במדעי החברה האקדמיים, בארצות הברית לפחות, השאלות הללו כמעט ולא קיימות. כאשר זוכה פרס נובל השנה לכלכלה [כלכלן MIT פול סמואלסון] בוחן את מגוון המערכות הכלכליות האפשריות, הוא רואה ספקטרום עם חופש מוחלט בקיצוניות האחת ודיקטטורה טוטליטרית של ייצור בצד השני. בהנחה של מסגרת זו, הבחירה הרלוונטית למדיניות כיום היא לקבוע היכן לאורך הספקטרום הזה הכלכלה שלנו צריכה להיות נכונה.10 אין ספק שאפשר למקם מערכות כלכליות בקנה מידה זה. עם זאת, ישנם מימדים נוספים, שלאורכם נופלים הניגודים הקוטביים של סמואלסון באותה הקיצון: למשל, הספקטרום שמציב שליטה דמוקרטית ישירה בייצור בקוטב אחד ושליטה אוטוקרטית, בין אם על ידי מדינה או הון פרטי, באחר. במקרה זה, כמו לעתים קרובות כל כך, ניסוח מגוון החלופות מגביל באופן צר את הבחירה הרלוונטית למדיניות.
10. פול סמואלסון, כלכלה, מהדורה 6. (ניו יורק: McGraw-Hill Book Company, 1964), עמ' 39