Dulce Et Decorum Est
כפוף כפול, כמו קבצנים זקנים מתחת לשקים,
ברכיים, משתעלים כמו זבלים, קיללנו מבעד לבוצה,
עד שעל האבוקות הרודפות הפכנו את הגב
ולקראת מנוחתנו הרחוקה החלו לשוטט.
גברים צעדו ישנים. רבים איבדו את המגפיים
אבל צלע הלאה, שטף דם. כולם הלכו צולעים; עיוורים כולם;
שיכור מעייפות; חירש אפילו עד הצרחות
של פגזים מאוכזבים שנשרו מאחור.
גַז! גַז! מהר, בנים! - אקסטזה של גישושים,
התאמת הקסדות המגושמות בדיוק בזמן;
אבל מישהו עדיין צעק ומעד
ומתפרץ כמו אדם באש או בסיד.–
עמום, מבעד לשמשות הערפיליות והאור הירוק הסמיך
כמו מתחת לים ירוק, ראיתי אותו טובע.
בכל חלומותיי, לפני המראה חסר האונים שלי,
הוא צולל לעברי, מרביץ, נחנק, טובע.
אם בחלומות מטרידים גם אתה יכול לקצב
מאחורי העגלה שהשלכנו אותו,
ולראות את העיניים הלבנות מתפתלות בפניו,
פניו התלויים, כמו חטא חולה של חטא;
אם יכולת לשמוע, בכל טלטלה, את הדם
בואו לגרגר מן הריאות המושחתות,
מגונה כסרטן, מרה כמו הגרון
של פצעים שפלים וחשוכי מרפא על לשונות תמימות,-
ידידתי, לא היית מספרת בהתלהבות כזאת
לילדים נלהבים לתהילה נואשת,
השקר הישן: Dulce et etum est
פרו פארי מורי.