המנכ"ל של UNAIDS, וויני ביאניימה ערעור לפני ועידת השרים ה-12 של WTO בז'נבה, כי העולם יעמוד בפני עתיד קודר אם לא יתקיימו ויתור על פטנטים. במסיבת עיתונאים אמרה ביאניימה, "במגיפה, שיתוף טכנולוגיה הוא חיים או מוות, ואנחנו בוחרים במוות." במהלך כנס השרים ה-12 של ארגון הסחר העולמי (WTO), שהתקיים בין ה-12 ל-17 ביוני, המדינות העשירות עשו בדיוק את זה. הם חסמו כמעט את כל האפשרויות לספק חיסונים זולים, תרופות אנטי-ויראליות ודיאגנוסטיקה לעולם.
לאחר שנתיים של ארגון הסחר העולמי "דחה" - או חסם - את הודו-דרום אפריקה הצעה עבור ויתור על פטנטים על חיסונים ותרופות נגד COVID-19, המועדון של המדינות העשירות - האיחוד האירופי, ארצות הברית ובריטניה - הבטיח שלא כדאי עבר אמצעי ויתור על פטנט. הרווחים של ביג פארמה שוב עלו על חייהם ובריאותם של האנשים. זה גם מה שקרה בתקופת מגיפת האיידס.
מה שנקרא "ויתורים" שהתקבלה בוועידת השרים ה-12 (MC12) אכן מפשטת חלק מההליכים המסורבלים שסוכמו במסגרת ה- הצהרת דוחא להוצאת רישיונות חובה לתרופות. אבל זה מקשה הרבה יותר על מדינות כמו הודו וסין, שיש להן כושר ייצור ניכר, לספק חיסונים תחת רישיונות חובה כאלה. אז כן, מדינות שרוצות חיסונים יכולות להנפיק רישיונות חובה ביתר קלות - אבל למי, אם לא למדינות בעלות כושר ייצור?
ייצור חיסונים
בייצור חיסונים, לא הנוסחה של החיסון חשובה. בניגוד לתרופות רבות, שהן תרופות מולקולות קטנות ולכן קלות לפטנט, חיסונים הם מולקולות גדולות ושייכות לקבוצת התרופות הנקראות ביולוגיות. המפתח לייצור תרופות ביולוגיות אינו הנוסחה של התרכובת אלא ייצורה בקנה מידה תעשייתי והבטחת תהליך הייצור של שכפול המולקולות הגדולות המורכבות בצורה מדויקת. הידע הזה נשמר לא תחת פטנטים אלא תחת סודות מסחריים. אפשר לשכפל את הסודות המסחריים האלה או לאבטח אותם על ידי מתן העבודה למישהו שמכיר את התהליך. אבל זה פותח חברות שמנסות לעשות זאת להליכים משפטיים יקרים, כולל על ידי ה-WTO. ויש גם איום של סנקציות חד-צדדיות מצד ארצות הברית, האיחוד האירופי ובריטניה.
התוצאה היא שפייזר וחברות ביג פארמה אחרות ימשיכו להרוויח רווחים עצומים על חשבון חייהם של אנשים, גם אם זה יוביל להופעת גרסאות SARS-CoV-2 חדשות ויגרום להמשך המגיפה. פחות מ 20 אחוז מהאנשים באפריקה, שאוכלוסייתה מונה כ 700 מיליון, חוסנו במלואו, בעוד שמיליוני מנות חיסון אינן בשימוש והן הולך לבזבז בארצות הברית. יש לנו את יכולת ייצור החיסונים לחסן את כל האוכלוסייה העולמית, ובכך להציל אינספור חיים ולצמצם את האפשרות להיווצרות גרסאות חדשות ומסוכנות. אבל זה לא האינטרס של ביג פארמה, שרווחים חשובים לה הרבה יותר מחיי אדם.
רק כדי לשים את זה בפרספקטיבה, הרווחים של פייזר בערך הוכפל בשנת 2021 מ-2020, כאשר חיסון Pfizer-BioNTech תורם לחלק משמעותי מהרווחים הללו. אם פייזר הייתה מדינה, רווחיה של 81 מיליארד דולר בשנה שעברה היו מציבים אותה לפני התמ"ג של מדינות כמו אתיופיה, גאנה וקניה, לפי אנליזה של נתוני הבנק העולמי על ידי הארגון Global Justice Now. מלבד חיסונים, המונופול על דיאגנוסטיקה ותרופות אנטי-ויראליות גם מעלה את העלויות עבור האנשים הנאבקים ללא הרף בנגיף, תוך יצירת רווחים מופרזים לביג פארמה.
הוויתור היחיד ב-MC12 היה על רישיונות חובה לחיסונים. הוא לא התייחס לפטנטים על אבחון ותרופות אנטי-ויראליות. היא גם לא התייחסה לסוגיה האחרת שהועלתה לפיה ה-WTO כולל בוויתור שלו זכויות קניין רוחני אחרות כגון סודות מסחריים, החיוניים לייצור המוני של חיסונים.
ה-MC12 בעט את הכדור שישה חודשים בהמשך הקו לגבי קבלת החלטה לגבי ביטול פטנטים על אבחון ותרופות אנטי-ויראליות, עם סיכוי קטן מאוד שלמדינות העשירות יהיה שינוי לב פתאומי בנושאים אלה, בהתחשב בעמדתן המתמשכת בנושאים אלו במהלך המגיפה. זה כבר הרג מיליונים.
חיסון הכל או אפשר גרסאות חדשות
מדוע חשוב לחסן את האוכלוסייה העולמית? במילים פשוטות, ככל ש-SARS-CoV-2 (הנגיף שגורם ל-COVID-19) מדביק יותר אנשים, כך גדל הסיכוי להופעת גרסאות חדשות. ישנה אמונה מוטעית בקרב אנשים מסוימים שככל שהנגיף עובר מוטציות, כך הוא צפוי להיות שפיר יותר. פעם זו הייתה דעה נפוצה בקרב חלק מהקהילה הרפואית. עם זאת, היום ביולוגים אבולוציוניים טוענים שאין שום הוכחה לכך שהנגיפים עוברים מוטציות כדי להפוך לשפירים יותר. וגם אם זה ייחשב כנכון בטווח הארוך, כמו ג'ון מיינרד קיינס, הכלכלן, שים את זה, "בטווח הארוך, כולנו מתים."
ככל שאנו חיים זמן רב יותר עם מגיפה שממשיכה להדביק כחצי מיליון עד מיליון אנשים מדי יום, כך אנו מתעלמים מהאפשרות שתצוץ וריאנט חדש שיכול להיות מועבר כמו אומיקרון ויכול גם להוביל למוות גדול יותר. ממה שראינו בעבר. ההדבקה של הנגיף היא מקסימלית כאשר לחולה הנגוע יש תסמינים קלים בלבד, הוא נייד פיזית וחברתית, ולכן יכול להדביק אחרים. זה החלון שבו מתפשט הנגיף. בין אם לאחר מכן החולה יתאושש או ימות, יש השפעה מועטה על שכפול המחלה אצל אנשים אחרים שהחולה עלול להדביק. אולי יש לזה השפעה על ההתנהגות החברתית שלנו, אבל אין לזה קשר לנגיף שהופך שפיר יותר עם הזמן.
עם הזמן, אנשים אכן נוטים ליצור חסינות רבה יותר לנגיף, אבל זה מה שמניע את הנתיב האבולוציוני העתידי של הנגיף. אם דלתא הראתה יכולת העברה גבוהה יותר, אז לאומיקרון יש בריחה חיסונית הרבה יותר גבוהה. המשמעות היא שאומיקרון יכול לעקוף את החסינות שלנו שמקורה בזיהומים או חיסונים מוקדמים יותר. כמובן שאם התפתחות הנגיף תוביל לכך שהחולה כל כך חולה כבר מההתחלה שהאדם לא יכול להסתובב בכלל, זה יעצור או יוריד את העברת הנגיף. אבל לא כך מתנהג וירוס SARS-CoV-2.
כיצד צפוי SARS-CoV-2 להתפתח במהלך השנים הקרובות? כפי שאומרים לנו אימונולוגים, המסלול האבולוציוני של הנגיף תלוי במשחק המורכב של מספר גורמים המעצבים את התגובה של מערכת החיסון שלנו לאבולוציה של הנגיף.
המתנה שהנגיף יהפוך לשפיר יותר או לחסינות עדר מיתית לא יכולה להיות תשובה למגיפה הנוכחית. החיסונים הם חיוניים לכל תגובה לבריאות הציבור למגיפה, שכן מדינות ברחבי העולם נלחמות לצמצם את מספר הזיהומים החדשים, ולכן, את שורשי ההעברה החדשים. וכן, לעתיד הנראה לעין, נצטרך לחיות עם חזרה על מינוני חיזוק החיסון שלנו בזמן שאנו מכווננים את החיסונים לגרסאות חדשות יותר.
בעוד שהפטנטים על תרופות אנטי-ויראליות כתרופה ל-COVID-19 חשובים, והם בהחלט יעזרו לצמצם את מקרי המוות והסיבוכים של COVID-ארוך, שוב, פטנטים מפריעים לשימוש בהם. התרופות האנטי-ויראליות יעילות רק בחלון קטן של הימים הראשונים של המחלה, מה שאומר שיש להעמיד אותן בזול עבור האנשים כדי שיוכלו לקנות אותן מבית מרקחת. העלות הגבוהה והשליטה על הפטנטים של תרופות אלו אינן מספקות שוק גדול מספיק. שוק קטן ומחירים גבוהים מביאים למצב של Catch-22: המחירים גבוהים כי השוק קטן; השוק קטן מכיוון שהמחירים גבוהים.
שוב, רישוי פתוח של התרופות האנטי-ויראליות עשוי לאפשר להן שוק גדול. אבל זה מה שה-WTO לא מאפשר. מסלול רישוי החובה במסגרת ה-WTO הוא מסורבל, וההרגעה שלו ב-MC12 פירושה כי מדינות כמו הודו, שהיו קריטיות במלחמה במגיפת האיידס, אמורים לבטל את הסכמתם כספקים. אז הם לא יכולים להפוך לספקים אנטי-ויראליים עבור COVID-19 כפי שהיו עבור תרופות אנטי-ויראליות לאיידס.
מדוע מדינות שיש להן יכולת לייצר חיסונים מתקדמים - הודו, סין, רוסיה ודרום אפריקה - אינן מתחברות יחד כדי להציע טכנולוגיה ואספקה לשאר העולם? מדוע מדינות אינן משתפות פעולה עם קובה, מעצמה ביולוגית, כדי לייצר חיסונים מקומית? קובה פיתחה חמישה חיסונים כאלה, שניים מהם כבר בייצור בקנה מידה גדול.
התשובה טמונה ב"סדר בינלאומי מבוסס כללים” מופץ על ידי מועדון העשירים. הכללים כוללים סנקציות על מדינות רבות, כולל רוסיה, קובה וסין. עבור אלה שעדיין לא תחת סנקציות, קיים איום של סנקציות עתידיות מצד ארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה - כנופיית השלושה שחברה ב-WTO כדי להביס את יוזמת הוויתור על פטנטים הודו-דרום אפריקה. לארצות הברית יש גם את החוק הפנימי שלה, חוק הסחר האמריקאי, סעיף 301, ל"הגנה" על הקניין הרוחני שלה, שלפיו היא מאיימת על מדינות בסנקציות אמריקאיות. הודו וסין תופסות מקום בולט מדי שנה ברשימת המדינות שהחוקים והפעולות שלהן לא תואמות את החוקים המקומיים של ארה"ב. אם ארה"ב ובעלות בריתה לא ינצחו ב-WTO, אז הם משתמשים ב"סדר מבוסס הכללים" שלהם, שם הם יכולים לקבוע את הכללים.
ברוכים הבאים לעולם החדש והאמיץ שלנו, שבו, בפרפראזה של וויני ביאניימה, המוות מנצח את החיים.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו