האומות המאוחדות, 16 באוקטובר (IPS) - מועצת זכויות האדם (HRC) המונה 47 חברים אישרה ביום שישי החלטה המאשרת את האשמות של פשעי מלחמה נגד ישראל והארגון הפלסטיני המיליטנטי חמאס, כפי שמתואר בדו"ח של עובדה בינלאומית בת ארבעה חברים- משימת מציאת בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון.
כצפוי, ארה"ב השליכה זרוע מגן סביב ישראל והצביעה נגד ההחלטה, יחד עם כמה חברות באיחוד האירופי (האיחוד האירופי): הונגריה, איטליה, הולנד וסלובקיה, כמו גם אוקראינה.
"ההצבעה הייתה צפויה", אמר דיפלומט אסייתי ל-IPS, והצביע על כך שבעוד שמדינות המערב הצביעו נגד ההחלטה או נמנעו, רוב המדינות המתפתחות הצביעו בעד.
ההצבעה הייתה 25 בעד, שישה נגד, 11 נמנעים וחמש אי-הופעה.
המועצה שבסיסה בז'נבה לא רק אישרה את ההמלצות של דו"ח גולדסטון אלא גם גינתה בחריפות את המדיניות הישראלית בשטחים הכבושים, לרבות אלה המגבילות את הגישה של פלסטינים לנכסים ולמקומות הקדושים שלהם, במיוחד בירושלים הכבושה.
פיליס בניס, מנהלת פרויקט האינטרנציונליזם החדש במכון לחקר מדיניות שבסיסו בוושינגטון אמרה ל-IPS שההצבעה בארה"ב - והלחץ הברור שלה על ממשלות התלויות בתמיכה הפוליטית, הפיננסית או הצבאית של ארה"ב - "מצביעים עד כמה הממשל של הנשיא ברק אובמה עוסק בנושא הזה".
"יש מוסר כפול ברור, שוב, בעמדה של ארה"ב בין ההכרה של השגרירה סוזן רייס בראשיפות האחריות לפשעי מלחמה במקרה של דרפור וסודאן, ללא קשר להשפעה אפשרית על שיחות שלום עתידיות, תוך דחיית אחריות. במקרה של פעולות ישראל בעזה", אמרה.
לדבריה, הממשל האמריקני טוען לבסס את מדיניות החוץ שלו על מחויבות לשיתוף פעולה בינלאומי ולשלטון החוק.
מצער שבשאלת פשעי מלחמה נגד אזרחים חפים מפשע בעזה, ארה"ב ממשיכה את דפוס החריג הישראלי ותיק שלה, אמר בניס, מחבר הספר "הבנת הסכסוך הפלסטיני-ישראלי: ראשוני".
"אם וושינגטון תישאר לא מוכנה לחייב את ישראל באחריות להפרותיה, הפוטנציאל לעמדה חדשה של ארה"ב בעולם - כזו שבה מכבדים את ארה"ב במקום ממורמרים, מתקבלים בברכה כשותפה במקום מפחדים - יהיה בלתי אפשרי", היא אמרה. הוסיף.
אברהם פוקסמן, המנהל הלאומי של הליגה נגד השמצה, התומך מאוד בישראל, אמר כי ארגונו "זועם, אך רחוק מלהיות מופתע" מהאישור של המועצה לדו"ח גולדסטון.
בתיאור ההחלטה כחד-צדדית, אמר פוקסמן כי ההצבעה רק מוכיחה את "ההתמקדות הבלתי מעורערת והמשוחדת של המועצה בכל מה שקשור לישראל".
"אנו מביעים הערכה עמוקה לארה"ב ולחמש המדינות האחרות שהראו את מחויבותן לעקרונות של הגינות ואחריות מוסרית בהצבעה נגד החלטה זו", הוסיף.
רוב מכריע של המדינות המתפתחות במועצה, יחד עם רוסיה, תמכו בהחלטה: ארגנטינה, בחריין, בנגלדש, בוליביה, ברזיל, צ'ילה, סין, קובה, ג'יבוטי, מצרים, גאנה, הודו, אינדונזיה, ירדן, מאוריציוס, ניקרגואה, ניגריה, פקיסטן, הפיליפינים, קטאר, רוסיה, ערב הסעודית, סנגל, דרום אפריקה וזמביה.
הנמנעים הגיעו מבלגיה, בוסניה הרצגובינה, בורקינה פאסו, קמרון, גבון, יפן, מקסיקו, נורבגיה, הרפובליקה של קוריאה, סלובניה, אורוגוואי.
חמש המדינות שדילגו על ההצבעה היו אנגולה, צרפת, קירגיזסטן, מדגסקר ובריטניה.
Naseer Aruri, פרופסור לקנצלר (אמריטוס), אוניברסיטת מסצ'וסטס, אמר ל-IPS כי נותר לראות כיצד ישראל וממשל אובמה יגיבו לאימוץ דו"ח גולדסטון.
"הפעולה האחרונה תחשוף את הישראלים למעצרים אפשריים ולהעמדה לדין פלילי על פי עקרון השיפוט האוניברסלי, בעת נסיעה לחו"ל", ציין.
לדבריו, דו"ח גולדסטון ממליץ הן לישראל והן לחמאס להביא את הנאשמים לדין.
"אם לא יעשו זאת, הם עלולים לעמוד לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) וזה יכול לאותת על תבוסה דיפלומטית גדולה לממשל אובמה", אמר ערורי.
"אם אובמה ישתמש יותר וטו במועצת הביטחון כדי להגן על ישראל מפני הביקורת הבינלאומית, הוא יעמיד את ארצו בסכנה מוסרית", הכריז.
בניס מהמכון לחקר מדיניות אמר כי וושינגטון גם חייבת לקחת בחשבון את שותפותה ואת האחריות הפוטנציאלית שלה בפשעי מלחמה במהלך מבצע "עופרת יצוקה", שם הקוד לתקיפות הצבאיות הישראליות שנמשכו 22 ימים על עזה בדצמבר האחרון.
הפרות של חוק הפיקוח על ייצוא נשק של ארה"ב, המגביל באופן צר את השימוש של ישראל בנשק ובציוד צבאי שסופקו על ידי ארה"ב, חייבות להיחקר ביסודיות ולהטיל אחריות על המפרים.
"המשמעות של דו"ח גולדסטון בסך הכל היא לא בגלל שחשף פשעי מלחמה שלא היו ידועים קודם לכן, המשמעות טמונה במקיפת ההערכה, בהחלט, אבל יותר מכל ברוחב ההמלצות", אמר בניס.
היא אמרה שזה כמעט חסר תקדים שדו"ח זכויות האדם של האו"ם ינוע בצורה כה רחבה לזיהוי חובות ואחריות על פי החוק הבינלאומי - לא רק עבור המבצעים לכאורה, אלא גם עבור כמעט כל סוכנויות האו"ם הרלוונטיות, כמו גם עבור ממשלות בודדות.
זה קרה במיוחד בהפעלת סמכות שיפוט אוניברסלית, ובמיוחד בהגדרת חובות והמלצות לחברה אזרחית גלובלית.
לדבריה, הביטול של החזרה המוקדמת של הדו"ח מדיון במועצת זכויות האדם משקף את משמעות הנושא לא רק בקרב פלסטינים בתוך השטח הכבוש, בתוך ישראל ובקרב הפזורה, אלא גם בחברה האזרחית הבינלאומית.
"הלחץ הזה הוא שאילץ את הרשות הפלסטינית לבטל את דחייתה המוטעית של הדו"ח", הוסיף בניס.
ערורי אמר כי ממשלתו של אבו מאזן מהרשות הפלסטינית, שתקופת כהונתו הסתיימה לפני זמן רב, נכנעה ללחצים שהופעלו על ידי ישראל וארצות הברית לדחות את כל הדיון בדו"ח גולדסטון למרץ הבא.
אולם, כמעט שבועיים לאחר מכן, נכנע עבאס ללחץ מסוג אחר, הפעם על ידי פלסטינים, ערבים וחברים שונים במועצת זכויות האדם של האו"ם.
קואליציה רחבה הצליחה לגרום לעבאס לבטל את תפקידו הקודם.
אין ספק שאבו מאזן - שזכה לגינוי נרחב בחוגים פלסטינים, כולל הואשם בבגידה - לא יכול היה לעמוד בלחץ, במיוחד זה שכלל קריאות מהימנות לו להתפטר, הוסיף ערורי.
בהצהרה שפורסמה ביום שישי, אמר אמנסטי אינטרנשיונל כי ההחלטה ממליצה לעצרת הכללית של האו"ם, הגוף הבא שמסוגל לשקול את דו"ח גולדסטון, לעשות זאת במהלך המושב הנוכחי שלה.
"אמנסטי אינטרנשיונל קורא לעצרת לדרוש מישראל וגם מממשל חמאס בפועל בעזה להתחיל מיד בחקירות עצמאיות העומדות בסטנדרטים בינלאומיים לגבי פשעי מלחמה לכאורה, פשעים אפשריים נגד האנושות והפרות חמורות אחרות של החוק הבינלאומי שדווחו במהלך הסכסוך". הוספה הצהרה.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו