לעתים קרובות בתרבות, זה תלוי באחים הגדולים ללמד את האחים הקטנים את היקף הערכים שלא ניתן להשפיע עליהם על ידי הוריהם. אני יכול להיזכר בהרבה שיחות שקטות (וכמה שיחות קולניות למדי) עם אחי ואחותי הקטנים על איך הדברים מתנהלים, איך הדברים צריכים להיות, נכון, לא נכון, והכי חשוב, הדרכים המשפחתיות לעשות דברים.
במקרה של
CNN.com דיווח ב-12/24/07 כי אף קצין לא יואשם בשימוש בפצצות מצרר במהלך הסכסוך ב-2006 נגד חיזבאללה בפרט והאוכלוסייה הלבנונית בכלל. (http://www.cnn.com/2007/WORLD/meast/12/24/israel.cluster.bombs.ap/index.html) לפי הכתבה, לא פחות ממיליון פצצות נפלו
כמובן שארצות הברית תדע דבר או שניים על שימוש לרעה בפצצות מצרר. כך היה
לפי וונדי באטסון מ-Handicap International, בין השנים 1964 ו-1973, חיל האוויר של ארצות הברית הטיל 90 מיליון פצצות מצרר, שלושים אחוז מהן לא הצליחו להתפוצץ כמתוכנן. ההפצצות הגיעו בקצב של אחת ל-8 דקות - במשך 9 שנים. פצצות אלה שלא התפוצצו ממשיכות להרוג את הלאוטים מדי יום, והרגו 12,000 אנשים מאז 1973.
ארה"ב דיברה מעט על כך, ובוודאי לא נקטה צעדים אפילו לשקול להעמיד לדין את השוטרים שהורו להפציץ שממשיכים להרוג ולהרוג אפילו כמעט 35 שנים מאוחר יותר, אז למה שמישהו יצפה למשהו אחר מישראל, אפילו עם כף יד קלה מילולית (ודי צבועה) ממשרד החוץ האמריקאי?
ישראל היא חלק מ"המשפחה". גם אם זה ננזף בפומבי, בפרטיות, המשפחה נוטה לתמוך אחד בשני. זה לא יוצא מן הכלל.
החדשות הטובות הן שבחזית הבינלאומית, מדינות רבות מתחילות לעבוד יחד כדי להיפטר מהעולם ממגפת פצצות המצרר. הייתה כנס ב
הבה נקווה שזה יוביל ללקחים חדשים שלמד האח הבוגר, ושהאח הצעיר יתחיל לספוג את הסטנדרטים החדשים הללו מוקדם יותר, בניגוד למאוחר יותר.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו