שלום, בארי. איך ומתי הסתבכת עם ספריית קייט שארפלי?
ביקרתי לראשונה ב-KSL ב-1983/1984. הייתי בקצה (וכנראה מעורב מדי) של כמה חילוקי דעות עזים למדי לגבי אנרכיזם ופרקטיקה אנרכיסטית. נהייתי מודע לכך שבתוך האנרכיזם יש הרבה היסטוריות ומנהגים ורציתי לגלות יותר. באותה עת הייתה הספרייה בכריעה במעונות סנט ג'ורג' בבריקסטון. אל"מ לונגמור ואינקה פרנקן עשו עבודה נפלאה בהצלתה ובארגון שלה. אני זוכר היטב שהסתכלתי בכמה עלונים קטנים המפרסמים פגישות על תמיכה בגולי ספרד בשנות הארבעים וקראתי עותקים של "פעולה ישירה" מאותה תקופה. משהו השתנה בי. הפכתי למחפשת אובססיבית של עיתונים אנרכיסטיים, ספרים, חוברות, ארעיות וכו'. רציתי, בדיעבד, לשמור אותם בחיים בדרך כלשהי. ביקרתי גם בספרייה הבריטית, LSE, Warwick וכו' רק קראתי בארכיון שם. כל הזמן, אם כי הפריע לי שחלק גדול מההיסטוריה שלנו היה בידי המדינה ולא בגישה קלה לרבים מאיתנו. זה עדיין לא כל כך קל להיות מלומד "עצמאי" ולגשת לחומרים האלה. מעל הכל לא הצלחתי להבין מדוע אנרכיסטים "בולטים" נתנו את החומר שלהם לאוניברסיטאות ממלכתיות או פרטיות ולא לשמור אותם בתוך התנועה - או לפחות לוודא שנעשו עותקים מהכל כך זה היה אצלנו ובתקווה, קצת יותר נגיש . חזרתי אז כדי להעריך את ה-KSL ואת העבודה שהם עושים. זה היה עתיר עבודה וכמעט לא מלא בזוהר אבל זה היה, הרגשתי, חיוני.
ומה קרה אחר כך?
אז הרעיון שלי תמיד היה, בסופו של דבר, לתרום את כל הדברים שאספתי ל-KSL, ברגע שהיא מצאה בית בטוח יותר. ואז, אני חושב שב-1991, למדתי מאלברט מלצר שה-KSL מחפש בית חדש. גרתי בסטמפורד [ליד פיטרבורו] באותה תקופה, ואני מניח שהיה לי כמעט מקום לזה והתנדבתי. אני לא יכול לומר שגברתי הייתה מאושרת מדי כשהגענו עם מיניבוס מלא בקופסאות (פעמיים!!) אבל היא העלתה חיוך מקובע והכינה קצת קפה. היא מלמלה בקול רם, אני זוכר. עד כמה שזכור לי מאוד הפחיד אותי הן מהכמות העצומה והן מהאחריות שיש לזה בבית שלנו. רגשות שמעולם לא איבדתי, לצד ההתרגשות מכל זה.
כשלקחת את זה על עצמך, הספרייה מילאה חדר פנוי? כל הבית? ואיזה סוג חומר הוא כבר הכיל?
הספרייה מילאה חדר אחד בקופסאות והנחתי אחרים על הרצפה, על שולחנות וכו'. בתחילה התחלתי למיין את מה שיכולתי. ספרים בשפה האנגלית, עיתונים, עיתונים, חוברות, התכתבויות, ארעיות במקום אחד וכו'. שפות אחרות מקובצות גם יחד. בזמן שעשיתי את זה שוחחתי עם אלברט על תוכניות עתידיות. הוא היה להוט מאוד ש-KSL תהפוך לבית הוצאה קטן על ידי פרסום חלק מהחומר שהיה לה. קול ואינקה הפיקו כמה עלונים נחמדים והוא היה להוט להפוך אותם לתכונה קבועה. זה היה המקור של עלון ה-KSL. הפרסום הראשון, בזמן שעדיין פרקתי(!!), היה "זכרונות אישיים מהעבר האנרכיסטי" של ג'ורג' קורס שלקח מכתב היד של ג'ורג'. בינתיים שוחחתי עם אלברט, אני חושב, על שינוי הדגש של ה-KSL. כשהיא הגיעה היו בו כמויות ניכרות של חומר היסטורי אנרכיסטי. היה בו גם חומר שאנרכיסטים יכלו להשתמש בו - תקנות בריאות ובטיחות וכו'; היסטוריות סטנדרטיות של הפשיזם; ספרים על היבטים ותקופות שונות של ההיסטוריה וכו' וכו'. מהחיפוש שלי הבנתי שיש כל כך הרבה חומר על ידי אנרכיסטים ועל כך שהרגשתי ש-KSL צריך להתרכז בזה. אני צריך לומר שבאותו זמן לא הבנתי כמה יש!! במילים פשוטות, KSL צריך להתקיים לאיסוף והפצה של ההיסטוריה שלנו. התחלתי לחוש שהנרטיב של תולדות ורעיונות אנרכיסטיים הם מורכבים ורק התחלנו לגרד את פני השטח שלו. אלברט הקדים אותי הרבה יותר בהקשר הזה.
"אלברט הקדים אותי הרבה יותר" - אתה יכול להרחיב על זה?
אלברט ידע שהאנרכיזם אינו רק קרופוטקין או סטירנר, או מי שזה לא יהיה. יישום כל זה היה חשוב. הוא ידע שזה יכול להיעשות על ידי אנשים שיש להם רק ידע חשוף (אם בכלל!!) על הסופרים וההוגים הגדולים שלנו. הוא גם ידע שתולדות האנרכיזם שוללות אינספור אנשים שהיו מרכיבים מרכזיים בהתפתחותו ובשינויים שלו. מכיוון שלעתים קרובות אנשים אלה לא כתבו תיאוריה או היו דוברים בולטים התעלמו מהם. הוא גם ידע שבקרב אנרכיסטים, ההיסטוריה האנרכיסטית יכולה להיות היסטוריה של מחלוקת מרה והיא חלקית כמו כל היסטוריה. הוא קרא דיווחים על תקופתו באנרכיזם, שבעיניו לא היו מדויקים במיוחד. למרבה האירוניה בזמן האחרון זה התחיל לקרות לי, מותיר אותי לתהות אם שכחתי הרבה דברים, או שפשוט לא הייתי מודע. אז כל זה הרגשתי.
איך השתנתה הספרייה מאז שלקחת אותה? אני מניח שעכשיו הוא גדול יותר?
השינוי הברור ביותר בספרייה הוא גודלה העצום. זה גדל באופן אקספוננציאלי. חברים וחברים תרמו חומר, קנינו הרבה מאוד, וכתוצאה מכך הוא עצום. אתה חושב שאתה יודע את רוב הדברים שיש בחוץ, ובכל זאת, מדי יום, אנחנו נתקלים כל הזמן בחומר, או אזכורים אליו, שמעולם לא שמענו עליהם. זה בעיקר, הכל גנוז עכשיו, או בקופסאות ארכיון. זה עוזר!! ההבדל העיקרי הוא שקיבלנו שאנחנו ארכיון. התפקיד שלנו הוא לא רק לאסוף, אלא גם לשמר. אין כל כך הרבה עיתונים אנרכיסטיים לטביים משנות ה-1900. אנחנו עושים טוב כדי לוודא שהם ישרדו. כתוצאה מכך, הרבה מהזמן והכסף (תמיד כסף) הולכים לחומר לשימור ארכיון - תיקיות ארכיון, תיקיות נטולות חומצה, מעטפות מיילר נטולות חומצה עבור החוברות שלנו וכו' וכו'. נדהמתי כמה כל הדברים האלה עולים. חסכנו כדי לקנות כמה קופסאות ללא חומצה. לעזאזל מישהו עושה כסף איפשהו!!
האם אתה יכול לנחש כמה ספרים מכילה כעת הספרייה? או כמה מיניבוסים זה ימלא?
יש לנו למעלה מאלפיים ספרים, שלושת אלפים חוברות ויותר מאלפיים כתבי עת - וזה רק בשפה האנגלית. יש לנו מדורים גדולים בצרפתית, איטלקית וספרדית, כמו גם פרסומים ברוב השפות, כולל אספרנטו. אני אפילו לא יכול להתחיל להעריך את כמות התקופות האנרכיסטיות שיש לנו. היית צריך כמה פנטכניקים עכשיו!!
[חלק שני של הראיון הזה יופיע בגיליון הבא שלנו (KSL)]
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו