מקור: תגובה מושכלת
מבקרים רבים הכירו נכון בתפקידו של Covis19 בחשיפת אי-שוויון קיצוני במעמד, גזע ומגדר בחברה זו ואת הפגיעויות שהם מטפחים. הנגיף הזה גם חושף את העוולות החמורות המאפיינות מקומות עבודה אמריקאים רבים, שבהם אמריקאים רבים מבלים כמעט שליש משנות הפריים של חייהם. למרות שרבים מהעובדים הללו מוכרים כיום כחיוניים, הטיפול בהם כמעט ולא משקף תמיכה זו. הפער בין חגיגה רטורית לבין המציאות של שוק העבודה ומקום העבודה עשוי לפתוח כמה הזדמנויות לארגון מחדש דמוקרטי יותר של מקום העבודה.
בחברה המאוד תלויה הדדית והגלובליזית שלנו יש להתייחס למספר רב של עובדים מגוון ומפתיע. היסטוריון הלייבור ג'רמי ברכר תיאר את חיפוש האחיות להשיג ציוד בסיסי להגנה על אישיות הדרוש לביצוע משימות הצלת חייהם בבטחה. זה גורם להכרה בכמה עבודות אחרות שעבורן עשוי להיות צורך בציוד כזה או צעדי הגנה אחרים.
ברכר מעיר: "הצורך הנואש ב-PPE חורג הרבה מעבר לעובדי שירותי הבריאות. שוערים מנקים מבנים עמוקים, עוזרי מורים מעבירים ארוחות לילדים בבית. . . כולם בסיכון גבוה יותר להידבק בנגיף הקורונה ללא מספיק PPE כדי להפחית את החשיפה."
שני היבטים המשותפים לרוב העיסוקים הללו הם שהצורך ב-PPE מסופק רק לאט, אם בכלל. בנוסף, מקצועות אלה, למעט עובדי טלקום, מתוגמלים בדל. נושא התגמול - ביטוי לאפליה מגדרית וגזעית - מוכר כבר שנים רבות. פחות בולטת עד לאחרונה הפגיעות להתפשטות מחלות שנוצרה כתוצאה מעבודות טיפול בשכר נמוך. רבים מאלה שמחזיקים בהם אפילו בכלכלה ה"משגשגת" שלנו צריכים לעבוד בשתי עבודות או יותר גם כשהן חולים רק כדי לחיות. נגועים בנגיף אז הם יכולים לשאת אותו לרוב גם לבתי אבות אחרים וגם לבתיהם. משרות כאלה הן לרוב גם תחלופה גבוהה ומציעות מעט הזדמנויות לצבור מיומנויות.
אין זה מפתיע שבתי אבות בארה"ב ובקנדה הפכו לצלחות פטרי וירטואליות של Covid19. החדשות הטובות הן שבריאות העובדים בעיסוק זה נתפסת יותר ויותר כסוגיית בריאות הציבור שהיא. אם כי לא מספיק הקונגרס עשה התחלה טובה בסיוע לעובדי הבריאות בקו החזית. חבר הקונגרס גרג וולדן (R-Oregon) הגיב: "אלה בחזית זקוקים לכסף. הקונגרס הקפיץ את התשלומים ב-2% לשאר השנה לבתי חולים, רופאים, בתי אבות ובריאות הבית. בנוסף, בתי חולים המטפלים בחולי COVID-19 ב-Medcare יראו עלייה של 20 אחוז בתשלום עבור משך החירום הזה."
ככל שהחקיקה הזו מועילה, היא עדיין משאירה עובדים רבים בקו החזית פגיעים ביותר. שקול את הדרישה החדשה הזו של בית חולים גדול בעיר ניו יורק. איימי גודמן של הדמוקרטיה עכשיו מדווח: "לעובדי הבריאות בעיר ניו יורק יש כעת אתגר חדש לפניהם: מדיניות חדשה בבתי החולים הציבוריים בעיר המחייבת עובדים רפואיים שמתקשרים חולים להמציא תעודת רופא". לי זה מזכיר את בית הספר היסודי ואת צריכה פתק מהמורה שלך כדי לקבל רשות ללכת לשירותים. באופן רחב יותר המאבק על מקום העבודה הרפואי עבר מעבר למאבק על הזכות לממש ימי מחלה להם הם זכאים לשאלות הקול.
כפי שדיווחו נועם שלבר ובריאן רוזנטל במאמר מפורט לאחרונה הניו יורק טיימס: "עובדים... התעמתו עם המעסיקים שהם מאשימים בכך שלא הצליחו להגן עליהם ולהעריך אותם כראוי. . . אבל אולי המתח הניהולי והעקשני ביותר התעורר בין ספקי שירותי בריאות כמו רופאים ואחיות, שנמצאים בחוד החנית של מאבק הנגיפים, לבין המנהלים שהם מדווחים אליהם... בעיר ניו יורק... לכל מערכת בתי חולים פרטית גדולה יש שלח בשבועות האחרונים תזכירים שהורו לעובדים לא לדבר עם התקשורת, כמו כמה בתי חולים ציבוריים". הם מציינים שבתי חולים הפכו יותר ויותר תאגידים.
עד לנקודה זו ההנהלה לא הציעה עדות לפגמים אתיים כאלה. נראה גם שהאחיות זוכות לכבוד רב, אפילו אהובות, והן במחסור. הבריאות שלנו תלויה בין השאר בבריאותם. אם בתי החולים ושירותי הבריאות הפכו לחברות יותר במהלך הדור האחרון, הם מסוגלים באותה מידה לשנות במהירות בכיוון אנושי יותר במהלך המשבר הזה. ובהתחשב במינוף שלהם ובאוריינטציה מלמטה למעלה של עמותות רבות של אחיות כיום, הם עשויים להיות מסוגלים לתת דוגמאות שאחרים ילכו בעקבותיהם ויבנו עליהן.
מועצת העיר ניו יורק שוקלת לאסור על פיטורי רופאים ואחיות שמדברים על המחסור בציוד מגן אישי (PPE). זה יהיה צעד חיובי אבל אחיות ובנות בריתן צריכות ללכת על הרבה יותר. בית החולים הוא מקום עבודה עם עובדים מאוד מיומנים ופגיעים. עובדה זו מובילה אותי להציע כמה הצעות ראשוניות. מינהל הבטיחות והבריאות בעבודה (OSHA), בשיתוף עם ארגוני אחיות ובתי ספר לאחיות, צריך לתכנן תקני בטיחות לעובדים. והכי חשוב יש לעצב מחדש ולחזק את האכיפה. במשך שנים רבות, אפילו לפני ההשמדה המוחלטת של OSHA תחת אכיפת טראמפ, היה לעתים קרובות עניין של ביקורים מתוכננים שעבורם ההנהלה יכלה לתכנן מראש. וההפרות המועטות שנמצאו הובילו בדרך כלל רק לסטירה על פרק היד.
במקום סמליות כזו, לכל בית חולים או מתקן רפואי צריכה להיות ועדת בטיחות המורכבת מאחיות, רופאים וצוות תמיכה, שכל פעולותיהם בעבודה משפיעות על בטיחות המטופל ועמיתיו המטפלים. והכי חשוב של מתקנים רפואיים יש לדרוש קצין ציות בתשלום על ידי המוסד אך נשכר על ידי OSHA. לאותו קצין צריכה להיות הזכות והחובה להגיש תלונות על הפרות בטיחות ל-OSHA ובמידת הצורך לדרוש הפסקת רישיון בית החולים.
עוד לפני משבר קוביד 19 בתי חולים רבים היו לא בטוחים הן לחולים והן לאחיות. רמות כוח האדם היו נמוכות מדי, פציעות מהזזת חולים שכיחות מדי, וטעויות תרופתיות תכופות מדי. Covid19 נותן לנו הזדמנות לשנות את התוצאות העצובות הללו על ידי פיתוח מודלים ממוקדי עובדים של רגולציה בריאותית ובטיחותית.
---
סרטון בונוס נוסף על ידי תגובה מיודעת:
וירוס קורונה: אחיות לוס אנג'לס מפגינות בדרישה להגנה טובה יותר | חלבון עוברי
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו