כשהנשיא אובמה פרסם ביום חמישי את מתווה התקציב שלו לשנת הכספים 2010, בהמליץ על מימון ביטחוני של כ-664 מיליארד דולר, קבוצה נחושה של חברי קונגרס ופעילים מתקדמים דחפה לשינוי ניכר באופן שבו ארה"ב מוציאה את הדולרים הללו. בראשותו של נציג ברני פרנק, הקבוצה דוגלת בקיצוץ של 25 אחוז בהוצאות הצבאיות, שיושג על ידי ביטול תוכניות בזבזניות ומיושנות, צמצום ראשי נפץ גרעיניים פעילים ונסיגה מעיראק בצורה יעילה ובזמן.
תקציב ממשל אובמה מקצה 534 מיליארד דולר בכספי הגנה כלליים לשנת הכספים (FY) 2010: עלייה מותאמת לאינפלציה של כ-2.1% לעומת הסכום שהקונגרס הקצה בשנה שעברה, לפי ניתוח של טראוויס שארפ במרכז לבקרת נשק ואי-הפצה. מדובר בעלייה קטנה יותר ממה שנראה בשנים קודמות, לדברי שארפ, אך עם זאת ממשיכה את המגמה של תקציב הביטחון המתנפח. 130 מיליארד דולר נוספים מתבקשים עבור המלחמות בעיראק ובאפגניסטן.
מתווה התקציב של אובמה אינו כולל מימון לנשק גרעיני ועלויות צבאיות שאינן של משרד ההגנה, אשר, לפי הניתוח של שארפ, הסתכמו בסביבות 23 מיליארד דולר לשנת 2009.
ההוצאות הצבאיות יותר מהכפילו את עצמן בשמונה השנים האחרונות; כעת היא מגיעה ל-700 מיליארד דולר, והיא שואבת כ-40% מדולרי המס בארה"ב.
לדברי פרנק, מימון ביטחוני מנופח דוחק את סדרי העדיפויות המקומיים.
"ההיגיון אינו ניתן להפרכה", אמר פרנק בפורום ביום רביעי, שבו דן בהצעתו לקצץ רבע מתקציב הביטחון. "אם לא נצליח להשיג שליטה על ההוצאות הצבאיות, אם לא נצליח לשבור את המגמה שקיימת כעת, לא נוכל לתת מענה לצרכים ביתיים חשובים".
לפרנק הצטרפו חברי הקונגרס ברברה לי, קית' אליסון, דניס קוצ'יניץ' ולין וולסי בפגישה ביום רביעי. לי הדגיש את היתרונות של צמצום ההוצאות הצבאיות, כולל יותר כסף לחינוך, שירותי בריאות וביטחון פנים. היא גם הצביעה על כמה מטרות ברורות שצריך לקצץ בהן: תוכניות מעופשות מתקופת המלחמה הקרה שאיכשהו מעולם לא הגיעו לגוש החיתוך.
"עברו שמונה עשרה שנים מאז התמוטטות ברית המועצות", אמר לי בהצהרה. "אני מוצא את זה מטריד ובלתי נסלח שכמעט שני עשורים מאוחר יותר, הפנטגון ממשיך לבזבז עשרות מיליארדי דולרים בקניית נשק מיושן מתקופת המלחמה הקרה עבור איום ביטחון לאומי שאינו קיים עוד".
שיטפון הדולרים לעבר מערכות מיושנות הוא קצה הקרחון בכל הנוגע לצמצום רכישות נשק, על פי קרייג ג'נינגס, מנתח מדיניות פיסקלית פדרלי של העמותה OMB Watch. צמצום מהותי של תקציב הפנטגון יחייב ניתוח עלות-תועלת בשרני, ביטול הקצאות שפשוט לא שוות את זה.
"הקונגרס צריך לשאול את השאלה הקריטית, 'האם הוצאות ההגנה עונות על צרכי האומה?'", אמר ג'נינגס לטרוטהאוט. "במילים אחרות, האם ה-F-22 הופך אותנו להרבה יותר בטוחים מאיומים של ימינו כמו אל-קאעידה ששווה להוציא עליהם עשרות מיליארדי דולרים? האם אנחנו באמת צריכים משחתות ימיות חמקניות של 4 מיליארד דולר? מה יותר מזיק בסופו של דבר. לבריאות האומה: 46 מיליון אנשים ללא ביטוח בריאות או איום בשיגור טילים בליסטיים בין-יבשתיים מצפון קוריאה? אלו שאלות שהקונגרס - הדמוקרטי והרפובליקני - לא הצליחו להציב בעקביות. בעוד שהתוכנית הספציפית של פרנק אולי לא נכונה פתרון, עצם העובדה שהוא מעלה את נושא הטאבו של קיצוצים משמעותיים בהוצאות הצבא מעודדת מאוד".
עצם קיצוץ השומן - קיצוץ תוכניות מיושנות, צמצום מחסני הנשק הגרעיני וביטול הוצאות בזבזניות - יחסוך יותר מ-60 מיליארד דולר, לפי אריק ליבר, מנהל הסברה למדיניות ב-Foreign Policy in Focus.
כמו כן, נסיגה מעיראק עלולה לצמצם משמעותית את תקציב הביטחון. אובמה אמר שהנסיגה תעזור לבלום את הגירעון, ולמרות הצטברות הכוחות באפגניסטן, הוא כנראה צודק, לפי ג'נינגס, שמעריך שמספר החיילים באפגניסטן יהיה כשליש מהמספר הנוכחי עִירַאק.
עם זאת, למשיכה יש גם עלויות. עלויות הרכש והתחזוקה של הציוד יימשכו כל עוד כמה חיילים יישארו בעיראק, והובלת חיילים וציוד הביתה תוסיף לכרטיסייה, לדברי Leaver. הוא גם מציין כי הובלת האספקה יקרה יותר באפגניסטן מאשר בעיראק.
יתרה מכך, כל תוכנית לצמצום תקציב הביטחון חייבת לקחת בחשבון את תוכניותיו של הנשיא אובמה להרחיב את הצבא והנחתים בכמעט 100,000 חיילים. גידול הצבא לא רק מגדיל את ההוצאות לטווח קצר, אלא הוא גוזל עלויות הקשורות לחיילים משוחררים לטווח ארוך. לדברי Leaver, צבא מוגדל יוצר גם "עלות נסתרת".
"עם צבא גדול יותר, הנשיא אובמה או נשיאים עתידיים אחרים עלולים להתפתות להשתמש בהם באופן ליברלי יותר במשימות לחימה", אמר Leaver לטרוטהאוט. "כפי שראינו עם וייטנאם, עיראק ואפגניסטן, מה שנראה כמו 'עוגה' הופך לעתים קרובות לאסון צבאי ופיסקאלי".
לפיכך, הנציג פרנק ועמיתיו מציעים כיוון שונה מהותית: מושג מחדש של משרד ההגנה כמפעל קטן ומצומצם יותר. השינוי לא יקרה בן לילה, אבל הוא רחוק מלהיות נידון, לדברי שארפ.
"למרות שאני חושב שזה די לא סביר שההצעה של פרנק תגיע לשום מקום השנה, פרנק עצמו אמר שהוא רוצה שזה יהיה פרויקט ארוך טווח, לא מאמץ חד פעמי", אמר שארפ לטרוטהאוט.
שינויים בתהליך התקצוב הביטחוני עשויים לסלול את הדרך לצמצומים
- או לפחות להביא יותר בדיקה להוצאות צבאיות מרקיעות שחקים, לדברי שארפ. מתוך יציאה מהאסטרטגיה הכללית של ממשל בוש של הגשת הצעות חוק משלימות במהלך השנה לתשלום עבור עיראק ואפגניסטן, תקציב אובמה מבקש את המימון של כל השנה מראש, אם כי הוא נשאר בצורה משלימה, נפרדת מהתקציב הכללי. ממשל בוש נטה לבקש כספי מלחמה בחלקים של שנה חלקית, והסתיר את מלוא העלות של המלחמה. ממשל אובמה אמר שבשנים הבאות הוא יוותר על תוספות למימון מלחמה, ויאלץ את קובעי המדיניות לשקול זאת לצד סדרי עדיפויות אחרים בתקציב הכללי. מומחים משבחים את המעבר ומכנים אותו ברכה לשקיפות.
"זה אולי נראה כמו שינוי קטן, אבל זה שיפור עצום ביחס לממשל בוש, שהתעקש עד הסוף המר שלא יוכל להציג את תקציב המלחמה שלו בתחילת השנה למרות שזה נדרש על פי חוק", שארפ. אמר Truthout. "אם תוספות למלחמה יוגשו בתחילת השנה ובסופו של דבר יבוטלו, זה ישפר את הפיקוח הקונגרס ויאפשר לקובעי מדיניות לבצע תכנון טוב יותר לטווח ארוך. זה גם יציג תמונה ברורה יותר לציבור האמריקאי של מה שהמדינה מוציאה על עיראק ואפגניסטן".
חשיפת העלות האמיתית של עיראק ואפגניסטן לא רק תביא הביתה את כמות הכסף ש"המלחמה בטרור" עולה למשלמי המסים. סחיטת כספי הגנה דרך אותו משפך כמו הקצאות מקומיות דלות יחסית עלולה לאלץ הערכה מחדש של סדרי העדיפויות של אמריקה. עם זאת, יתכן שאפילו להשוואה הקשה הזו לא תהיה מספיק תנופה כדי להפיל את הקונגרס מהפרעות יתר של תקציב הביטחון.
"כשזה מגיע להוצאות צבאיות, הקונגרס נוטה להתייחס להוצאות הללו כאל 'כסף חינם', בכך שהן אינן בתחרות ישירה עם הוצאות אחרות שאינן תוכניות הגנה", אמר ג'נינגס.
לפיכך, לדברי נציג פרנק, ניתוח העלות-תועלת צריך להיות מוגדר לא רק עבור הקונגרס אלא עבור העם האמריקאי.
"אם לא נבצע הפחתות בקירוב של 25% מהתקציב הצבאי החל די בקרוב, אי אפשר יהיה להמשיך ולממן רמה נאותה של פעילות מקומית אפילו עם ביטול הפחתת המסים של בוש לעשירים מאוד", כתב פרנק בכתב העת. מאמר ב-The Nation מוקדם יותר החודש. "אני לא חושב שיהיה קשה להבהיר לאמריקאים שרווחתם מסוכנת הרבה יותר על ידי הצעה להפחתה ניכרת במדיקר, ביטוח לאומי או אזורים ביתיים חשובים אחרים מאשר על ידי ביטול מערכות נשק שיש להן אין הצדקה מכל איום שאנו צפויים להתמודד איתו".
סימנים עשויים לבשר טובות לבחינה רצינית של הצעתו של פרנק. העובדה שהעם האמריקני בחר בנשיא שהתנגד לפלישה לעיראק, יחד עם משבר כלכלי ששופך אור לא מרוצה על כל הוצאה בזבזנית, עשויה לתדלק דחיפה חדשה לבחינה מחדש של עודף צבאי. המהלכים של ממשל אובמה לקראת שקיפות תקציב ביטחוני יכולים לפתוח עיניים חדשות לעצומות התקציב הזה. בנוסף, עצם הנוכחות של דיון פתוח על גודל התקציב הצבאי היא איתות חיובי, לדברי שארפ.
"דבר בולט אחד בתוכנית של פרנק הוא שהיא מייצגת חזרה לדיון ציבורי על כיול מחדש והפחתת הוצאות הביטחון", אמר שארפ. "זה היה טאבו פוליטי לדון בצמצום או ארגון מחדש של בקשות ההוצאות של הפנטגון בשנים שלאחר ה-11 בספטמבר. כל חבר קונגרס שהעז להטיל ספק בפומבי בתקציבי הגנה גדולים יותר הסתכן בכינוי לא פטריוטי, 'רך' בטרור, או גרוע מכך. עכשיו, שבע שנים מאוחר יותר, נראה שהדברים לאט לאט חוזרים לקדמותם".
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו