מייקל הו
מייקל הורביץ- ביו ורקע נולד ב-1953 במהלך סופת שלגים בנמל ציד הלווייתנים המפורסם [הרמן מלוויל] בניו בדפורד, מסצ'וסטס. המשפחה עברה לסן דייגו מאוחר יותר באותה שנה, עם ניסיון קטן או ללא ניסיון בציד לווייתנים ביליתי את רוב ילדותי בקריאת ספרי קומיקס , משחק בכדור עם האחים והחברים שלי, ויורד לקניונים כדי לתפוס נחשים ולטאות, האחרון סמל סטטוס בקרב קבוצת בנים אזוטרית מאוד. רציתי להיות רופא, די ברצון ובהתאם לרצונה של סבתא שלי. לקח פסנתר בגיל 10. בעיקר ניגנו קטעים פופולריים מתווי תווים של שנות ה-40 שאמי אספה. היא הייתה שרה יחד בזמן שאני מנגנת, וזה שימח אותי. מאוחר יותר התחלתי לנגן קטעים קלאסיים, במיוחד נהניתי מדביסי, שופן, בטהובן ומוצרט. שיניתי את העניין שלי למדעים [במיוחד לאסטרונומיה] לאחר התנסויות נהדרות בכיתה עם המורה שלי למדעים בכיתה ח' [מר. ג'ק בוורלי]. שיניתי את תחומי העניין שלי לביולוגיה לאחר חוויות נהדרות ומעניינות בכיתה עם המורה שלי למדעים בכיתות י"א-י"ב [מר. ג'ורג' ג'ונס]. למד זואולוגיה ב-SDSU תחת פרופסור נאה ורב השפעה [Dr. ג'ייסון לילגריבן]. עבדתי במשרד מס הכנסה של אבי יחד עם שניים מאחי בזמן שעברתי בקולג'. למדתי דברים יקרי ערך בעבודה ומאבא שלי על טבעם של אנשים, במיוחד ביחס לכלכלה האישית שלהם. חוויתי אולי את החוויות הגדולות ביותר בחיי הצעירים בקולג', במיוחד כשפגשתי פרופסור לספרות [ג'רלד "ג'ו" באטלר] שהתקרבתי אליו במשך שנים רבות. למרות שהייתי מגמת זואולוגיה, השתתפתי ברבים מהשיעורים שלו, במיוחד בספרות בריטית, וגם בשיעורים כמו "אסתטיקה של הרומן" וכו'. זוהר החזון וההבנה של באטלר, יחד עם הידידות והחניכה שלו, יצרו אינטלקטואל סביבה שמעולם לא חוויתי לפני או מאז. לא רק שהוא הביא לחיים את הרומנים הגדולים, אלא עזר לי ולתלמידים אחרים להבין מה יש באותן יצירות נהדרות שיכולנו להתחבר לחיינו שלנו בדרכים משמעותיות, מאירות ולעיתים אפילו מטרידות. לא איבדתי את העניין שלי במדעים, אלא כללתי בשקיקה ובשמחה את העניין החדש הזה בחיי. זה היה מרגש לגלות שמדעי הרוח יכולים להיות לעזר רב ערך בהבנת העולם באופן שיכול להקביל או אולי אפילו להתעלות על מה שהמדעים יכולים לעשות. תמיד ציפיתי להשתתף בשיעורים שלו שבהם הדיונים היו "מדגים היכן וכיצד מובילים הרומנים להארה של היבטים של החוויה האנושית שלא הובנו עד תום". [כפי שהוא תיאר זאת.] סיים את לימודיו ב-8, בהצטיינות והצטיינות, BSc. זואולוגיה, SDSU. המשיך לעבוד במשרד המס. עבר את מבחן הסוכן הרשום ב-11. [יש כמה לקוחות שמגיעים כבר למעלה מ-12 שנה.] [ http://www.linkedin.com/pub/michael-horvitz/15/980/891 ] הבת אנה ילידת 1980, הבן דוד יליד 1988. דוד ואנה עובדים איתי כל הזמן במשרד המס, מה שמשמח אותי מאוד. יש לך שלושה אחים טובים והרבה אחיינים ואחיינים נפלאים. התחיל לכתוב שירה וסיפורים קצרים בשנות ה-80, אבל לא ברצינות עד בעשור האחרון בערך. חלק מהעבודות שלי מופיעות ב סן דייגושנתית שירה 2009-10, 2010-11, 2011-12 ו-2012-13. (ובגלל סרטה מרטין, ביל הארדינג ואיילין וינגארד הייתה לי ההזדמנות להיות משוררת מומלצת בבארנס אנד נובל, עורב אופסטר (שירת אלכימיה חדשה), כוכבים בכוכב (חדר כוכב הים ליד הנמל ), וה-JCC בסן דייגו.) http://sandiegopoetryannual.com/2011-12-poetspoems-list/ - http://www.sdjewishworld.com/2011/01/31/poets-share-at-lawrence-family-jcc-and-on-our-website/ - אהבה ושירה: http://PoetOfTheHeart.com/ פגשתי את אהבת חיי, קרול מרקס [Carole Alhadeff], מזימבבואה [דרום רודזיה], באביב 2005. אני מחשיבה את זה כדבר המקרי והנפלא ביותר שקרה לי. לפני כן, לא הצלחתי להבין עד הסוף איך אפשר להיות אושר גדול במערכת יחסי אהבה. יחד עם האושר וההגשמה שהיא הביאה לחיי, הגיעה מודעות גדולה יותר לעצמי שלי, לאחרים ולהיבטים רבים של מערכות היחסים בין אנשים. עכשיו, את הדברים החשובים שהערכתי בחיי אני מעריך על אחת כמה וכמה, והדברים שהייתי צריך להעריך יותר זכו מאז לערך גדול יותר עבורי. היא הייתה המוזה שלי, ההשראה שלי ומבקרת שלא יסולא בפז, ואני מרגישה שהכתיבה שלי השתנתה לטובה מאז שהייתי איתה. קיבלתי השראה לכתוב לה שירי אהבה רבים, ומצפה לעשות זאת עד סוף חיי... בהנחה שאחיה כל כך הרבה זמן. *** שירה, עבורי, באה מתוך מערכות יחסים והתנסויות משמעותיות עם אנשים ודברים; דברים מהעולם שנוצר על ידי האדם והן מהעולם הטבעי: שמיים, קניונים, עצים, גינות ירק, כיסאות ישנים, יצורי בר שאפשר להציץ בהם במזל, או יצורים מבויתים שאיתם אפשר ליצור קשר אוהב. אבל יותר מכל, הקשרים שלי עם האנשים שאכפת לי מהם הם שמביאים משמעות לחיי ולעבודה שלי, וזו הסיבה שדיברתי עליהם בקטע הקצר הזה.