כעת "אין סיכוי" לפתרון שתי המדינות בפלסטין. כך אמרה חנין זועבי, חברת כנסת פלסטינית בפרלמנט הישראלי, בראיון לאינתיפאדה האלקטרונית (EI) ב-29 באוקטובר בשיקגו (וידאו).
"המציאות הולכת יותר לכיוון הפתרון של מדינה אחת", אמרה זועבי, "בין אם פתרון דמוקרטי של מדינה אחת, או פתרון דו-לאומי של מדינה אחת".
נבחרה ב-2009, זועבי מייצגת את הברית הדמוקרטית הלאומית, והיא האישה הראשונה שנבחרה ברשימת מפלגה ערבית בישראל.
"אנחנו נאבקים למען מדינה נורמלית", הסבירה זועבי, "שהיא מדינה לכל אזרחיה, שבה יוכלו הפלסטינים והיהודים הישראלים לקבל שוויון מלא. אני מכירה בזכויות הקבוצות הדתיות, התרבותיות והלאומיות עבור ישראלים, אבל בתוך מדינה דמוקרטית וניטרלית".
זועבי דיברה עם EI רגע לפני שפנתה ל-120 סטודנטים, סגל וחברי קהילה באירוע שאורגן על ידי Students for Justice in Palestine באוניברסיטת שיקגו. במהלך הרצאתה, ובראיון ל-EI, תיארה זועבי את האפליה המשפטית, החברתית והתרבותית השיטתית של 1.2 מיליון אזרחי ישראל הפלסטינים. זועבי אמרה כי היא מתנגדת נחרצות לדרישת ישראל להיות מוכרת כ"מדינה יהודית", שכן הדבר יתן לגיטימציה ותעמיק את צורות האפליה הללו.
זועבי הייתה בין עשרות אזרחים פלסטינים נפצעו על ידי משטרת ישראל רק יומיים לפני הראיון שלה עם EI. ב-27 באוקטובר צעדו קיצונים ישראלים המזוהים עם תנועת כח שהוצאה מחוץ לחוק, שהוקמה על ידי מאיר כהנא ז"ל, דרך אום אל-פחם, עיר פלסטינית בתוך ישראל. כהנא סבר שיש לגרש את כל הפלסטינים מישראל ומהשטחים הכבושים. זועבי תיאר כיצד המשטרה תקפה מפגינים פלסטינים והגנה על הקיצונים הישראלים.
היא הגיעה לשיקגו ביום חמישי בערב, 28 באוקטובר, ישירות מישראל עם תחבושות על העורף והגב התחתון, שם נפגעה מקליעים שנורו מטווח קצר. לדבריה, משטרת ישראל השתמשה בסוג של נשק שלא ראתה בעבר, שגרם לתחושת צריבה עזה, והראתה ל-EI את הרצועות מתחת לתחבושת על צווארה.
בחודש מאי השתתפה זועבי במשט החירות של עזה והייתה על סיפון המרמרה כשהספינה הותקפה על ידי קומנדו ישראלים במים בינלאומיים. בתקיפה הישראלית נהרגו תשעה פעילים ועשרות נפצעו.
זועבי מתחה ביקורת חריפה על החקירה הרשמית של ישראל בנוגע לתקרית. אף על פי שחברת פרלמנט בישראל ועד ראייה, זועבי לא התבקשה להעיד לפני החקירה - שנקראה ועדת טירקל - אלא השתתפה בישיבותיה עם עדים נוספים. היא אמרה ל-EI על ההטיה הגלויה וההצהרות הפוליטיות של חברי הוועדה, וקבעה "הם לא מחפשים את העובדות. הם רק מחפשים דרך להצדיק את המתקפה הישראלית".
כשנשאלה על הסיכויים ל"תהליך השלום" הנוכחי בתיווך ארה"ב, אמרה זועבי שהחברה והפרלמנט הישראלי "לא מרגישים צורך בשלום. הם לא תופסים את הכיבוש כבעיה. הם לא תופסים את המצור כעניין הם לא תופסים את הדיכוי של הפלסטינים כבעיה, והם לא משלמים את המחיר של הכיבוש או את המחיר של המצור [על עזה]".
בעוד הפלסטינים סובלים קשות, ישראל, אמרה זועבי, ראתה את מערכת היחסים שלה עם הפלסטינים בעיקר כ"בעיה ביטחונית", שאותה היא פתרה במידה רבה באמצעות המצור על עזה, חומת ההפרדה בגדה המערבית, ובאמצעות "תיאום ביטחוני" עם הרשות הפלסטינית.
זועבי דיברה על תנועת החרם, ההשקעות והסנקציות העולמית (BDS) שמטרתה ללחוץ על ישראל להפסיק את הכיבוש שלה והפרות אחרות של זכויות אדם נגד פלסטינים, ולכבד את החוק הבינלאומי.
בעוד שלדבריה השפעת ה-BDS בתוך ישראל עדיין שולית, "לקמפיין כזה יש כוח להעלות את הדיון בחברה הישראלית ובתוך הכנסת". ישראל, אמרה, "רגישה כל כך לביקורת בינלאומית ולמצב של בידוד".
גם אם ל-BDS עדיין לא הייתה השפעה רבה על כלכלת ישראל, היא "יכולה להעביר מסר פוליטי לישראלים שאנחנו לא יכולים פשוט להמשיך בכיבוש, ולהמשיך במצור ובדיכוי העם הפלסטיני בלי שהחברה הישראלית תשלם מחיר. ."
במהלך ביקורה בארצות הברית, נאמה זועבי לרשת הקהילה הפלסטינית של ארה"ב הוועידה העממית השנייה לערבים ופלסטינים בארה"ב והוא אמור לנאום באזור מפרץ סן פרנסיסקו לפני שיחזור הביתה.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו