ההאשמות המתגברות נגד מפיק הסרטים הארווי ויינשטיין פתחו את שערי ההצפה בהוליווד ובמקומות אחרים, וחשפו תרבות שיטתית של גברים שכוחם טורף את מי שהיה להם מעט או אף אחד.
אבל הסיפור של ויינשטיין הוא לא רק זה של רגע קטליטי לתנועה שהזמן זיהה בה גיליון איש השנה. זהו סיפור שעדיין מתפתח על מניפולטור מאסטר, אחד שהיה לו רשת גדולה של קושרים שותפים גלויים יותר ויותר, מה ניו יורק טיימס קורא בדוח פצצה שפורסם ביום שלישי בלילה "מכונת שותפות".
מייגן טוהיי, ג'ודי קנטור, סוזן דומינוס, ג'ים רוטנברג וסטיב אידר, עובדות עבור ה"טיימס", מפרטים דפוס לכאורה של סיוע או התעלמות שאיפשר לווינשטיין לא רק להתעלל מינית בנשים ללא עונש, אלא גם להשתיק אותן. בין השחקנים היו עוזרי הילרי קלינטון, סוכני כישרונות מובילים, עיתונאים ועובדיו שלו. כמה מהם היו שותפים באופן פעיל ומכוון, כך מדווח ה"טיימס". נראה היה שאחרים מאוימים או נכפו לשיתוף פעולה.
מה שברור הוא שמספר האנשים שהיו בעמדה שיש להם מספיק ידע ברור מספיק כדי לעצור את ההתנהגות הדורסנית לכאורה של ויינשטיין היה גדול ממה שאולי כל אחד היה מצפה. וינשטיין, כמובן, ממשיך להכחיש את כל ההאשמות.
הנה מה שאתה צריך לדעת על הדו"ח.
1. שני אנשים מקורבים לקמפיין של קלינטון אומרים שהם הזהירו את הצוות של קלינטון מפני התנהגותו לכאורה של ויינשטיין
"אני רק רוצה שתודיעי לך שהארווי הוא אנס וזה עומד לצאת מתישהו", טוענת לנה דנהאם שהיא אמרה לקריסטינה שייק, סגנית מנהלת התקשורת של הקמפיין. "אני חושב שזה רעיון ממש רע עבורו לארח גיוסי תרומות ולהיות מעורב כי זה סוד גלוי בהוליווד שיש לו בעיה עם תקיפה מינית".
דנהאם אמרה שהיא דיברה גם עם אדריאן אלרוד, דוברת קלינטון שהובילה את מאמצי הקמפיין של הסלבריטאים. שתי הנשים מכחישות שדנהאם הזכיר אונס, אמר מנהל התקשורת של קלינטון ל"טיימס". דנהאם עצמה הייתה שותף לניסיון להשתיק ולבייש קורבן של תקיפה מינית.
עורכת המגזין, טינה בראון, אמרה גם ל"טיימס" שהיא הזהירה את המעגל הפנימי של קלינטון מפני ויינשטיין ב-2008. "שמעתי שהרשלנות של הארווי עם נשים עלתה מדרגה מאז שעזבתי את טוק ב-2002, והיא לא הייתה חכמה להיות קשורה אליו כל כך".
עד שפורסמו לראשונה ההאשמות נגד ויינשטיין, קלינטון וויינשטיין תכננו סדרת טלוויזיה דוקומנטרית על הקמפיין שלה, כך דיווח ה"טיימס".
2. סוכני כישרונות בסוכנות Creative Artists Agency ידעו על ההתעללות לכאורה של ויינשטיין וסייעו בטיוח על כך או לספק לו נשים
"לפחות שמונה סוכני כישרונות נאמר כי מר ויינשטיין הטריד או איים על לקוחות נשים, אבל הסוכנים שם המשיכו לארגן פגישות פרטיות", נכתב ב"טיימס". לקוחות של CAA אמרו ל"טיימס" שכאשר דיווחו על מפגשים פוגעניים עם ויינשטיין, נאמר להם "זה רק הארווי הוא הארווי" או "לשכוח מזה".
CAA סיפקה הודעת התנצלות "לכל אדם שהסוכנות אכזבה על כך שלא עמד בציפיות הגבוהות שאנו מציבים לעצמנו". וינשטיין גם ביקש משותף ב-CAA "לתווך פגישה עם לקוח של ה-CAA, רונן פארו, שדיווח על מר ויינשטיין", אמר הטיימס.
3. לווינשטיין הייתה רשת של עיתונאים שעבדו אצלו
הניו יורקר פורסם לראשונה המעורבות של דילן הווארד של American Media Inc. עם ויינשטיין כדי לעזור לערער את המאשימים, דיווח רונן פארו. (הווארד היה עכשיו מואשם בהטרדה מינית עצמו.) אבל דייוויד פקר, מנכ"ל AMI עזר לווינשטיין להישאר "בלתי ניתן לגעת" בתעשיית הצהובונים, אמר הטיימס. ויינשטיין היה ידוע בתור "FOP", או "חבר של פקר". לפי הדיווחים, AMI ניסתה לקנות את הזכויות לפחות על אחד מסיפורי המאשימים של ויינשטיין, בנוהג שנקרא "לתפוס ולהרוג".
לווינשטיין היה גם AJ Benza, בעל טור רכילות לשעבר של ניו יורק דיילי ניוז, בריטיינר חודשי. הטיימס דיווח כי "המפיק הסתמך על [בנזה] כדי לקדם את אימפריית הבידור שלו ולפעמים להעניש יריבים או להסיט איומים". דוברת ויינשטיין אמרה ל"טיימס" שהתשלומים לבנזה היו עבור עבודת יחסי ציבור.
לווינשטיין "היו עסקאות ספרים וסרטים עם סופרים ועורכים ב פוקס ניוז, ניו יורק פוסט, בכורה מגזין, וניטים פירים, מגוון ובמקומות אחרים", דיווח ה"טיימס". "במקרה של מר בנזה, חוזה ספר הגיע מיד אחרי שהוא עזב את הדיילי ניוז".
4. חלק מעובדי וינשטיין היו שותפים במזיד; אחרים אוימו ונכפו
"אחיו ובת זוגו, בוב, השתתפו בתגמולים לנשים עוד ב-1990", נכתב ב"טיימס". וגם, "כמה עוזרים ברמה נמוכה נמשכו: הם ערכו 'תנ"ך' שכללו רמזים על הקלות על מפגשים עם נשים, ונדרשו לרכוש את זריקות הפין שלו עבור הפרעות זיקפה."
אשלי מתאו, רקדנית בסרט ויינשטיין, סיפרה כי בשנת 2004, סייעת קבעה פגישה עסקית איתה ועם ויינשטיין והמתינה מחוץ לחדר המלון בעוד ויינשטיין מאונן עליה. מתאו אמרה שהיא בכתה ביציאה מהחדר, אבל העוזרת "אפילו לא תכיר בי", אמרה ל"טיימס". "זה פשוט נראה כמו מכונה משומנת היטב." לפי הדיווחים, מתאו הגיע להסדר עם ויינשטיין.
עובדים אמרו ל"טיימס" כי מחלקת משאבי האנוש תפקדה גם כמגן עבור ויינשטיין, ולא כמשאב עבור עובדיו.
עובדים אחרים תיארו תרבות של חבלה, ריגול ואיומים. איימי ישראל, לשעבר שותפה למנהלת הרכש של מירמקס, אמרה ל"טיימס", "כצופה בהתעללות הושתק הפחד שתהפוך למטרה הבאה", אמרה. "האלטרנטיבה היחידה לכאורה הייתה להפסיק - לזרוק את כל מה שעבדת עליו כל כך קשה ולצאת מהדלת." היא סיפרה ל"טיימס" על מקרה שבו ויינשטיין הטריד לכאורה גם אותה.
עוזרת אחת אמרה שהיא התעמתה עם ויינשטיין בנוגע לארגון פגישות פרטיות עם נשים בחדר המלון שלו. "זה לא התפקיד שלי, ואני לא רוצה לעשות את זה", אמרה ל"טיימס" על מה שאמרה. היא אומרת שהוא הגיב: "דעתך לא נחשבת", ושהיא פוטרה זמן קצר לאחר מכן.
"המודוס שלו היה תמיד לנסות למצוא משהו על מישהו אחר", אמר ל"טיימס" ארווין רייטר, שעשה עבודות פיננסיות וחשבונאות עבור ויינשטיין במשך 30 שנה. ואכן, ה"טיימס" מדווח שהוא אמר לעובד אחד שהוא מכיר את היסטוריית הלוואות הסטודנטים שלה, איפה אחותה למדה בקולג' וטען שהוא יכול להעיף אותה החוצה.
5. לווינשטיין היו עיניים בכל מקום
כתב הניו יורק טיימס דייוויד קאר, שמת ב-2015, קיבל ידיעה על האשמותיה של השחקן רוז מקגואן נגד ויינשטיין בזמן שעבד על פרופיל עבור מגזין ניו יורק ב-2001, אמרו עורכיו ל"טיימס".
"מספר שבועות לפני פרסום המאמר, קרול, סוכנות חקירות פרטית שעבדה עבור מר ויינשטיין, סיפקה לו כמה פרטים על הדיווח של מר קאר, על פי בכיר לשעבר במירמקס שדיבר בעילום שם. דיווח טיימס. "אדון. קאר כתב בפרופיל שנראה שלמר ויינשטיין 'נראות כמעט מושלמת לתוך המחברת שלי', ואמר לחברים שמר ויינשטיין התקשר אליו לפני הפרסום כדי לקרוא שורה שכתב".
דוברת של ויינשטיין אמרה שהטענות הן "אגדה עירונית".
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו