי?

זה היה, בין היתר, על הפיכת השוק המקומי שוב למרכז הכובד של הכלכלה ולא לשוק העולמי. וכדי לעשות זאת, היא לא רק הציעה להשתמש בתעריפים ובמכסות כדי לשמור על התעשייה והחקלאות המקומיות מלהתדרדר על ידי תוצרי תאגידים טרנס-לאומיים, אלא גם להפעיל מדיניות סחר אקטיביסטית כדי לבנות את היכולת לתמוך בכלכלה הלאומית. דרך בת קיימא.

אבל הפרטיזנים של הגלובליזציה חששו לא רק מהצעות מדיניות ספציפיות, אלא הפרספקטיבה הבסיסית שלה, שהטילה ספק בעצם הבסיס של היחסים החברתיים תחת הקפיטליזם.

דה-גלובליזציה, כתבנו, "היא, בבסיסה, פרספקטיבה אתית. הוא מעדיף ערכים על פני אינטרסים, שיתוף פעולה על פני תחרות וקהילה מעל 'יעילות'”.

פרספקטיבה זו מתורגמת ל"כלכלה אפקטיבית, המחזקת את הסולידריות החברתית על ידי הכפפת פעולות השוק לערכי השוויון, הצדק והקהילה... אם להשתמש בשפה של ההוגה ההונגרי הגדול קרל פולני, דה-גלובליזציה היא "הטבעה מחדש" של הכלכלה והסמן בחברה, במקום שהחברה מונעת על ידי הכלכלה והשוק".

הגלובליזציה מתאוששת

דה-גלובליזציה לא הייתה הדרך האלטרנטיבית היחידה לארגון החיים הכלכליים שצמחו בתקופה זו של משבר. אבל בניגוד ל של כלכלן החששות, ולמרבה הצער, כולם הודחו הצידה, ולאחר עומק המיתון ב-2009, חלה חזרה לעסקים כרגיל. אף על פי שהעולם נכנס למה שכלכלנים אורתודוקסים כינו לשלב של "סטגנציה חילונית", או צמיחה נמוכה עם אבטלה גבוהה מתמשכת, הייצור המכוון לייצוא דרך שרשראות אספקה ​​גלובליות וסחר עולמי חידש את הצעדה קדימה.

בסין, רוב התמריצים של 585 מיליארד דולר שיועדו להוצאות חברתיות על ידי הממשלה בתוך המשבר נחטפו על ידי שדולת היצוא הדומיננטית, שתעל את הכספים למפעלים ולממשלות המקומיות של החופים המזרחיים והדרום-מזרחיים של המדינה שהפכו ל- מרכז של חלוקת עבודה גלובלית "ממוקדת בסין" בתעשיות הייצור.

פליטת הפחמן הואטה בעומק המשבר, אך כעת הן חידשו את מגמת העלייה שלהן. תנועת המטענים האווירית התאוששה והנסיעות האוויריות גדלו בצורה מרהיבה עוד יותר. לאחר ירידה של 1.2 אחוזים ב-2009, הטיסות צמחו מדי שנה ב-6.5 אחוזים בממוצע בין 2010 ל-2019.

"קישוריות" בתחבורה, במיוחד בתחבורה אווירית, הייתה אמורה להיות המפתח לגלובליזציה מוצלחת. כמנכ"ל איגוד התחבורה האווירית הבינלאומי החזק שים את זה, "הפחתת הביקוש לקישוריות אווירית מסכנת עבודות באיכות גבוהה, ופעילות כלכלית תלויה בניידות גלובלית... ממשלות חייבות להבין שהגלובליזציה הפכה את העולם שלנו למשגשג יותר מבחינה חברתית וכלכלית. עיכוב הגלובליזציה באמצעות פרוטקציוניזם יביא לאיבוד הזדמנויות".

מלבד הרצון להאיץ את זרימת הסחורות דרך שרשראות אספקה ​​גלובליות, הביקוש לקישוריות אווירית ניזון מהרצון של תעשיית התעופה העולמית להרוויח כסף מהפיצוץ של התיירות הסינית היוצאת. בשנת 2018 ביצעו סינים 149 מיליון נסיעות לחו"ל, נתון שעבר את אלו של מדינות אחרות, כולל ארה"ב.

לא רק חברות התעופה אלא חלקים נרחבים ממגזר השירותים של מדינות רבות הפכו תלויים בזרם האדיר של תיירים סינים, שהוציאו מעל 130 מיליארד דולר מעבר לים בשנת 2018. בתאילנד, המדינה המבוקרת ביותר על ידי תיירים סינים, למעלה מ-11 מיליון מהם הגיעו בשנת 2019, התיירות היוותה 11 אחוזים עצומים מהתמ"ג.

הימין הקיצוני חוטף דה-גלובליזציה

בצפון הגלובלי, ממשלות מרכז ימין ומרכז שמאל התמקדו בהצלת מוסדות פיננסיים על חשבון אנשים, כאשר רוב אירופה, במיוחד בדרום, מסומנת על ידי כלכלות במיתון ואבטלה גבוהה, ובארצות הברית עדיין יש יותר אנשים מובטלים עד 2015 מאשר בתחילת המשבר הפיננסי.

בעוד האליטות המבוססות נותרו ללא עוררין בדבקותן בגלובליזציה, אישים ומפלגות ימניים רדיקליות ראו הזדמנות פז במרירותם של העובדים על האבטלה המתמשכת ודאגתם הרחבה שהם מאבדים את מקום עבודתם כאשר תאגידים ממשיכים להעביר את פעילותם לסין. או העביר אותם לקבלני משנה סיניים, כמו שאפל עשתה עם Foxxcon, שהייתה ידועה לשמצה בשיטות העבודה הנצלניות שלה.

מזוהה בעבר עם הצעות כלכליות ניאו-ליברליות, מפלגות ימין קיצוני רבות חטפו באופן אופורטוניסטי חלקים מביקורת האנטי-גלובליזציה שדגל בה על ידי השמאל הלא-ממסדי, כמו קריאות להגנה על פרנסת העובדים והחזרת תעשיות, אך נתנו להם טוויסט גזעני או נגד מהגרים.

עריקת העובדים מהמפלגה הדמוקרטית או השבתם בבחירות לנשיאות 2016 במדינות מפתח במערב התיכון הביאו לניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2016. ובכהונתו, טראמפ קיים את הבטחתו לעבודה כי יזרוק את פרויקט המחמד של הנשיא אובמה , השותפות הטרנס-פסיפיק חסרת הגבולות (TPP).

קיצוני עוד יותר היה תיוג הממשל שלו כ"תוקפן כלכלי" והשרשה את המצב הקשה של ארה"ב לא במדיניות ניאו-ליברלית כושלת אלא בקונספירציה שהוקמה לכאורה על ידי סין, תאגידים טרנס-לאומיים ואליטות ממסדיות חסרות קשר. "מוות על ידי סין", זעקה הכותרת של ספרו המשפיע של היועץ הכלכלי המרכזי של טראמפ, פיטר נבארו.

סין אלופת הגלובליזציה והקישוריות

סין, בינתיים, ניצלה את הנסיגה של ארה"ב לתוך הלאומיות הכלכלית על ידי קידום עצמה כאלופת הגלובליזציה החדשה.

בדאבוס בינואר 2017, הנשיא שי ג'ין פינג אמר כי "הכלכלה העולמית היא האוקיינוס ​​הגדול שאי אפשר לברוח ממנו", ובו סין "למדה לשחות". הוא קרא למנהיגים פוליטיים ותאגידים בעולם "להסתגל ולהנחות את הגלובליזציה, לרפד את השפעותיה השליליות ולספק את היתרונות שלה לכל המדינות ולכל האומות".

יותר מזה, שי הציע לגבות את דבריו בתוכנית מגה של טריליון דולר: יוזמת החגורה והדרך (BRI) שעוררה את "נתיבי המשי" האגדיים שדרכם התבצע הסחר בין סין לאירופה בתקופה המודרנית המוקדמת.

תוכנית שאפתנית זו המורכבת מבניית סכרים, בניית כבישים ומסילות, הקמת מפעלי פחם ומיזמי מיצוי נועדה לקדם את מה שבייג'ין כינתה "קישוריות גלובלית". במקור נועד "לקשר" את אסיה לאירופה, BRI נפתחה לכל מדינה על פני כדור הארץ בשנת 2015, כך שלא הייתה עוד חגורה אחת וכביש אחד אלא מספר מסלולים, כולל "נתיב משי קוטבי".

בעוד שהקלאק פרו-גלובליזציה מחא כפיים, אחרים היו סקפטיים יותר.

היו שראו בכל העניין פשוט דרך לייצא את בעיית הקיבולת העודפת שפוגעת בתעשייה הכבדה הסינית על ידי העברת מדינות עם הלוואות לפרויקטים עתירי הון מסיביים. התמקדות בדרום הגלובלי תיארה זאת כ"העברה אנכרוניסטית למאה ה-21 של הלך הרוח הקפיטליסטי הטכנוקרטי, הממלכתי הסוציאליסטי וההתפתחותי שיצר את סכר הובר בארה"ב, פרויקטי הבנייה האדירים בברית המועצות של סטלין, סכר שלושת הגיאיות בארצות הברית. סין, סכר Narmada בהודו וסכר Nam Theun 2 בלאוס. כל אלה הם עדות למה שארונדהטי רוי כינה את המודרניות 'מחלת הענקיות'.

בשנת 2019, למרות החמרה במלחמת הסחר בין סין לארה"ב, נראה היה שהגלובליזציה לא רק התאוששה מהמשבר הפיננסי עשר שנים קודם לכן, אלא שהייתה רוח רעננה במפרשיה. למרות עליית עלויות הייצור, סין התחבטה, בית המלאכה הבלתי מעורער של העולם הודות לקישוריות רבה יותר עם שאר העולם.

יותר ויותר מדינות קנו להבטחה של BRI לקישוריות. הנסיעות האוויריות פרחו, עם מנהלי תאגידים, פקידי ממשל, צמרת ארגונים לא ממשלתיים שהתקרבו זה לזה על ידי קישוריות, מה שהביא גם לעלייה אקספוננציאלית של תיירים סינים לכל חלקי העולם, שימחו יעדים מקומיים וביקשו עוד.

קישוריות קורונה

ואז הנגיף.

קישוריות אוויר הופכת לאמצעי להעברת וירוס שנראה כי הוא נע במהירות האינטרנט. הכלכלה העולמית נעצרת לא רק בגלל הסגרות כדי לעצור את הנגיף, אלא גם בגלל שקווי הייצור של סין נעצרים, וחושפים את האיוולת של קיום שרשראות אספקה ​​המבוססות על העיקרון של מיקומן היכן שעלויות הייצור ליחידה הן הנמוכות ביותר, כלומר קיומו של הגלובליזציה.

העלויות של קבלנות משנה כל כך הרבה ייצור לסין מתגלות בכאב בהיעדר ציוד רפואי חיוני כמו ערכות בדיקה של קוביד 19, מזרקים ואפילו מסכות פנים פשוטות בארצות הברית ובאירופה, שלא לומר בשאר העולם מוכה המגיפה .

עם זאת, אם יש מעט כסף לטרגדיה הזו, אולי זה קרה היום ולא מאוחר יותר, כאשר ל-BRI עשויות להיות השלכות קטלניות אף יותר. כפי שסוניה שאה ציינה לאחרונה ב האומה, וירוסים המדלגים ממארחי החיות שלהם, שהם אינם גורמים נזק, לבני אדם, להם הם עושים, הפכו תכופים יותר ויותר מכיוון שבני אדם פולשים לבתי הגידול של חיות הבר על ידי כריתת יערות.

שישים אחוז מהפתוגניים המיקרוביאליים שהופיעו בעשורים האחרונים מגיעים מבעלי חיים, ושני שלישים מהם מגיעים מחיות בר. פדרציית חיות הבר העולמית מציינת שה-BRI ישפיע לרעה על כ-1,700 נקודות חמות של מגוון ביולוגי וכ-265 מינים שכבר נמצאים בסיכון. בין בעלי החיים העומדים בפני הכחדה אפשרית או ערעור יציבות של בית הגידול מ-BRI הם אורנגאוטן טנאפולי הנדיר, נמר סומטרה, סונדה פנגולין, שועל מעופף לבן כנף, עכברוש ענן דק זנב, חתולי סיבט נדירים, נשר פיליפיני וצבי פיליפיני.

רבים מבעלי החיים הללו משמשים כמארחים של וירוסים מזנקים מינים כמו נגיף הקורונה החדש.

Blowback

מה שלעתים קרובות מתעלמים ממנו הוא "נקמתן" של חיות הבר עד לשיבוש מגוריהן. וירוסים המדלגים מהמארחים שלהם לבני אדם היא אחת מצורות הנשיפה. יש אחרים.

על פי מחקר אחד שפורסם ב ביולוגיה נוכחית, רשת הכבישים, מסילות הברזל והצינורות של BRI עשויה להכניס יותר מ-800 מינים פולשים זרים - כולל 98 דו-חיים, 177 זוחלים, 391 ציפורים ו-150 יונקים - לכמה מדינות לאורך המסלולים והפיתוחים הרבים שלה, ולערער את המערכות האקולוגיות שלהם.

כפי שהוצג אינספור פעמים, לטבע יש דרך להעניש את אלה שמשבשים את הסדרי החיים שקיימים במשך עידנים - והאירוניה היא שבני אדם, באמצעות תהליכים כמו גלובליזציה וקישוריות, עוזרים להקל על הפגיעה הזו.

אם זה יימשך, ייתכן שהמכה מ-BRI תהיה חמורה יותר מקוביד 19.

המשבר הפיננסי של 2008 לא הצליח לשים קץ לגלובליזציה. במקום זאת, נוצר שלב חדש של גלובליזציה, "קישוריות", כאשר סין מספקת את המנהיגות הפוליטית ואת הכוח הכלכלי. קוביד 19 הרג את הקישוריות והגלובליזציה, בתקווה לתמיד.

אבל השאלה הגדולה היא, מה יחליף את הגלובליזציה כ"פרדיגמה" החדשה?

הימין הקיצוני קבע גרסה לאומנית של דה-גלובליזציה שנועדה להרחיק מהגרים ומיעוטים. הליברלים והסוציאל-דמוקרטים מותשים ואין להם שום דבר מעורר השראה להציע. לפרוגרסיביים יש שפע של רעיונות, ביניהם אקוסוציאליזם, ירידה בצמיחה, דה-גלובליזציה, ריבונות מזון, "בואן ויוויר" או לחיות טוב, ומודלים אמנציפטוריים המושפעים מהניאו-מרקסיזם והפמיניזם.

יש סינרגיות מרגשות בין נקודות מבט אלה. האתגר הוא ליצור את הבסיס שיהפוך אותם לכוח חומרי.

---