שחרור עיר הנמל חרסון שבדרום נובמבר באמצע נובמבר היווה ניצחון חשוב במלחמת ההתנגדות הצודקת של אוקראינה נגד הפלישה האכזרית של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
כיבושה מחדש של העיר הגדולה היחידה שנכבשה על ידי כוחות רוסים מאז ה-24 בפברואר, באה בעקבות שחרור חלקים נרחבים של מזרח מחוז חרקוב מאז ספטמבר, ומהווה את הרווח המשמעותי ביותר עד כה במתקפת הנגד האוקראינית, שהחלה באוגוסט.
המקומיים בחרסון חגגו והריעו ללוחמים אוקראינים כשנכנסו לעיר והניפו את דגל האומה מעל כיכר החירות ב-11 בנובמבר. התמונות היו ניגוד מוחלט להפגנות הבלתי חמושים האמיצות של המקומיים נגד הגעתם של כוחות הכיבוש של רוסיה לפני תשעה חודשים, מחאות כי דוכאו לאחר מכן.
בעוד הלחימה נמשכת במחוזות לוהנסק, זפוריז'יה ודונייצק, ורוסיה מנסה לעכב התקדמות אוקראינה נוספת בחרקוב ובחרסון, פוטין ביקש להפחיד את העם האוקראיני באמצעות מסע הרס המוני של השמדה אווירית שפגע ברוב תשתיות האנרגיה של אוקראינה. בתוך החורף הקר.
ארה"ב פתוחה למשא ומתן
בהקשר זה, עלו מספר הולך וגדל של קולות מארצות הברית ורוסיה הקוראים למשא ומתן.
בצד האמריקני, העלות ההולכת וגוברת של המלחמה - במונחים של סיוע פיננסי ומאגרים צבאיים מדולדלים - יחד עם לחץ מצד מנהיגי אירופה המתמודדים עם סערה מקומית על רקע עליית מחירי האנרגיה, יש ל מוטיבציה רצונות למשא ומתן.
הבולט מבין הקולות הללו היה גנרל צבא ארה"ב מארק מיילי, הקצין הבכיר ביותר בצבא ארה"ב. ב נאום למועדון הכלכלי של ניו יורק ב-9 בנובמבר, אמרה מיילי: "צריכה להיות הכרה הדדית בכך שניצחון צבאי, במובן האמיתי של המילה, אולי אינו בר השגה באמצעים צבאיים, ולכן עליך לפנות לגורמים אחרים. אומר."
מילי אמרה שחלון הזדמנויות לסיום הסכסוך עשוי להגיע כאשר קווי החזית יתייצב בחורף: "כשיש הזדמנות לנהל משא ומתן כשאפשר להגיע לשלום, נצלו אותה".
ההערות הגיעו ימים ספורים לאחר שהיועץ הבכיר לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ג'ייק סאליבן, ביקר בקייב ללא הודעה מוקדמת. בפגישה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, הוא העלה את "הצורך בפתרון דיפלומטי למלחמה", לפי הודעה מ-10 בנובמבר. חדשות NBC לדווח.
רוסיה מבקשת הפסקת אש
ההערות של מיילי הגיעו גם כשחדשות מסוננות מתוך "שיחות סודיות" בין ארה"ב לרוסיה.
השמיים Wall Street Journal דיווח ב-7 בנובמבר כי סאליבן מנהל שיחות מתמשכות עם יועץ מדיניות החוץ של פוטין, יורי אושאקוב ומזכיר מועצת הביטחון של רוסיה, ניקולאי פטרושב, כדי להישמר "מפני הסיכון של הסלמה".
יתר על כן, על פי AP חֲדָשׁוֹת , מנהל ה-CIA ביל ברנס וראש סוכנות הריגול הרוסית SVR, סרגיי נארישקין, נפגשו ב-14 בנובמבר ב"התקשרות פנים אל פנים בעלת הדרגה הגבוהה ביותר בין פקידים אמריקאים ורוסים" מאז תחילת המלחמה.
הפגישה התארחה בטורקיה, אשר נשיאה, רג'פ טאיפ ארדואן, לאחר גישה של ארה"ב, "אותת על נכונות לעזור לתיווך עסקה" חדשות NBC דיווח.
עוד באמצע אוקטובר, שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אמר כי ארצו "מוכנה לתקשר עם ארצות הברית או עם טורקיה על דרכים לסיים את המלחמה". נעדר כל אזכור של נכונות לתקשר עם אוקראינה.
שבוע לאחר ביקורו של סאליבן בקייב, דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, אמרה כי רוסיה "עדיין פתוחה למשא ומתן, מעולם לא סירבנו לו, אנחנו מוכנים לנהל אותו - תוך התחשבות, כמובן, במציאות המתגבשת כרגע. ".
ב"מציאות מתבססת", התכוונה זכרובה לסיפוח המוצהר של רוסיה של מחוזות דונסק, חרסון, לוהנסק וזפוריז'יה בעקבות משאלי עם מדומה שאורגנו על ידי כוחות הפלישה שלה בספטמבר.
במקביל, רוסיה התמודדה עם אבדות עצומות במונחים של מספר חיילים וחומרה צבאית, והיא מתמודדת עם הדמורליזציה הגואה בקרב החיילים בחזית ועם ההתנגדות הגוברת למלחמה בבית.
הצעת השלום של זלנסקי
בתגובה לקריאותיו של סאליבן ל"פתרון דיפלומטי למלחמה", הדגיש זלנסקי, לפי חדשות NBC, "שאוקראינה דחפה לדיפלומטיה עם רוסיה בחודשים הראשונים של המלחמה ורק הורידה את השיחות עם [פוטין] מהשולחן בעקבות זוועות מתועדות ופשעי מלחמה לכאורה, שלטענת הפקיד הפכו את השיחות עם מוסקבה בטווח הקרוב לבלתי טעימים. הציבור האוקראיני".
אבל זלנסקי גם הזהיר שמאחורי שיחות על משא ומתן, "רוסיה מחפשת כעת הפוגה קצרה, הפוגה כדי להחזיר כוח". פְּנִיָה בפורום האבטחה הבינלאומי של הליפקס ב-18 בנובמבר, הוסיף זלנקסי: "מישהו עשוי לקרוא [הפסקת אש] לסיום המלחמה. אבל הפוגה כזו רק תחמיר את המצב".
"פשרות לא מוסריות יובילו רק לדם חדש", המשיך, וציין ש"שלום כנה" יכול להיות מושג רק על ידי "הריסה מוחלטת של התוקפנות הרוסית".
פְּנִיָה בפסגת ה-G20 ב-15 בנובמבר, הציג זלנסקי את הצעתו של אוקראינה לשלום: "כדי לשחרר את כל ארצנו מ[רוסיה], עדיין נצטרך להילחם עוד זמן מה... עם זאת, אם בכל מקרה הניצחון יהיה שלנו - ואנחנו בטוחים בכך - אז האם אין לנסות ליישם את הנוסחה שלנו לשלום כדי להציל אלפי חיים ולהגן על העולם מפני ערעור יציבות נוסף?"
הנוסחה של זלנסקי מבוססת על תוכנית בת עשר נקודות המתייחסת: קרינה ובטיחות גרעינית; ביטחון תזונתי; אבטחת אנרגיה; שחרור כל האסירים והמגורשים; יישום אמנת האומות המאוחדות ושיקום שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה והסדר העולמי; נסיגה של כוחות רוסים והפסקת פעולות האיבה; השבת הצדק; נגד חיסול אקולוגי; מניעת הסלמה; ואישור על סיום המלחמה.
זלנסקי אמר שהמשא ומתן צריך להיות "פומבי, לא מאחורי הקלעים" וכי "המלחמה הרוסית האגרסיבית הזו [צריכה] להסתיים בצדק ועל בסיס אמנת האו"ם והחוק הבינלאומי".
"אם רוסיה תתנגד לנוסחת השלום שלנו, תראה שהיא רוצה רק מלחמה".
סוציאליסטים אוקראינים
ב מאמר שפורסמו באתר האינטרנט של הקבוצה הסוציאליסטית האוקראינית התנועה החברתית, דניס בונדר וזכר פופוביץ' תיארו את השקפת הארגון שלהם לגבי סיכויי משא ומתן לשלום.
"כל המלחמות, כמובן, מסתיימות במשא ומתן. אוקראינה תמיד הדגישה בבירור שאין לה כוונה לצעוד למוסקבה ולכפות כניעה מלאה וללא תנאי".
אבל הם מציינים כי "יש הסכמה בחברה האוקראינית שכדי להשיג שלום יש צורך לגרש את הצבא הרוסי מהמדינה (על ידי השמדתה, אם אפשר) ו'לפרז' את הפדרציה הרוסית, לפחות עד שלא תוכל. פגיז זמן רב יותר בערים שליוות באוקראינה וסחט אותנו על ידי מניעת חשמל, מים וחימום..."
יתרה מכך, הם מוסיפים, המתנגדים ל"כמה ויתורים טריטוריאליים למען השלום" עלו ל-87% מהאוכלוסייה, כאשר "הרוב המכריע של המשיבים בכל אזורי אוקראינה" ו"נציגי כל הקבוצות האתניות והלשוניות הגדולות" נכלל בקבוצה זו, על פי סקר שנערך לאחרונה במכון קייב לסוציולוגיה.
"אותם אנשים בארה"ב, אירופה והעולם שבאמת רוצים שיתחילו שיחות שלום חייבים, לכל הפחות, לדרוש סיום מיידי להרס התשתית הקריטית של אוקראינה על ידי טילים רוסיים והחזרת החשמל והחום הרגילים לאוכלוסייה. …
"במקום לבזבז זמן בדיבור על מה שהעולם צריך לשכנע את זלנסקי, מוטב קודם כל לשכנע את ממשלות העולם להפסיק לקנות נפט וגז רוסיים ולספק לאוקראינה מערכות הגנה מפני טילים ולפחות כמה אלפי שנאים תעשייתיים כדי להחזיר את אספקת החשמל, המים והחום הרגילה..."
"לא ניתן לשלול שאם הרוסים יציעו בפומבי לדון בתוכנית שלום שתכלול את נסיגת החיילים הרוסים מאוקראינה ואת הסיכויים להשבת השלמות הטריטוריאלית של המדינה, האוקראינים עשויים להסכים למשא ומתן כלשהו.
"אבל כרגע לא מושמעות הצעות שכוללות את נסיגת החיילים הרוסיים. הלכה למעשה, הרוסים 'מציעים משא ומתן' רק על הפסקת מתקפת הנגד האוקראינית עד שיוכלו לצבור כוחות..."
הם מסכמים את עמדתם של רוב האוקראינים, הם כותבים: "אין ודאות שהרשויות ברוסיה בכלל מבינות שזלנסקי לא יכול פשוט לחתום על מה שהוא רוצה, ושאפילו ביידן לא יכול להכריח את זלנסקי לחתום על הסכם שלא יאושר על ידי הרוב. של אוקראינים…
"האוקראינים רוצים שלום, לא עוד 'הפסקת אש' שתימשך עד הפלישה הבאה. הקמפיין לשלום מתנהל למעשה אפילו בתקשורת המיינסטרים האוקראינית, אבל אמון במשא ומתן לשלום ושלום בר קיימא בלתי אפשרי ללא דיון פומבי בתנאיו.
"העורך הראשי של אוקראינית פרבדה, סבגיל מוסאייבה, אוקראינית ממוצא טטרי קרים - למרות המשמעות של דחיית סוגיית קרים עבורה באופן אישי - אינה דוחה משא ומתן, אלא קוראת לניסוח פומבי של תנאי שלום הוגנים, כי אם 'החברה האוקראינית לא מרגישה צדק, כל הסכמים נידונים מההתחלה'
"אנחנו, הסוציאליסטים האוקראינים, חייבים כעת לעקוב היטב כדי להבטיח שאף אחד לא ישכח שמשא ומתן לשלום חייב להיות פומבי ורק פומבי, ורק בתנאים המקובלים על האוקראינים. רק כך נוכל לסמוך על שלום צודק ובר קיימא".
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו