למטרות חקירה ודיון עם מייקל אלברט של פארקון. ראה את כל הדיון כאן.
העולם שאנו מדמיינים הוא עולם של הרפתקאות ואפשרויות, של מערכות יחסים חדשות באופן קיצוני וצורות פוטנציאליות של חיים חברתיים ואינדיווידואלים שקשה לדמיין, ופחות לתאר, מנקודת המבט של ההווה. רוב מה שיקרה בעתיד חברתי-אקולוגי, בין אם ברמה הסביבתית, האישית או הקהילתית, יהיה ספונטני ויצירתי - ואלה דברים שאנחנו לא יכולים לתכנן, להציע ולא לחזות. עם זאת, התגלות ספונטנית ויצירתית כזו של פוטנציאלים תדרוש גם מסגרת מוסדית וגם חזון אתי אם הם יהפכו ליותר מסתם חלומות. לפיכך עלינו להפנות את תשומת לבנו למבנים החברתיים שעשויים להפוך את הטבע החופשי וחברה חופשית לסבירות יותר.
אקולוגים חברתיים פועלים למען חברה הבנויה סביב חופש, שיתוף פעולה ומגוון אקולוגי וחברתי. החזון שלנו לעולם טוב יותר מסתמך על ההצעות המעשיות והתקוות האוטופיות שהעלו לאורך ההיסטוריה תנועות אמנציפטוריות מלמטה. במרכז החזון שלנו לגבי קהילות חופשיות עומד דמוקרטיה ישירה. דמוקרטיה ישירה פירושה אנשים המנהלים את חייהם בעצמם, באופן מודע וקולקטיבי, לטובת הקהילות שהם חלק מהן. במקום להעביר את כוח קבלת ההחלטות למומחים, אנשי מקצוע, נציגים או פקידים, האקולוגיה החברתית צופה שכל האנשים משתתפים ישירות בניהול העצמי של ענייניהם הקהילתיים.
מכיוון שאנו מתנגדים לצורות ממוסדות של שליטה והיררכיה, האקולוגים החברתיים דוחים את המדינה ככזו. במקום להציב גוף נפרד העומד בנפרד מהחברה ומקבל החלטות בשמה, אנו רואים רשת של אסיפות קהילתיות כגוף הבסיסי של קבלת החלטות וכמקום עיקרי לביצוע דמוקרטיה ישירה. אסיפות אלו כוללות את כל תושבי אזור מקומי (בערים ברמת השכונה ובאזורים הכפריים ברמת היישוב), הנפגשים במרווחי זמן קבועים כדי לדון ולהכריע בנושאים העומדים בפניהם: החלטות פוליטיות וכלכליות, אכן. כל החלטה חברתית המשפיעה על חיי הקהילה כולה.
האסיפה העממית כוללת את כל מי שמוכן להשתתף בה ומהווה פורום דמוקרטי לכל חברי הקהילה לעסוק אחד בשני בשוויון ולעצב באופן פעיל את חיי החברה. אינטראקציות מתמשכות מסוג זה מעודדות תחושת אחריות משותפת ותלות הדדית, וכן מציעות מרחב ציבורי ליישוב מחלוקות ואי הסכמות בצורה רציונלית ולא כופה. מתוך הכרה בכך שלאנשים יש אינטרסים, שאיפות והרשעות שונות, אסיפת השכונות והאתוס האזרחי הנלווה לה מהווים הזדמנות ליישב בין יעדים פרטיים וכלליים. דמוקרטיה ישירה, בתפיסה זו, כרוכה במחויבות לרווחת השכנים.
הדגש של האקולוגיה החברתית על אסיפות פנים אל פנים הפתוחות לכולם נועד לעודד, לא למנוע, יצירת צורות חברתיות ליברטריאניות ושיתופיות אחרות. למגוון עצום של אסוציאציות ספונטניות, סידורי מגורים, מקומות עבודה, מבנים משפחתיים וכדומה, לכולם יש מקום חשוב בחזון שלנו של עולם חופשי. הצורות היחידות שאינן נכללות הן אלו המבוססות על ניצול ודיכוי. במקום אלה, אנו מציעים א כלכלה מוסרית שבו החלטות לגבי ייצור וצריכה מהוות חלק מהחיים האזרחיים של הקהילה כולה.
בתרחיש זה, מועצות העובדים ממלאות תפקיד מכריע בניהול היומיומי של הייצור, בעוד לאסיפות המקומיות יש את המילה האחרונה בהחלטות כלכליות מרכזיות. כל חברי קהילה נתונה משתתפים בגיבוש מדיניות כלכלית, הנדונה, דנים ומוחלטים במסגרת האסיפה העממית. האקולוגיה החברתית צופה ביזור פיזי נרחב של הייצור, כך שעובדים במפעל מסוים יגורו בדרך כלל באותה עירייה שבה הם עובדים. אנו גם צופים רוטציה מרצון מתמשכת של משרות, משימות ואחריות והגדרה מחדש רדיקלית של המשמעות של "עבודה". באמצעות הפיכת העבודה המודעת לפעילות חברתית חופשית המשלבת מיומנויות פיזיות ואינטלקטואליות, אנו רואים את התהליך היצרני כהגשמה של צרכים אישיים וקהילתיים, המנוסחים להקשר האקולוגי שלהם. יחד עם דחיית הבוסים, הרווחים, השכר וערך החליפין, אנו מבקשים להתגבר על צמצום הקפיטליזם של בני אדם לכלי ייצור וצריכה. מודל ההרכבה של האקולוגיה החברתית מעודד אנשים לגשת להחלטות כלכליות לא רק כעובדים וצרכנים, אלא כחברי קהילה המחויבים למטרה כוללנית של רווחה חברתית ואקולוגית.
בעוד קווי המתאר הרחבים של הייצור הקהילתי נקבעים ברמת האסיפה, הם מיושמים בפועל על ידי גופים קיבוציים קטנים יותר הפועלים גם הם על בסיס שוויוני, משתף ודמוקרטי. משקי בית שיתופיים ומקומות עבודה קיבוציים מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך זה. החלטות בעלות השפעה אזורית מעובדות על ידי קונפדרציות של אסיפות מקומיות, כך שכל מי שמושפע מהחלטה יכול להשתתף בקבלתה. ניתן להאציל משימות ספציפיות לוועדות מיוחדות, אך נושאים מהותיים הנוגעים לציבור כפופים לשיקול דעתה של כל אסיפה עממית. דמוקרטיה ישירה מעודדת גיבוש והתמודדות של דעות וטיעונים מתחרים, כך שלכל החלטה נתונה יהיו מספר אפשרויות נפרדות, כל אחת מהן נוצרה על ידי האנשים שיבצעו אותן. חברי האסיפה שוקלים הצעות שונות אלה ומתדיינים על יתרונותיהן והשלכותיהן; הם נדונים, מתוקנים ומתוקנים לפי הצורך. כאשר לא נוצר הסכמה ברורה, ניתן לערוך הצבעה או סדרה של הצבעות כדי לקבוע לאילו אפשרויות יש את התמיכה הגדולה ביותר.
החזון של האקולוגיה החברתית לגבי כלכלה מוסרית מתרכז בקומוניזם ליברטריאני, שבו פירות העבודה המשותפת זמינים בחופשיות לכולם. העיקרון הזה של מכל אחד לפי יכולת ולכל אחד לפי הצורך מתבטא באתיקה אזרחית שבה הדאגה לרווחה המשותף מעצבת את בחירות הפרט. בהיעדר שווקים, רכוש פרטי, חלוקות מעמדיות, ייצור סחורות, ניצול עבודה וצבירת הון, הקומוניזם הליברטריאני יכול להפוך למנגנון החלוקתי של עושר חברתי ולמקביל הכלכלי למבנים הפוליטיים השקופים והאנושיים שהאקולוגיה החברתית מציעה. .
בהסדר כזה, האינטראקציה בין ועדות וקבוצות עבודה קטנות יותר לבין האסיפה המלאה הופכת חשובה ביותר לשמירה על האופי הדמוקרטי וההשתתפותי של תהליך דיוני זה. הכנת הצעות קוהרנטיות להצגה בפני האסיפה תדרוש הן עבודה מיוחדת ואיסוף מידע קפדני, כמו גם ניתוח ופרשנות. מכיוון שפעילויות אלו יכולות להשפיע בעדינות על התוצאה הסופית של כל החלטה, האחריות לביצוען צריכה להיות משימה מתחלפת שהופקדה על ועדה זמנית שנבחרה באקראי מבין חברי האסיפה.
כאשר האסיפה שקלה ודנה וכיוונה את ההצעות השונות לפניה והסכימה על מתווה כולל למשק המקומי, ממשיכים חברי הקהילה לחדד ולממש מתווה זה תוך יישומו במקומות עבודתם, במגוריהם ובמקומות אחרים. אם מתעוררים מכשולים או מחלוקות שלא ניתן לפתור ברמה המיידית של מפעל, מוסד או משק בית בודד, ניתן להחזירם לאסיפה המלאה לדיון ופתרון. אם חלק מההיבטים של מדיניות מוסכמת לא יתקיימו מכל סיבה שהיא, הדבר יתגלה במהירות לחברי הקהילה, שיוכלו לשנות או להתאים את המדיניות בהתאם. בעוד שרוב החיים הכלכליים יתבצעו בתוך קולקטיבים קטנים יותר, בשיתוף פעולה ישיר עם עמיתים לעבודה, בני בית, מקורבים ושכנים, יתבצעו ענייני-על של הכוונה כלכלית ציבורית בתוך האסיפה של הקהילה כולה. במידת הצורך, נושאים עירוניים או אזוריים יטופלו ברמה הקונפדרלית, כאשר ההחלטות הסופיות יישארו בידי כל אסיפה מקומית.
הסיבה להדגשה זו על ריבונות האסיפה היא כפולה. ראשית, האסיפה המקומית היא הפורום הנגיש ביותר לתרגול דמוקרטיה ישירה ושמירה מפני הופעתם מחדש של פערי כוח וצורות חדשות של היררכיה. מאחר שהאסיפה כוללת את כל חברי הקהילה בתנאים שווים ופועלת באמצעות השתתפות ישירה במקום ייצוג, היא מציעה את ההזדמנות הטובה ביותר להרחבת ניהול עצמי קולקטיבי לכל תחומי החיים החברתיים. שנית, האסיפה המקומית מאפשרת לאנשים להחליט בענייניהם הכלכליים והפוליטיים בצורה מקיפה וקוהרנטית, באמצעות דיון פנים אל פנים עם האנשים איתם הם חיים, משחקים ועובדים איתם. האסיפה העממית מעודדת גישה הוליסטית לענייני ציבור, כזו שמכירה בשלל הקשרים ההדדיים בין דאגות כלכליות, חברתיות ואקולוגיות.
חלק גדול מהחזון הזה יהיה מעשי רק בשילוב עם שיפוץ קיצוני של התשתית הטכנולוגית, דבר שבו תומכים אקולוגים חברתיים מסיבות סביבתיות כמו גם דמוקרטיות. אנו צופים שרוב הייצור מתרחש במקום, עם פונקציות מיוחדות משולבות ועבודה קונספטואלית ועבודת כפיים. ובכל זאת, יהיו כמה מוצרים חברתיים חשובים שלא ניתן או לא צריכים להיות מבוזרים לחלוטין; מכוני מחקר מתקדמים, למשל, ישרתו אזורים גדולים למרות שהם יתארחו בעירייה אחת. לפיכך, הקונפדרציה, המקזזת לפרוכיאליזם ובדידות, משחקת תפקיד חיוני בחזון הפוליטי של האקולוגיה החברתית.
רשת קונפדרלית של אסיפות עממיות מציעה דרך מעשית לכל האנשים לכוון במודע את חייהם יחד ולחתור אחר מטרות משותפות כחלק מפרויקט של חופש חברתי. בשילוב סולידריות ואוטונומיה נוכל ליצור מחדש פוליטיקה, אמנות הניהול העצמי הקהילתי, כצורה הגבוהה ביותר של פעולה ישירה. בעולם כזה, הכלכלה כפי שאנו מכירים אותה היום כבר לא תתקיים. כאשר העבודה הופכת לפעילות יצירתית, כאשר הייצור הופך להרמוניזציה של פוטנציאל אנושי ואקולוגי, כאשר הכלכלה הופכת להגדרה עצמית קולקטיבית ולהתגלות מודעת של אפשרויות חברתיות, טבעיות ואתיות שטרם דמיינו, אז נגיע לחברה משוחררת. הרעיונות המתוארים כאן ילבשו צורה קונקרטית כמציאות חיה והתנסויות ישירות.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו