קודם כל הישראלים נסוגו ממרכז רצועת עזה. זה היה מהלך להשתמש בו כסחר כדי לשמור על הגדה המערבית, וגם כדי להגן על מתנחלים יהודים מפעילות התנגדות ולהקל על הישראלים לתקוף באוויר מבלי לחשוש מנקמה או לחשוש שהם עלולים לפגוע בעצמם בטעות. זה נתפס כניצחון של כל חברי ההתנגדות המזוינת הפלסטינית, שחמאס לא נרתע בתמיכתו.
הסיבה שהישראלים נסוגו ממרכז הרצועה בלבד, אך לא סיימו את הכיבוש, נחשבת בדרך כלל בגלל משא ומתן. ואלה נחשבים לעבודה של הרשות הפלסטינית שהיא לכל דבר ועניין, שם נרדף לפתח.
הישראלים המשיכו לשלוט בגבולות רצועת עזה, במים ובאוויר. הפלסטינים בעזה עדיין חיים בכלא, אבל הסוהרים דבקים בחוץ. בצפון מבית לאהיה לבית חאנון ועד חוף הים, יש כעת "אזור בידוד", שאף פלסטיני לא יכול להיכנס אליו. תקיפות אוויריות ישראליות ובומים קוליים נמשכים. מהגבולות חיילים ישראלים פותחים באש והורגים פלסטינים, אותו דבר מהים. זה נחשב להשלכה של משא ומתן של הרשות המנוהלת על ידי הפתח עם ישראל.
הרשות הפלסטינית גם החלה לכוון את חמאס למסיבה אלימה קצרה ברצועת עזה, תוך חיזוק הביטוי לפיו על הכבוש מוטלת המשימה לספק את ההגנה על הכובש. תמונות של ירי אבטחה של הרשות הפלסטינית לעבר קבוצות התנגדות חמושות לא עלו יפה. ההתנגדות המזוינת נמצאת שם כדי להילחם בכיבוש, לא ברשות הפלסטינית.
במסיבת העיתונאים ביום חמישי דבקה מנהיגת חמאס הניה ללא עוררין בעקרונות שנקבעו בחוק הבינלאומי למען הפלסטינים. זה כולל בראש ובראשונה את החלטת האו"ם 194. הם לא ניסו להרחיק את הזכות האינדיבידואלית והקולקטיבית הבלתי ניתנת למשא ומתן, כפי שעשו חלק מהרשות הפלסטינית.
הוא הדגיש לא לנהל משא ומתן עם כובש צבאי. הוא חזק וברור בעמדותיו, ואולי הוא רק הטלטלה שישראל צריכה לאחר שצפה ברשות מתגלגלת שוב ושוב, ובסופו של דבר מתחנן בפני הישראלים שיכבדו הסכמים שרימו מלכתחילה את הפלסטינים כמו אוסלו והחברה. מפת דרכים עם 15 נקודות נוספות של שרון.
חבוש כובע בייסבול ירוק של חמאס מנהיג חמאס הניה דיבר בעד שחרור אסירים פוליטיים פלסטינים מבתי הכלא הישראליים במהלך מסיבת העיתונאים הראשונה שלו לאחר הזכייה הגדולה של PLC ביום רביעי. הוא דיבר היטב וברור, דבק באמנות המשפט הבינלאומי, בזכות ההתנגדות, ולא ניהל משא ומתן עם כובש צבאי. אין לדאוג בשלב זה מהנהגת חמאס, אולם מטריד לשקול את פעולותיהם ופעולותיהם האפשריות בעתיד של רבים מאנשי חמאס. לאחר שכמה צעירים קפצו לראש בניין ה-PLC ברמאללה מוקדם ביום חמישי בערב והחליפו את הדגל הפלסטיני בדגל של חמאס, הוא יכול היה רק לרשום שמשהו מאוד לא בסדר בתמונה הזו.
כמו כן, חלקם הביעו דאגה מהניצחון של חמאס, לא בגלל שהם היו מרוצים מהרשות של פתח, אלא בגלל שהם ידעו מה המשמעות שלו. חמאס, חובש כובעי בייסבול ירוקים ולבוש חליפות, דיבור על קיימות כלכלית והתנגדות מזוינת, מביאים רבים לפחד מהלא נודע - העתיד.
במסיבת העיתונאים ביום חמישי דיברה הניה על כמה פלסטינים שרצחו הישראלים, בהם ד"ר רנטיסי, שייח' יאסין והשמאלני אבו עלי מוסטפא.
הוא נשאל על החזית העממית השמאלנית לשחרור פלסטין, PFLP, והמנהיג שלה אחמד סעדאת שנמצאים כיום בכלא של הרשות הפלסטינית בעיר יריחו שבמזרח הגדה המערבית. סעדאת הוא ראש רשימת אבו עלי מוסטפא בבחירות למפלגת המועצה. הם זכו בשלושה מנדטים. הניה אמרה שצריך לשחרר את סעדאת מיד. הוא אמר שחמאס אינם ראשי כלא, ופלסטינים אינם צריכים להיות מוחזקים על ידי הממשלה שלהם מסיבות פוליטיות. הוא דיבר ישירות נגד החזקת פלסטינים כאסירים פוליטיים.
אבל הוא לא דיבר נגד הנשיא עבאס, אלא להיפך. הוא לא רוצה שיתפטר או ירגיש מאוים. חמאס מדבר בקול רם בעד קואליציה ו/או ממשלת אחדות. הוא אמר שהוא מקווה לשותפות הדוקה ולממשלה שתייצג את כל העם הפלסטיני ושכולם מרגישים חלק שווה.
הניה המשיכה לדבר כאילו ישר מהחוק הבינלאומי באשר לזכויות האמיתיות של העם הפלסטיני, כמו החלטה 194 של האו"ם, זכות השיבה ונקודות אחרות שנשגו במשא ומתן שלא הושגו בשיטת הרשות המנוסת של משא ומתן לא שוויוני עם הישראלים. שנכשל שוב ושוב.
למרות שהוא לא מסרב למשא ומתן, הוא לא יקבל אותם בתנאים שהוצעו להם בעבר, שאינם שווים בין כבוש לכובש, לא מחייבים ובדרך כלל הרסניים עבור אוכלוסיית פלסטין. באותה מידה שארה"ב וישראל אמרו על רבים בעבר, שהם "לא מנהלים משא ומתן עם טרוריסטים", חמאס נוקט במובן רב את אותה טקט עם ישראל. המסר שלו היה שכל עוד ישראל היא הכובש ההרסני, חמאס לא יקיים משא ומתן שהוא רק טוב לראווה.
חמאס ידוע ברחוב הפלסטיני בהתנגדות מזוינת ובתמיכה חברתית למשפחות נזקקות, לרבות ייעוץ, מזון וטיפול רפואי. במיוחד בשנה האחרונה עם מותו של הנשיא ערפאת, הרשות הפכה לשם נרדף יותר לשחיתות. קחו את הדוגמה של ראש הממשלה לשעבר אחמד קוריא, אבו עלא, שהתפטר ביום חמישי. הוא נחשב באופן נרחב לגרוע בחבורה רעה.
מידע שדלף יום לפני הבחירות טען כי ארה"ב מספקת תמיכה כספית למועמדים של פתח. למרות שפתח הכחיש זאת והרשות אמרה שהכסף היה חלק מחבילת הסיוע הרגילה שהעניקה ארה"ב לרשות הפלסטינית בעבר, זה הותיר טעם רע לרבים, יחד עם עוד כמה שאלות שנוספו לרשימת האשמות והשמועות על שחיתות.
לא עזרו לפתח כלל, היו קבוצות הניתוק שבאו והלכו, וחברי הפתח שהתמודדו כמועמדים עצמאיים. התחרות היא לא הבעיה, אבל מה שהיא כן עשתה זה להאיר את הבעיות הגדולות בתוך המפלגה.
ברגע שהנשיא המנוח ערפאת מת בסוף חודש הרמדאן בשנה שעברה, המשפחה התפרקה כשהסודות יצאו לאור ללא מנהיג כריזמטי שיטפח את ראשנו ויאמר שהכל יהיה בסדר. לא היה נשיא, לא היו פרצוף מוכר, לא היה עיד.
אנחנו לא יכולים להתחזות לאוהדים של חמאס בשלב זה, אבל יש שמץ של הקלה באנחות האובדן והפחד ברחובות כשהפלסטינים עוברים אל הלא נודע.
@ קריסטן אס, פלסטין 2006
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו