לאחר מאבק של שלוש שנים, עובדים של יצרנית הסעות בתי הספר Blue Bird בפורט ואלי, ג'ורג'יה, הצביעו ב-12 במאי להצטרף ל-United Steelworkers (USW) Local 697.
"עבר זמן רב מאז שהתארגן אתר ייצור עם 1,400 אנשים, שלא לדבר על מאורגן בדרום, שלא לדבר על מאורגן עם עובדים אפרו-אמריקאים בעיקר, ושלא לדבר על תעשיית הרכב", אמרה מריה סומה, מנהלת הארגון ב- USW.
"זה לא ניצחון חשוב אחד. זו דוגמה למה שאפשר - עובדים שרוצים להתארגן ואנחנו יכולים לנצל זמן ומדיניות שאפשרו להם לפנות דרך לעשות זאת".
ההצבעה הייתה 697 מול 435 עם 80 אחוזי הצבעה. בשני מפעלים ומחסן ליד מייקון, העובדים בונים אוטובוסים לבית ספר ומערך אוטובוסים מיוחדים.
Blue Bird היא יצרנית האוטובוסים השנייה בגודלה בארץ, אחרי האוטובוסים הבנויים של דיימלר טראק. עובדי הרכב מייצגים עובדים במתקן Thomas Built בצפון קרוליינה.
הנושאים העיקריים בג'ורג'יה היו שכר ובטיחות. העובדים החלו להתארגן ברצינות בשיאה של המגיפה בשנת 2020 לאחר שעובדי Blue Bird הגיעו למארגן Steelworker בעקבות זכייה של איגוד במפעל צמיגים במייקון הסמוכה. הם התגברו על קמפיין אנטי איגודי חריף במדינת זכות לעבודה שבה רק 4.4 אחוזים מהעובדים הם חברי איגוד.
אבל סומה מוסיף שעובדים התחברו לרשתות איגודיות מקומיות. "אנשים חושבים שהדרום אינו איחוד, אבל יש לנו הרבה חברים במרכז ג'ורג'יה", אמרה.
ה-Steelworkers מייצגים אלפי חברים במדינה - ב-BASF, המייצרת כימיקלים המשמשים בייצור פלסטיק, דטרגנטים ונייר, Anchor Glass וענקית הנייר Graphic Packaging International.
ללא חריזה או סיבה
למרות שקיבלה שפע של כספי סובסידיות פדרליים שהיו אמורים לחייב אותה להישאר ניטרלית, בלו בירד הוציאה את כל העצות כדי לנסות לנצח את האיגוד.
החברה קיבלה הנחות של 40 מיליון דולר כחלק מתוכנית האוטובוסים הנקיים של הסוכנות להגנת הסביבה (EPA), חלק מ-500 מיליון דולר שחולקו בשנה שעברה להחלפת אוטובוסי דיזל לבתי ספר באוטובוסים עם פליטות אפס או נמוכות. הכספים הם חלק מהצעת חוק התשתית של טריליון דולר שהתקבלה ב-1, הכוללת מימון של 2021 מיליארד דולר לאוטובוסים נקיים עד 5.
כספים אלה לא יכולים להיות חוקיים מְשׁוּמָשׁ כדי לסכל את התארגנות האיגוד, אבל זה לא מנע מהחברה לנהל קמפיין נגד האיגוד. עובדי הפלדה הוגש שבעה אישומי עבודה בלתי הוגנים מול המועצה הלאומית ליחסי עבודה.
בין האישומים על ביטול איגודי עובדים לא חוקיים היו סקר עובדים על תמיכת האיגוד שלהם, איומים לסגור את המפעל, אמרו לעובדים שמשא ומתן קיבוצי הוא אמצעי לא יעיל ליישב תלונות במקום העבודה, והעלאת מצגות שאומרים לעובדים להצביע נגד ההתאגדות.
בצעד בוטה אחד, החברה אמרה לכאורה לעובדים שאם הם היו חלק ממסע איגודי מוצלח ב-Blue Bird, אף מעסיק אחר לא יעסיק אותם. עם שיעור נטישה גבוה, עובדי Blue Bird עוברים לעתים קרובות דרך מעסיקי ייצור אחרים כמו פריטו ליי, כך שהאיום פגע בעצבים.
החברה גם השיקה מתקפת קסם, חניית משאיות מזון מחוץ למחסנים ופרסה כרזות עם הכיתוב "אנחנו אוהבים את העובדים שלנו!"
כאשר וולפס של איגודי עובדים לא עשו את העבודה, החברה החלה לבצע שיפורים - הצבת לוחות זמנים צפויים יותר, חלוקת שעות נוספות אופציונליות והנפקת ספרי עזר לחברה שעובדים לא ראו מעולם בכל שנות עבודתם.
החברה אף טענה כי סידרה גג דולף שיצר תנאי עבודה מסוכנים.
באופן מכריע, זה הקפיץ את השכר. "יש אנשים שקיבלו התאמה של 2 דולר, שכבר הרוויחו כסף גבוה; כמה אנשים קיבלו שמונה סנט, "אמר סומה. "ולכן לא הייתה חריזה או סיבה להתאמות שמישהו יכול לראות."
דרושים משרות טובות?
הוראות פרו איגודיות צורפו לקרנות פדרליות בחבילת התשתית, כמו גם ההשקעה של 280 מיליארד דולר בתעשיית המוליכים למחצה ו-370 מיליארד דולר למלחמה בשינויי האקלים בחוק הפחתת האינפלציה. אלה כוללים דרישות לתשלום שכר בקנה מידה לאיגוד על בניית מתקני אנרגיה נקייה, ואיסורים על שימוש בכספים לקמפיין נגד איגודים.
בחודש שעבר, הסוכנות להגנת הסביבה הציעה את התקנות החדשות השאפתניות ביותר שלה עד כה לצמצום הזיהום מכלי רכב, על ידי דרישה שני שליש של מכוניות ומשאיות חדשות שנמכרו בארה"ב בחשמל עד 2032. רכבים מקצועיים כבדים כמו שלאוטובוסים לבית הספר יש סטנדרטים משלהם, מכוונים אליהם צמצום פליטות בחצי על ידי 2032.
פליטת צינור מוצא מכלי רכב בכבישים היא המקור הגדול ביותר לגזי חממה. ארה"ב היא המדינה המזהמת השנייה בגודלה אחרי סין. אוטובוסי בית ספר המונעים בדיזל יכולים לפלוט על 40 מזהמי אוויר רעילים, הגורמים לאסטמה ולבעיות נשימה אחרות.
אבל מעקות הבטיחות הממשלתיים בתוכנית אוטובוסי בית ספר נקיים חלשים יחסית. ל-EPA, למשל, יש שאלו הנמענים של סובסידיות פדרליות לאוטובוסים נקיים כדי לחשוף את ההטבות שהם מספקים לעובדיהם, כולל ביטוח בריאות, חופשה בתשלום ופרישה, אם כי חשיפת מידע זה אינה נדרשת.
ובכל זאת, סומה אמר שהעובדים הצליחו להאיר זרקור על ביטול האיגודים של החברה ולהאשים אותה בשימוש בכסף ציבורי כדי למנוע מעובדים לממש את זכויותיהם לארגון איגוד.
האיגוד גם התנגד למאמצי החברה לטעון לעוני, והצביע על כך שקיבלה מיליונים מהממשלה לבניית אוטובוסים חשמליים. מניית החברה זינקה ב-37%, עם 120 מיליון בעסקאות צבר עם עיריות שרוכשות ציי אוטובוסים חשמליים, לפי פרוספקט האמריקאי .
"זה היה קמפיין שנבנה על ידי שיחות אחד על אחד ועל ידי טקטיקות ארגון סטנדרטיות", אמרה.
המדיניות הפדרלית החלה להיות פקטור ברגע שעובדים הגישו בקשה לבחירות לאיגוד. "זהו מעסיק שהיה מפטר עובדים", אמר סומה. "ולכן בזמן שהם עברו על החוק, המדיניות הזו אפשרה לנו להרגיע את התמוטטות האיגוד של המעסיק".
מים וחשמל
הניצוץ המארגן קדם לכל זה.
ג'ונטה לוקט, ותיק בן 10 בבלו בירד, זוכר את מקורות הקמפיין כאשר נגיף הקורונה הרס את המדינה. "היינו צריכים להתייצב לעבודה כאילו כלום לא קורה", אמר, והחברה לא פעלה לפי הנחיות התרחקות חברתית: "עבדנו אחד על השני".
דרישות הייצור היו בלתי פוסקות - ללא שכר סיכון, עוד נקודה כואבת - האטה רק לשבוע עקב תקלות בשרשרת האספקה שעיכבו אספקת חלקים.
אבל בעיות הבטיחות חורגות מקוביד. בחלק מהימים, גשם זורם דרך הגג. החברה כביכול ביצעה תיקונים, אך הבעיה נמשכת. "המים נוחתים על קופסאות חשמל ושקעים, מחשבים ומאווררים", אומר לוקט, והוא מודאג מהתחשמלות במים המשתפלים.
מאסתם בטיפול שלהם במהלך המגיפה, ומפקחי חוסר הכבוד וההעדפה נחלשו, לוקט ועמיתו לעבודה פטריק ווטקינס החלו לחשוב על בניית איגוד.
"אתה רואה שמפקחים מדברים עם גבר בוגר כאילו הוא ילד", אמר לוקט.
הם החלו לקיים ישיבות ועדות שבועיות בכנסיות, פארקים ובספרייה המקומית, ובסופו של דבר עברו לזום. המשתתפים גדלו מקומץ עד שני תריסר.
אנשים מקווי ייצור שונים התכנסו כדי ללמוד על הקמפיין. הם הפיצו ספרות ואיגוד מידע לשני המפעלים ולמחסן במתחם.
העובדים שמעו גם מעובדי פלדה ממפעלי איגודי עובדים במדינות אחרות שהגיעו לתמוך בעמיתיהם בג'ורג'יה.
בסדרת סרטונים שפורסמו ליוטיוב, מארגן Steelworkers, אלכס פרקינס, ראיין עובדים לשעבר ב-Blue Bird שעזבו את החברה וקיבלו משרות ייצור מאוגדות. הם דיברו על ההבדל שעושה איגוד.
In סרטון קצר אחד, פרקינס מראיין את עובדת Blue Bird לשעבר, Quenterrious Booze, חברה ב-USW בענקית ייצור הנייר המאוגדת, Graphic Packaging. לדבריו, העבודה של האיגוד טובה יותר: השכר גבוה בהרבה והעבודה לא כל כך קשה.
הסרטונים התנגדו לטקטיקות של ביטול איגודי החברה.
נבנה בעבודת יד
שורה ארוכה של בעיות דרבנה את עובדי Blue Bird להתאגד. האחת היא מערכת נקודות נוכחות שנואה, שבה הופעה מאוחרת גורמת לך לחצי נקודה; שש נקודות שנצברו בכל עת גורמות לסיום. החברה טוענת כי הנקודות יורדות על בסיס חודשי אם אין היעדרויות או איחורים, אך העובדים טוענים שהמפקחים שולטים ברמות גבוהות של כוח, ומיישמים את המדיניות באופן סלקטיבי.
זמן חופשה עלוב הוא עוד נקודה כואבת. העובדים מרוויחים שני ימי חופשה לאחר שעבדו חמש שנים בחברה, ושבוע חופש לאחר שמונה שנים.
גם הטבות אלו נתונות לגחמותיהם של המפקחים. לוקט אמר כי ההעדפה משתוללת, ממי שמתקבל לעבודה ועד מי שמקבל אישור לבקשות החופש שלו.
תלונה נוספת: לוחות זמנים בלתי צפויים. ימים ארוכים על פס הייצור יכולים להימתח על פני 10 או 12 שעות בקיץ הלוהט כדי לעמוד במכסת ייצור של 38 אוטובוסים מדי יום.
בתום משמרת, אמרו העובדים, מפקח ישאיר אותם על הקו יותר עד שמכסת הייצור תיפגע - או אומר להם שהם צריכים להגיע שעתיים מוקדם למחרת בבוקר, מה שמקשה על הכנת הילדים לבית הספר או ליצור איזון בין עבודה לחיים.
עוד תלונה משותפת אחת: שכר לא שוויוני.
השכר השעתי נע בין 13 דולר לאלו שרק התחילו את דרכו ל-25 דולר לאלו שיש להם שנים רבות בחברה - אך בסופו של דבר, אין סטנדרטיזציה, ומשאיר את התשלום לשיקול דעת המפקחים. עם עשור, לוקט נמצא בקצה העליון של הטווח הזה. אבל הוא מוצא שהמערכת לא הוגנת, מהדהדת צוותים ועובדי רכב שאומרים ששכר נמוך יותר והטבות למשכירים חדשים יותר הורסים סולידריות.
"אנחנו בונים את האוטובוסים האלה בעבודת יד", אמר לוקט. "אף אחד לא צריך להרוויח 13 דולר לשעה."
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו