הקרב על החלפת מזכירת העבודה הילדה סוליס במיעוט הרוב המיועד בקונגרס הלטיני במחוז 32 בלוס אנג'לס הסתיים. מחוז המחוז הלטיני הלך לאיבוד לשאפתנות ולנקמות אישיות שבהן האנשים הפכו לפיון לנוהג הנתעב של פוליטיקת כוח קפיטליסטית. הבחירות המיוחלות הפכו להתפתחות חשובה בעלת משמעות מקומית ולאומית. זה השפיע על המעמד הפוליטי הלטיני העולה והמחנות השונים שלו, על הכיוון של הפוליטיקה המתקדמת הלטינית, הוסיף קול דינמי וקולט יותר לאנג'לינוס בוושינגטון, במיוחד על עתיד רפורמת ההגירה, ייצוג עצמאי אמיתי והעצמה בבירת האומה עבור האנשים באזור מזרח צפון מזרח לוס אנג'לס ועמק סן גבריאל בדרום קליפורניה, תנועת פועלים מפולגת ונלחמת ולבסוף, זה היה ועודנו משאל עם על ראש העיר אנטוניו וילראיגוסה.
חברת מועצת השוויון הממלכתית, ג'ודי צ'ו, זכתה בבחירות ב-19 במאי עם 15,338 קולות, 32% לעומת 11,244 של סנטור המדינה גיל סדילו, 23%. זה היה ברור מההתחלה שזה הולך להיות לילה ארוך כאשר בתחילת ספירת פתקי ההצבעה הנפקדים הגיעה עם 6,000 עבור Chou ו-2,000 עבור Cedillo. היתרון היה בלתי עביר. ואז עמנואל פליטז, מועמד הסוס הטרויאני במירוץ, חטף 6,509 עבור 14% מהקולות. בקיצור, מכונת וילראיגוסה ניצחה, אבל הפילוגים בעיצומו של המעמד הפוליטי הלטיני העמיקו בצורה דרמטית.
הדמוגרפיה. פרופיל המחוז מונה למעלה מ-225,000 תושבים והוא מחוז לטיני, שעוצב מחדש ומוגן על פי חוק זכויות האזרח מאז 1982. ישנם 126,000 בוחרים רשומים מתוכם 51% לטינים ומתוכם, 30,000 נחשבים לבוחרים עולים חדשים, תוצר של המאבק נגד המושל הרפובליקני פיט ווילסון והצעה 187, ועבור 75% ממשקי הבית הללו, ספרדית היא השפה הראשונה. למחוז יש גם 15 עד 18% מצביעים שהם ממוצא סיני, וייטנאמי ואסייתי אחר, והשאר לבנים ואתניות אחרות.
הגושים הפוליטיים היו מחולקים מאחורי צדילו וצ'ו, שני המועמדים העיקריים, ובתחילת המירוץ, מצד אחד אפשר היה להרגיש ולהבחין בפוליטיקה המאצ'יאבלית של חלוקה וכיבוש. מצד שני, הזעקה נגד פוליטיקת מכונות שאיחדה מגזר של גוש ההצבעה הלטיני עם המגזר היותר מתקדם ו/או עצמאי של הממסד הלטיני ובעלות בריתה.
לסדילו הייתה רשימת התמיכה הגדולה ביותר של פוליטיקאים לטינים מקומיים, ממלכתיים ולאומיים, המורכבת מהמפקח רב ההשפעה של מחוז לוס אנג'לס מולינה, השריף לי באקה, הנתח הגדול ביותר של אישורי הקונגרס בראשות הדמוקרט החמישי בבית הנבחרים חאוויר בסרה, יו"ר הקוקוס ההיספני נידיה ולסקז וה- מקסין ווטרס חסר הפחד והמתקדם. ברמת המדינה, בין היתר, הייתה הסנאטור רון קלדרון, מנהיגת הרוב בסנאט לטינה והפמיניסטית גלוריה רומרו, שהובילה קבוצה רחבה של נשים נבחרות מנהיגות לתמיכה בסדילו. מהעבודה, הפיצול הגדול בפדרציית העבודה של מחוז לוס אנג'לס הגיע עם אישור מעצמת הכוח של SEIU עם Bigoton מייק גרסיה המוביל את האחריות של השוער האקטיביסט ועובד ביתי בקליפורניה. היו גם נציגי מדינה לשעבר אך עדיין בעלי ההשפעה ריצ'רד פולנקו וריצ'רד אלטורה.
עבור ג'ודי צ'ו, מלבד מערך של תמיכה וקרנות מקומיות בעיירות קטנות מכל רחבי הארץ, השחקנים המשמעותיים היחידים היו פדרציית העבודה המחוזית, ללא כוחות צבא, ראש עיריית לוס אנג'לס סימפטי אנטוניו וילראיגוסה והידוע, מאחורי תמיכה בסצינות של הילדה סוליס. בנקודה זו, השאלה העיקרית עולה על הפרק: מחוז 32 היה מובלעת קונגרס לטינו במשך שנים וגדל, אז מדוע מריה אלנה דוראזו ווילאראיגוסה תמכו בצ'ו? במיוחד כשסדילו מחזיק ביד המוסרית וההיסטורית העליונה. לפני שלוש שנים, ג'ודי כחברה בוועדת ההקצאות של האסיפה החזיקה את חוק הרישוי ולמרות שהיא שמאלנית לשעבר, היא לא כדור אש. התשובה טמונה בהיסטוריה של אג'נדות אישיות ופוליטיקה אישית. בראש ובראשונה היורשת החוקית של הילדה סוליס הייתה הסנאטורית רומרו, שהמחוז שלה מייצג 95%, אבל הסכסוך האישי ארוך הטווח מצדה של מפקדת העבודה של לוס אנג'לס, מריה אלנה דוראזו, הניע את הסנאטורית להימנע מהטרחה ונסוגה, והציעה את זמנה. . לאחר מכן, הריב המשפחתי האחר מתגבר בין ראש העיר וסדילו, אך האחרון תפס את השור בקרניו. הוא לא נבהל וזו לא רק אישור Cedillo* של קן האן* נגד אנטוניו, זה כרוך בהבדלים ארוכי טווח וסמליים מאוד כמו אישור גריי דייויס למושל*. לאחר מכן, גילברט תמך וניהל קמפיין למען דיוויס המנצח ותמך בעבודה בעוד אנטוניו בחר במיליונר צ'צ'י. לאחר מכן, הצעת חוק הרישיון הבלתי נגמרת לנהגים חסרי התיעוד של קליפורניה* והשעיית גרירת כלי הרכב בלוס אנג'לס, שהצ'יף בראטון אישר וראש העיר הטיל וטו*. עוד, אז מגיעות ההפגנות ההמוניות הענקיות של 2006, שבהן צעדו צדילו ורומרו וסייעו, והעניקו לגיטימציה פוליטית למאמצים ההיסטוריים בהגנה על המהגרים, עמנו. וזה המפץ, יחד עם יו"ר האסיפה דאז פביאן נוניז, הם הובילו באופן חד משמעי את סגירת קפיטול המדינה בתמיכה ב"חרם האמריקני הגדול ב-1 במאי 2006 - יום ללא מהגר", שלמרבה הפלא ראש העיר ומחוז הפד הבמאי התנגד בזעם והשתולל. זה מדהים כי כל החמישה למדו בתחילה בתנועה לזכויות המהגרים, לא ב-UFW.
בהסכמתה של ג'ודי, ההיסטוריה של ראש העיר רלוונטית. זו הפעם השלישית שהוא נוטש מחוזות ותפקידים לטינים, למרות שג'קי גולדברג היה נמר*. אז למה הפעם? לורה אומר שמדובר בתרומות לקמפיין למירוץ המושל הקרוב שלו. ככל הנראה הוא מאמין שתהיה לו את ההצבעה הלטינית בכיס, וכשצ'ו הוא מגייס כספים פורה, לאנטוניו תהיה גם גישה לקהילה האסיאתית הסינית העצומה של האומה, שבקליפורניה מונה למעלה מ-4.5 מיליון. הוא עשה את אותו צעד עם הקהילה היהודית החזקה, מכיוון שהכוחות המזוינים של ישראל טבחו באופן מזעזע בפלסטינים חסרי הגנה, הוא תמך בחוסר כבוד בממשלת ישראל. הוא הורג כמה ציפורים באותה האבן. ואז הישן עומד על טקטיקה, עם בוגר ליגת הקיסוס והעולה החדש עמנואל פליטס מאל סרנו, שרץ כבן מועדף. מתחילת מועמדותו, המהלך היה ברור וחרושת השמועות en un secreto a voces לחשה אותו בקול רם. מועמדותו הייתה חשודה, שיחקה את תפקיד הספוילר, וחילקה את ההצבעה הלטינונית. הטקטיקה הזו של גיוס כספים של מועמד כהסחה היא ישנה כמו הפוליטיקה הקפיטליסטית והלטינו הוקרבו על ידי הפוליטיקאי הלטיני הידוע ביותר במדינה.
בבחירות האלה איבדנו עובד ציבור טוב. Cedillo הוא פרוגרסיבי, ואנחנו התבוננו וחיינו את מסלולו מאז ימיו כמנהיג סטודנטים ב-UCLA ובבית הספר למשפטים. מסעותיו דרך מקסיקו, מרכז ואמריקה הלטינית. כמנהיג זכויות מהגרים מוקדמים וחבר ב-CASA*. ואז הוא התחיל את המסע שלו למעלה כמארגן איגוד והפך למנהיג הדינמי ביותר שהיה ל-Conty Workers SEIU 660 -כיום 721 - אי פעם. אז, מנהיגותו הוצגה בלהט במאבק נגד הצעה 187* ובהנהגתו של 20,000 האיחוד האירופי בצעדה ההיסטורית של 16 באוקטובר 1994*. בחירתו לאסיפת המדינה וסנאטור היא לא רק מופת בהגנה על המהגרים על הצעות חוק הרישוי וחוק החלומות, אלא גם העברת וקבלת חתימת 80 הצעות חוק בחוק במהלך כהונתו כמחוקק, שכולם ביחד זיכו אותו את יו"ר הקוקוס הלטיני של הסנאט. כמנהיג נבחר, הוא היה גם הוגה דעות עצמאי וגם שחקן צוות, שתמיד מייצג את האינטרסים של כל האנשים העובדים, האיגודים, מעמד הביניים, האנדרדוגים. ולבסוף, הוא היה קול מוביל מוקדם ונוטל סיכונים נגד ממשל הימין הרפובליקאי בוש - זה כשזה לא היה מאוד פופולרי - ושוב, בחברת הסנאטורית גלוריה רומרו וחבר הקונגרס חאבייר בסרה, הם ניהלו קמפיין קשה למען לשנות את המדינה הרצויה ב-2008 ובחירתו של ברק אובמה.
"הנשיא ברק אובמה אמר שהוא לא יתמודד השנה עם רפורמת הגירה מקיפה". ג'ולי מייסון בוחנת כתבת הבית הלבן 05/09/09.
ממשל אובמה קרא לסנאטורים ולחברי קונגרס לפגישה בבית הלבן ב-8 ביוני 2009 כדי להתחיל בדיונים על רפורמת ההגירה המיוחלת. לה דעה 05/ 20/09.
ניצחון של Cedillo היה יתרון למנהיגים וארגונים של זכויות המהגרים ברחבי הארץ. זו נסיגה מכיוון שסוג המנהיגות שלו היה נותן ללוס אנג'לס גישה קרובה יותר להתפתחויות בוושינגטון. במיוחד עכשיו כשמסרים מעורבים יוצאים מוושינגטון. מצד אחד, דווח כי הנשיא אובמה, למרבה הצער, הוציא את רפורמת ההגירה מרשימת העדיפויות לשנה זו, ומצד שני, נקבעה פגישה בוושינגטון ל-8 ביוני כדי להתחיל בדיון על רפורמת הגירה מקיפה. כן, לפי כל האינדיקטורים, בקטע האחרון של המאבק לרפורמה מתקדמת בהגירה, לגליזציה הומניטרית, עצירה רשמית של פשיטות ICE הידוע לשמצה והפרדת משפחותינו, הוא יהיה בעל ברית מצוין. עם זאת, יש חיים לאחר שרפורמת ההגירה תאושר ואם צדילו והעם ירצו בכך מספיק, כמו בעבר לאחר תקלות אחרות, תהיה חזרה. זה רק שנתיים מהיום והנוסחה היא לשמור ולהגדיל את הבסיס במחוז.
זה לא נעצר שם, כפי שלמדו הפרוגרסיביים הלטינים, כך גם כל הפרוגרסיבים באגן לוס אנג'לס, שראש העיר הכריזמטי שלנו שהיה פעם, שבניסיונו הראשון לזכות בראשות העיר הפסיד לקן האן, אז הוא מצא מקלט ב התנועה, דיברה בכל עצרות נגד מלחמה, מצעדים והתכנסויות המוניות אחרות, ואז קיבלה את הזכייה השנייה שלו, ואחרי, כשכל הפרוגרסיביים סגרו את שורות התמיכה באדם שאהב את לוס אנג'לס, הוא נבחר ועשה היסטוריה כראש העיר הלטיני הראשון של לוס אנג'לס. אבל בפוליטיקה הריאלית, כראש עיר, הוא אף פעם לא באמת ייצג פרוגרסיביים, ואף פעם לא דיבר בעד הנושאים הקרובים לשמאל. לאמיתו של דבר, מהרגע שתפס את המושכות בעיר, הוא הביע את שלילתו לדרישות מכוונות שמאל, ורמז שהוא "נבחר לייצג את כל תושבי אל.איי", מלבד כמובן, השמאל והפרוגרסיביים, אשר בהמוניהם האמין ופעל למענו. אז המאבק ממשיך להחזיר את ההשפעות ההרסניות של הכלכלה, מקומות עבודה ועיקולים עבור המחוז הזה והאומה, תוך קץ להתערבות ארה"ב ומלחמות הכיבוש, העינויים הידועים לשמצה שמופעלים על ידי כוחות ארה"ב על שבויי מלחמה, דוחפים לשירותי בריאות אוניברסליים. רפורמה ועוד. אז המירוץ של מושל קליפורניה מעבר לפינה.
חוויאר רודריגז, אסטרטג מדיה-פוליטי, הוא גם עיתונאי פרוגרסיבי ופורסם במשך שנים ב-LA Times, La Opinion, Eastern Group Publications, Uno Mas Uno-Mexico, זכה לסינדיקציה ארצית עם Hispanic Link, ופורסם לאחרונה ב-ZNET.org , Newtorkaztlan.com ו- Portaluno.com של STN. כעת הוא כותב את חוויותיו ואת נקודת המבט שלו כפעיל מוביל בתנועה לזכויות מהגרים, כולל יצירתו של 25 במרץ 2006. דוא"ל [מוגן בדוא"ל]
*ג'ודי צ'ו, לשעבר אשת אסיפת מדינת קליפורניה, גדלה גם בחוגים שמאליים של קליפורניה, לכאורה עם ליגת אוקטובר וה-CWP.
* בשנת 2002, קן האן ניצח את ויאריאגוסה במפגש הראשון מבין שניים לראשות העיר לוס אנג'לס. במרוץ ההוא, הסנאטור גיל סדילו תמך בהאן. בפעם הבאה, אנטוניו נבחר ועשה היסטוריה עבור הייצוג הלטיני, מה שזניק אותו כדמות הלטינו הפופולרית ביותר בארה"ב.
*טקטיקת גרירת הרכב הפכה לתמרון חודרני ומשחית וחלק מארסנל האנטי מהגרים בערים רבות ברחבי הארץ. הקהילה הלטינית ספגה אובדן של אלפי כלי רכב ומאות מיליונים בשווי ובכספים שהושקעו בהחרמות ועלויות הגרירה המפוקפקות.
*חוק הרישיון של קליפורניה היה מרכיב עיקרי בתקופת כהונתו של הסנאטור גיל סדילו בבית המחוקקים של קליפורניה, שהציג להם שיא 11 פעמים כדי לאפשר לנהגים חסרי תיעוד את התיעוד הדרוש לנהיגה חוקית בקליפורניה. הוא אושר ונחתם פעם אחת בחוק בשנת 2002 על ידי המושל לשעבר גריי דייויס, אולם הוא בוטל חודשים לאחר שדיוויס הוחזר והרפובליקני ארנולד שוורצנגר נבחר.
*המוניטין של Villaraigosa לנטוש את הלטינים כאשר יש למלא את המושבים המחוקקים, נובע מהחלפתו שלו כאיש אספת המדינה וכאשר עזב את התפקיד כיו"ר האסיפה של קליפורניה. בשני המקרים הוא משח שני מחוקקים לבנים ומהלכים אלה נעשו למרות העובדה שהוא נבחר באופן עממי כמחוקק לטיני לייצג את הלטינים.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו