מקור: זה לא יכול לקרות
אני כותב את המאמר הזה מהבית שלי במחוז מונטגומרי, פנסילבניה, מחוז פרברי, פרברי וכפרי גדול של 900,000 איש, שכמעט עטוף בשלושה צדדים של העיר פילדלפיה. כרגע, אנחנו ב"נעילה", לאחר שמושל הרשות הפלסטינית, טום וולף, הודיע כי MontCo הוא "מוקד המגיפה".
וולף הורה אתמול לסגור את כל בתי הספר היסודיים והתיכוניים במחוז בתוקף היום לפחות למספר השבועות הקרובים, והורה לכל המכללות, כולל מכללת מחוז מונטגומרי וקמפוס אמבלר של אוניברסיטת טמפל לסיים את ההוראה בכיתה, לעבור להוראה מקוונת. הוא גם ביקש מכל החנויות הקמעונאיות לסגור את דלתותיהן לכמה שבועות, למעט חנויות מזון, בתי מרקחת ותחנות דלק.
הפתאומיות של הסגר תפסה את התושבים בהפתעה. הורים נאלצו להתאמץ כדי לעשות סידורים עבור ילדיהם הקטנים - לא קל מכיוון שגם מוסדות טיפול בילדים מוגפים, וקשה למצוא עזרה או יושבים, במיוחד ללא הודעה מוקדמת.
יש אלמנט של פאניקה, מכיוון שמתברר שהמגיפה הזו של פעם בחיים נראית הרבה יותר גרועה ממה שאנשים עד עכשיו הובילו להאמין. במה שמכונה "אפימרכז" זה, למשל, מספר המקרים ה"משוערים" של זיהום ב-COVID-19 עומד כיום על 17 (מאחר לערכות בדיקה נדירות בארה"ב, רק שישה מהמקרים של הרשות הפלסטינית נבדקו וכולם נבדקו חִיוּבִי). זה רק כמחצית מסך ה-33 של המדינה נכון להיום. תושב מונטקו אחד מת עד כה, בבית חולים בפילדלפיה.
מה שסוף סוף מובהר בתקשורת הוא שמכיוון שממשל טראמפ קיצץ את כוח האדם לבקרת מגיפות במרכז לבקרת מחלות (CDC) במהלך השנתיים האחרונות, מה שהופך את ה-CDC לאט מאוד בפיתוח ולהתחיל לייצר ילדי ניסוי COVID-19 , רק 5 אנשים למיליון נבדקו ארצית עד כה. (זה בהשוואה ל-3600 בדיקות למיליון בס.קוריאה!). מאז הבדיקות קיבלו קיצוב, כאשר רבים המדווחים על תסמינים ומבקשים להיבדק נדחו על ידי ספקי שירותי בריאות. בדיקות יכולות גם לעלות יותר מ-$1000 בעוד שבמחוז מונטגומרי, כמו בכל הארץ, כרבע מהאוכלוסייה אינה מבוטחת או שיש לה תוכנית ביטוח מופחתת שאינה משלמת הטבות כלשהן עד שהמבוטח שילם את הסכום של ההשתתפות העצמית השנתית. השתתפות עצמית זו יכולה להיות לרוב אלפי דולרים או אפילו עד 10,000 דולר.
כתוצאה מכך אנו למדים רק כעת כי המספר האמיתי של אנשים נגועים במדינה בסדר גודל של פנסילבניה, במקום להיות מסודר בספרות כפולות, יכול להיות גבוה עד 100,000 כבר כמו באוהיו, כאשר הרוב המכריע של הנדבקים לא לדעת אם יש להם, או מדבקים עם, המחלה. פקידי בריאות מדינתיים באוהיו ובוושינגטון הצהירו על כך בגלוי, אבל רוב המדינות אינן כל כך ישרות, אולי מחשש שכנות יזרום בהלה.
כציון עד כמה התפשטות הנגיף נפוצה, כשעשינו קניות בחנות Giant המקומית שלנו היום, נודע לנו מאישה בקופה שחברתה, אחות, למדה ששלושה אנשים שהיו בחנות ההיא קודם לכן. מאוחר יותר אובחן כחולה בנגיף הקורונה. לא היית גורם לדבר כזה לקרות אם בכל המחוז היו רק 17 אנשים נגועים!
מסיבה זו, נראה ברור שההגבלות המוטלות כעת ב-MontCo לא יהיו זמניות, ויסתיימו בעוד מספר שבועות, אלא יהפכו אם בכלל למחמירות ולטווח ארוך הרבה יותר.
עד שלא יהיו זמינות ערכות בדיקה, אי אפשר לתושבי המחוז לדעת אם נדבקו בנגיף, או אם הם נשאים אסימפטומטיים ומהווים סיכון לאחרים בביתם או במקום עבודתם.
לעת עתה המשפחה שלי, הכוללת חמישה אנשים, בגילאי 7 עד 70, רצופה, מנסה לשמור על הבית שלנו כמה שיותר סניטרי ושוטפת ידיים אחרי כל טיול בחוץ, בין אם כדי לקנות אוכל או לקחת את הדואר מהדואר. קופסא.
זה מורט עצבים כי, למשל, אני מתקרב ליום הולדתי ה-71 ולפי ה-CDC, הסיכוי שלי למות אם אדבק במחלה בגילאי 70-79 הוא 8%. אלו סיכויים גרועים להחריד. יתרה מכך, יש לי מצב ריאות שגורם לי להיות מועד יותר לסיבוכים אם אני מקבל מקרה של דלקת ריאות או אפילו ברונכיטיס, אז כנראה שרמת הסיכון שלי לזיהום ריאות קטלני גבוהה משמעותית מ-8% בלבד.
באיטליה, אחיות ורופאים מדווחים שבתי חולים פשוט נותנים לכמה חולים מבוגרים עם קשיי נשימה למות מנגיף הקורונה, כי לבתי החולים במדינה פשוט אין מספר הולם של מכונות הנשמה עבור אלה שהנשימה שלהם נפגעת משמעותית. הם נותנים את מכונות ההנשמה זמינות לחולים צעירים יותר במעין טריאז' לא רשמי.
ארה"ב כמעט בוודאות הולכת בסופו של דבר לעשות הרבה יותר גרוע. לפחות איטליה, עם תוכנית בריאות מולאמת, מציעה שירותי בריאות חינם לכל תושביה. זה אומר שלכולם יש גישה מוכנה לטיפול ראשוני, גם אם אספקת ציוד מיוחד מציל חיים עשוי להיות במחסור. בארה"ב, לעומת זאת, יש לנו מערכת שכמעט נראה כאילו נבנתה כדי להפוך את ההתמודדות עם מגיפה בלתי אפשרית. אם זה היה נעשה בכוונה, זה היה נראה כמו זה! : לרבע מאוכלוסיית 320 מיליון התושבים אין ביטוח או ביטוח לא מתאים. עוד חמישית מהמדינה מכוסה על ידי Medicaid, תוכנית בריאות לבעלי הכנסה של פחות מכפול מרמת העוני. Medicaid זה בסדר כשמדובר בפנייה לחדר מיון או למרכז טיפול דחוף, אבל כשזה מגיע לפגישה עם רופא ראשוני, זה נהיה קשה. רוב הרופאים אינם מקבלים את Medicaid מכיוון ששיעורי ההחזר עבור ביקור במשרד כה נמוכים - בדרך כלל 25% או פחות משיעור החיוב שלהם וממה שחברות הביטוח משלמות להם עבור פגישה עם חולה מבוטח. כתוצאה מכך, לעתים קרובות קשה לאנשים המשתמשים ב-Medicaid למצוא רופא באזור שלהם שמקבל מטופלים של Medicaid, ולמי שכן קשה לקבוע איתו תור.
אם אנשים חושבים שדברים השתבשו במהירות באיטליה, שם כל המדינה נמצאת כרגע במעצר בניסיון להאט את התפשטות מגיפת הקורונה, חכו עד שהמחלה באמת תעבור אותה בארה"ב, לשם היא הגיעה מאוחר יותר. עוד לא ראינו כלום!
מחלת הקורונה החדשה מתפשטת בקצב שמכפיל את מספר הקורבנות והנשאים מדי שבוע או פחות. אם זה נכון שבעצם יש יותר מ-100,000 מקרים באוהיו, מדינה של 12 מיליון, אז יש קרוב ל-2.8 מיליון מקרים כבר במדינה. גם אם המספר הרשמי של מקרים מאובחנים, שהוא 1872 נכון להיום, היה נכון, בקצב הכפלה שבועית, מספר זה יעלה על המספר הזה של 2.8 מיליון תוך 11 שבועות! זו הסיבה שה-CDC מזהיר שבמהלך המגיפה הזו, בסופו של דבר עלולים להידבק 160-214 מיליון אמריקאים. זה חצי עד שני שלישים מכלל אוכלוסיית ארה"ב!
אנחנו בכאוס עכשיו והדבר הזה רק מתחיל!
אז בינתיים אנחנו בבית בבית שלנו. זה יום שמשי, 69 מעלות בחוץ והניצנים מתנפחים ומתחילים להיפתח - עלי תפוח, פרחי פורסיתיה, נרקיסים והפרחים על עצי האדר. כולנו מרגישים בריאים, אבל אנחנו מתעצבנים בכל פעם שאחד מאיתנו מרחרח ומקנח באף או משתעל. יש הרגשה של מבשרים מתמדים שלמרות המאמצים שלנו להימנע מהידבקות, הנגיף הקטלני החדש הזה יחמוק מעבר להגנות שלנו ויירד באחד מקנה הנשימה שלנו, ואז כולנו נגמור בסופו של דבר.
לכולם יש את תחושת האבדון המטרידה הזו ממש מעבר לפינה.
עד כה, יש הרבה חברות בקהילה. ההמונים שאורזים ומפשיטים את החנויות הם ידידותיים, למרות הרצון הדחוף לוודא שהם ומשפחתם מקבלים את המצרכים שהם צריכים. אבל ככל שאנו מגיעים לשלב חמור יותר של המגיפה, עם מחסור במיטות אשפוז, רופאים, חדרי נמרץ ומאווררים כפי שכולם יהיו בהכרח (בתי חולים בארה"ב בסך הכל יש רק כ-330,000 מיטות זמינות מעל אלה שבדרך כלל בשימוש עבור אחרים סיבות לפי איגוד בתי החולים האמריקני), וככל שנעשה קשה יותר לקבל שירותים ככל שיותר ויותר אנשים נשכבים חולים, תחושת הסולידריות הזו צפויה להתקלקל. זה במיוחד כך כאשר מנהיג המדינה בימים אלה עוסק בקידום פילוסופיית "קיבלתי את שלי". בואו נזכור גם שחשוב בדחיפות בהתמודדות עם מגיפה שהאנשים העניים ביותר - חסרי הבית, המהגרים, חוקיים או לא, העניים ובלתי מבוטחים, לבנים, שחורים או חומים - כולם יקבלו את הטיפול והטיפול שהם צריכים. שוב, למרות שזה צריך להיות הגיון בריא שאם יש אנשים שלא יעברו בדיקות וטיפול, הם יפיצו מחלות בקרב כולנו, הטיעון הזה יהיה מכריע עם הנשיא והרוב הרפובליקני בסנאט ששניהם קראו לקיצוץ לעניים ולגירוש העולים.
אני לא אופטימי בכלל.
הסגר של הקהילה שלי נראה ממש כמו מחווה פתטית, אם כי היא מביאה הביתה את המציאות שזה באמת קורה. כולנו חיים ברומן אימה של סטיבן קינג. פגשנו את האויב אבל אולי זה לא נגיף COVID-19. זה אולי אנחנו והחברה הלא שוויונית, המפורקת והלא מתפקדת שיצרנו.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו