למעלה מ-530 ערים וכפרים פלסטיניים התרוקנו. ב-130 הכפרים והעיירות הנותרים נלקחו רוב אדמותיהם וכעת שאר הפלסטינים המהווים 20% מהאוכלוסייה הישראלית חיים על כ-2% מהאדמה בעוד שהאוכלוסייה היהודית שולטת בשאר (שהיא ברובו רכוש פלסטיני). כשלוקחים את פלסטין כולה (כולל הגדה המערבית ועזה), אנו רואים שפלסטינים שנשארו (כ-50% מהאוכלוסייה מוגבלים לפחות מ-10% מפלסטין ההיסטורית. לכן הגישה לקרקע היא כמעט פי 9 יותר אוכלוסיה יהודית (רובה לא ילידית) גם ללא החזרת פליטים.
ביקרנו בכפרים פלסטינים הרוסים כמו איקרית (קהילה נוצרית קתולית שרק הכנסייה נשארה ממנה), אל-זאב (קהילה מוסלמית דייגים שבה המסגד והבניינים הבודדים שנותרו מומרים לבילוי של ישראלים), ואל_באסה (שבעבר להיות עיר מעורבת משגשגת של נוצרים ומוסלמים והייתה מלאה במהגרים יהודים בתחילה מבולגריה וכיום נקראת שלומי).
אבל ביקרנו גם בעיירות פלסטיניות עדיין מאוכלסות (וצומחות) כמו ערבה, סכנין ועכו. מתפתים לחוש עצב על חוסר יכולתם של היהודים הציונים לראות שהם יכלו לחיות עם הילידים במקום על חשבונם. הצטערתי לראות כיצד יישובים יהודיים ברחבי הגליל בנויים על אדמות פלסטיניות במקום על הרבה מאוד שטחים פתוחים. הצטערתי לראות כיצד הקהילות היהודיות הללו חיות מאחורי היקפים מוגנים (קהילות סגורות). עיירות פלסטיניות, עניות אך עדיין פתוחות למבקרים.
לאורך כל הטיול פגשנו כמה מתוך 1.5 מיליון הפלסטינים שנותרו איתנים ופועלים לדחות את מזימות ייהוד הגליל (והנגב, אני מקווה שהטיול הבא שלי). אלה אנשים מעוררי השראה בכל מה שהם עושים. אני צנועה מהמסירות שלהם. כל הזמן חשבתי על שירו של תאופיק זיאד Unadikum (אני קורא לך) שעובד לשירים פטריוטיים של אהבת אדמה ועם. זה אומר בחלקו, אני קורא לך אני לוחץ על הידיים שלך אני מנשק את הארץ מתחת לנעלייך אני נותן לך את מאור עיניי את פעימות ליבי ואני מקריב את עצמי למענך כשאני חולק איתך את הטרגדיות שלנו.
למידע נוסף ראו תנועת אבנע אל-בלד http://www.abnaa-elbalad.org/engballad1.html
והמאמר שפורסם זה עתה ב"הארץ" מאת אחמד טיבי באתר http://www.haaretz.com/hasen/spages/1160446.html
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו